מרטין ריס
 | |
| לידה |
23 ביוני 1942 (בן 82) יורק, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| ענף מדעי |
אסטרופיזיקה, קוסמולוגיה |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
דניס סיאמה |
| מוסדות | |
| תלמידי דוקטורט |
ג'יימס א. פרינגל, Zdenka Kuncic, Susan Stepney, Mitchell C. Begelman, Martin Haehnelt, E. Sterl Phinney, אלכסנדר קשלינסקי, ברנרד ט. ג'ונס, רוג'ר בלנדפורד, רייצ'ל ובסטר, ניק קייזר |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
קרוליין האמפרי (1986–?) |
|
www | |
  | |
מרטין ג'ון ריס (באנגלית: Martin John Rees; נולד ב-23 ביוני 1942) הוא האסטרונום המלכותי של בריטניה ומחברם של כמה ספרים חשובים בתחום הקוסמולוגיה.
אחד מספריו המפורסמים נקרא "רק שישה מספרים: הכוחות העמוקים שמעצבים את היקום" (Just Six Numbers: The Deep Forces That Shape the Universe), ובו הוא מראה שכל נתוני היקום שלנו נובעים משישה קבועים פיזיקליים התחלתיים. ריס מראה שאם הקבועים היו שונים רק במעט, הכוכבים והחיים לא היו קיימים. למשל אם הכוח הגרעיני החזק היה שונה במקצת ממה שהוא, או שהיה ביקום רק אטומי מימן ולא היו חיים, או שבעירת הכוכבים הייתה נגמרת הרבה יותר מהר ולא היו חיים.
אילו היה קְבוע הגרביטציה שונה אפילו במעט מערכו, היקום היה מתרחב או קורס באופן שלא היה מאפשר היווצרות כוכבים וכוכבי לכת.
ריס זכה בפרס וולף לשנת 2024[1].
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ריס נולד ב-23 ביוני 1942 ביורק, אנגליה. לאחר מלחמת העולם השנייה הוריו, שניהם מורים, התיישבו עם ריס, בנם היחיד, בחלק כפרי של המחוז שרופשייר ליד הגבול עם ויילס. שם הקימו הוריו את "בדסטון קולג' ", פנימייה המבוססת על תפיסות חינוכיות מתקדמות. ריס התחנך בבדסטון קולג', ולאחר מכן בגיל 13 עבר לבית הספר שרוסברי. הוא למד עבור הטריפוס המתמטי בטריניטי קולג', בקיימברידג', וסיים את לימודיו בהצטיינות. לאחר מכן עסק במחקר שלאחר התואר בקיימברידג' ובשנת 1967 השלים דוקטורט בהנחיית הפיזיקאי דניס סיאמה. עבודתו של ריס לתואר שני באסטרופיזיקה באמצע שנות ה-60 עלתה בקנה אחד עם מספר תגליות חדשות, החל מאישור המפץ הגדול, גילוי כוכבי נויטרונים וחורים שחורים, ועוד שורה של גילויים.
קריירה ומחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שמילא תפקידי מחקר פוסט-דוקטורט בבריטניה ובארצות הברית, כיהן כפרופסור באוניברסיטת סאסקס , בשנים 1972–1973. מאוחר יותר הוא עבר לקיימברידג', שם היה ראש הקתדרה הפלומיאנית לאסטרונומיה באוניברסיטת קיימברידג' עד 1991, ומנהל המכון לאסטרונומיה .
בשנת 1975 התמנה לפרופסור לאסטרונומיה במכללת גרשם בלונדון. והפך לעמית של החברה המלכותית בשנת 1979. מ-1992 עד 2003, הוא היה פרופסור למחקר של החברה המלכותית, ומ-2003 פרופסור לקוסמולוגיה ואסטרופיזיקה . בין השנים 2004–2012 היה המנהל של טריניטי קולג', קיימברידג'. הוא עמית כבוד של מכללת דארווין, קינגס קולג', קלייר הול, מכללת רובינסון וג'סוס קולג', קיימברידג' .
ריס הוא מחברם של יותר מ-500 מאמרי מחקר, והוא תרם תרומה משמעותית למספר תיאוריות ביניהם לגילויה של קרינת הרקע הקוסמית, הסברים לצבירות והיווצרות גלקסיות . ומחקריו על התפלגות הקוואזרים הובילו להכחשה סופית של תיאוריית המצב היציב.
הוא היה מהראשונים שהציעו כי חורים שחורים עצומים מפעילים קוואזרים, וכי ניתן להסביר תצפיות אסטרונומיות על- לומינליות כאשליה אופטית הנגרמת על ידי עצם הנע בחלקו לכיוון הצופה.
מאז שנות ה-90, ריס עבד על התפרצויות קרני גמא, במיוחד בשיתוף פעולה עם פיטר מסזארוס, ועל האופן שבו הסתיימו "העידנים האפלים הקוסמיים" כאשר הכוכבים הראשונים נוצרו. מאז שנות ה-70 הוא מתעניין בהיגיון אנתרופי , ובאפשרות שהיקום הגלוי שלנו הוא חלק מ"רב -יקום" רחב יותר.
ריס הוא מחברם של ספרים על אסטרונומיה ומדע המיועדים לציבור הרחב ומעביר הרצאות ושידורים פומביים רבים. בשנת 2010 הוזמן להעביר את הרצאות ריית' עבור ה- BBC, שפורסמו לאחר מכן כ- "מכאן לאינסוף: אופקים מדעיים". ריס חושב שהחיפוש אחר חיים מחוץ לכדור הארץ הוא כדאי, וכיהן כיו"ר המועצה המייעצת לפרויקט "האזנה פורצת דרך", תוכנית של חקירות SETI במימון המשקיע הרוסי אמריקאי יורי מילנר.
בנוסף להרחבת תחומי העניין המדעיים שלו, ריס כתב ודיבר רבות על הבעיות והאתגרים של המאה ה-21, ועל הממשקים בין מדע, אתיקה ופוליטיקה. הוא חבר במועצת המנהלים של המכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון ובבית הספר של אוקספורד מרטין. היה שותף להקמת המרכז לחקר סיכון קיומי ומכהן בוועדה המייעצת המדעית לעתיד החיים במכון. בעבר כיהן כנאמן של המוזיאון הבריטי, מוזיאון המדע, קרן גייטס קיימברידג' והמכון לחקר מדיניות ציבורית (IPPR) .
בשנת 2007, העביר את הרצאות ג'יפורד על "מדע המאה ה-21: פרספקטיבה קוסמית ואתגרים יבשתיים" באוניברסיטת סנט אנדרוז.
באוגוסט 2014, ריס היה אחד מ-200 אישי ציבור שחתמו על מכתב לגרדיאן המביע את תקוותם שסקוטלנד תצביע להישאר חלק מהממלכה המאוחדת במשאל העם שנערך בספטמבר בנושא זה .
בשנת 2015, היה מחבר שותף של הדו"ח שהשיק את תוכנית אפולו העולמית, הקוראת למדינות מפותחות להתחייב להוציא 0.02% מהתמ"ג שלהן למשך 10 שנים, כדי לממן מחקר שיהפוך את עלות האנרגיה המתחדשת למשתלמת יותר מחשמל המבוסס על שריפת דלק מאובנים עד שנת 2025.
הדוקטורנטים שלו כללו את רוג'ר בלנדפורד, קרייג הוגאן, ניק קייזר, פרייאמוודה נטרג'אן וג'יימס א. פרינגל .
לציון יום השנה ה-300 של מועצת האורך ב-2014, הוא הקים תוכנית של פרסי אתגר חדשים של 5-10 מיליון ליש"ט תחת השם 'פרס אורך 2014' , והוא מכהן כיושב ראש המועצה המייעצת. הנושאים של שני הפרסים הראשונים הם הפחתת שימוש לא הולם באנטיביוטיקה, ושיפור הבטיחות והעצמאות של הסובלים מדמנציה. פרס קו האורך לדמנציה הוכרז לאחרונה בשנת 2022.
בכתביו הכלליים ובבית הלורדים ההתמקדות שלו הייתה בשימושים ובניצול לרעה של טכנולוגיה מתקדמת ובנושאים כמו סיוע למות, שימור שמיים אפלים ורפורמות להרחבת תוכניות הלימודים לאחר 16 ותואר ראשון בבריטניה. הוא גם חבר כיום בוועדת המדע והטכנולוגיה של בית הלורדים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מרטין ריס- מרטין ריס, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- מרטין ריס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זוכי מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה
- נשיאי החברה המלכותית
- חברים במסדר ההצטיינות
- אבירים בריטים
- עמיתי החברה המלכותית
- פיזיקאים בריטים
- אסטרונומים בריטים
- אסטרופיזיקאים בריטים
- אסטרונומים מלכותיים
- סגל אוניברסיטת קיימברידג'
- זוכי פרס גרובר בקוסמולוגיה
- זוכי מדליית אונסק"ו ע"ש נילס בוהר
- זוכי פרס קראפורד באסטרונומיה
- זוכי מדליית אוסקר קליין
- בריטים שנולדו ב-1942
- זוכי מדליית קופלי
- זוכי פרס דיראק