מרדכי קידר (מזרחן)

מרדכי קידר

ד"ר קידר, 2015
לידה	25 בנובמבר 1952 (בן 71) ז' בכסלו ה'תשי"ג תל אביב-יפו, ישראל
ענף מדעי	ערבית ומזרחנות (דוקטורט)
מקום מגורים	רעננה, ישראל
עיסוק	יזם, יועץ מדיני, איש עסקים בתחום ההסברה ישראלית, מזרחן מומחה לתרבויות האסלאם וערב, מרצה לשעבר, קצין מודיעין (סא"ל) בקבע לשעבר
מקום לימודים	אוניברסיטת בר-אילן
בת זוג	ריינה קידר
צאצאים	5
מספר צאצאים	5
אתר רשמי

מרדכי (מוטי) קידר (נולד בז' בכסלו ה'תשי"ג, 25 בנובמבר 1952) הוא דוקטור למזרחנות, הוגה "תוכנית האמירויות הפלסטיניות", כפתרון לסכסוך הפלסטיני–ישראלי. מרצה בגמלאות.

שימש יו"ר עמותת חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי, וכיום מכהן כסגן-נשיא חברת NEWSRAEL התורמת לפעילות תקשורתית פרו-ישראלית ברחבי העולם.

ביוגרפיה

מרדכי קידר נולד בתל אביב-יפו, להורים ממשפחת קופרשמידט, שעלו לארץ ישראל מפולין בשנות ה-30 שכל משפחתם נרצחה בשואה.

ב-1970 התגייס לצה"ל. הוא שירת באמ"ן וסיים את שירותו לאחר כ-25 שנה כקצין בדרגת סגן-אלוף. את מרבית שירותו העביר ביחידה 8200 בה שימש אף כראש-ענף, למעט תקופה קצרה בה הדריך בבה"ד 15 של חיל המודיעין.

לאחר שחרורו משירות הקבע היה חבר בתנועת השמאל נתיבות שלום.

בשנים 1974–1982 היה זמר טנור לירי במקהלה הפילהרמונית תל אביב, ובמקהלה הכיר את אשתו שהייתה זמרת ועולה חדשה מארצות הברית, באותה תקופה.

את כל לימודיו האקדמיים עשה באוניברסיטת בר-אילן. בשנים 1981–1983 למד לתואר ראשון במחלקה לערבית ולמדע המדינה, ובשנים 1991–1997 סיים מסלול ישיר לדוקטורט במחלקה לערבית ולמדע המדינה. נושא עבודת הדוקטורט שלו היה "הלשון הפוליטית הפומבית של משטר אסד בסוריה: מסרים ודרכי הבעתם".

קידר מתמחה בתקשורת ההמונים של ארצות האסלאם; ומתראיין לרשתות טלוויזיה מוסלמיות ולרשתות מדיה ערביות דוגמת "אל-ג'זירה", חלק מהעימותים שלו בערוצים אלו, וכן בשפתם של מראייניו, בצורה קוהרנטית ועובדתית כנגד אנשי דת מוסלמיים ואנשי ציבור ותרבות ערביים נודעים - עוררה סנסציה תקשורתית עזה בעולם הערבי.

בנוסף מכהן כיו"ר "מוניטור האקדמיה הישראלית", ארגון העוקב אחר מרצים באקדמיה הישראלית, שאותם רואה הארגון כ"פוסט-ציוניים" - במטרה לפרסם את פרסומיהם ועמדותיהם הפוליטיות של אותם מרצים,

ביולי 2012 שובץ כמגיש שותף מתחלף להגשת התוכנית "סדר יום", המשודרת ברשת ב', כחלק מהחלטה של הנהלת רשות השידור לאזן את המגישה הקבועה קרן נויבך. לאחר התנגדות העובדים למהלך, אמר שהוא הוזמן כפרשן, והודיע שיסכים להיות מראיין אורח רק בהסכמת שני הצדדים.

מסוף יוני 2015 בעל טור באתר "מידה". כמו כן הוא בעל טור שבועי בעיתון החרדי "יום ליום".

באוקטובר 2019 נאם בהפגנות התמיכה בבנימין נתניהו בפתח תקווה, והדהד תאוריית קשר שעל-פיה יגאל עמיר לא-היה זה שרצח את יצחק רבין

החל משנת 2021, החל לשמש סגן-נשיא חברת NEWSRAEL; העוסקת בעיקר בפעילות תקשורתית פרו-ישראלית ברחבי העולם.

השקפת עולמו ועמדותיו

קידר טוען כי מדינת ישראל תוכל להתקיים במרחב האסלאמי והערבי רק בעזרת צבירת כוח ועליונות בלתי-פוסקת: ביטחונית, כלכלית וטכנולוגית. בעקבות תפיסת העולם המוסלמי - היהודים אינם "עם" כלל - והיהדות היא דת בטלה מבחינתם, ולאחר שארץ ישראל כבר נכבשה והייתה בשליטה מוסלמית אסור לה להיות תחת שלטון אחר. עמדה זו מונעת אפשרות של הכרה מוסלמית במדינה יהודית בשטחי ארץ ישראל, אם כי אומה מוסלמית מסוימת אינה מחויבת לאבד את עצמה בלוחמה מול מדינת אויב עדיפה ויציבה כמו ישראל. על-כן, קידר סבור ששלומה של מדינת ישראל תמיד יהא תלוי בעדיפותה הרב-תחומית, החזקה והמתמדת על יתר אויביה.

קידר היה חבר בצעירותו בתנועת השמאל "נתיבות שלום", ובמסגרת פעילותו פגש, לדבריו, יחד עם אחרים את ראש האש"ף, יאסר ערפאת, במוקטעה שברמאללה, לאחר רצח יצחק רבין.

לדברי קידר, המודל של יאסר ערפאת בחתימתו על הסכמי אוסלו הוא "הסכם חודיבייה", אז (בשנת 628) חתם מוחמד על הסכם שלום לתקופה של כעשר שנים, והיפר את ההסכם - לטענת קידר - כעבור שנתיים בלבד, כשצבאו היה ערוך למלחמה. כך הסכמי אוסלו היו חלק מתוכניתם של הפלסטינים להפסקת אש ארעית, שתופר כשישראל תיחלש. האינתיפאדה השנייה שהוביל ערפאת החלה לאחר הנסיגה הישראלית מלבנון, שנתפשה ברחוב הערבי ככניעה מצידה של ישראל.

בתחילת המאה ה-21 העלה קידר את "תוכנית האמירויות הפלסטיניות" שהיא לדעתו הפתרון ההוולם היחיד לבעיה הפלסטינית. עיקרו של רעיון זה הוא פירוק הרשות הפלסטינית והקמת שמונה אמירויות בערים הערביות הגדולות: ביהודה, בשומרון, וברצועת עזה, על בסיס המשפחות והחמולות המקומיות. על פי תוכניתו, מדינת ישראל חייבת להישאר בשטח הכפרי של יהודה ושומרון, על-מנת למנוע הקמת מדינה ערבית-פלסטינית עם רצף טריטוריאלי שתהפוך למדינת טרור בעתיד.

בשנת 2010 היה ממייסדי תנועת הריבונות, שמטרתה סיפוח יהודה ושומרון למדינת ישראל. כמו-כן קידר הוא חבר תנועת הביטחוניסטים.

לדברי קידר, האקלים הפיזי הקשה של המזרח התיכון יצר במשך אלפי שנים אקלים תרבותי בו הדרך היחידה לשרוד היא על-ידי השתייכות מוחלטת לחמולות מקומיות שדואגות לכלל צורכיהם של נאמניה ובניה. השתייכות זאת חזקה אף יותר מהשתייכות לדת או אף לפלג אסלאמי כזה או אחר. כך לדוגמה, נקמת דם או רצח על חילול כבוד המשפחה אסורים במפורש בקוראן (שם מותרת הוצאה להורג רק במסגרת משפטית מוגדרת ולאחר עדויות), אולם מקובלים כנוהג שבטי-פטריארכלי קדום, ולכן נפוץ באזורים נרחבים במזרח התיכון ובצפון אפריקה, בקרב בני מוצאות אתניים, דתות שונות ופלגים שונים.

לדבריו, רוב מדינות ערב התרבות השלטת עדיין מוטה משמעותית לכיוון השבטיות העתיקת-יומין (ראו פאן-ערביזם) - והנאמנות הן לשבט והן לחמולה - עומדת, גם בימינו, בראש סולם הערכים הערבי.

חיים אישיים

קידר נשוי לריינה, ישראלית-אמריקאית, אוצרת וספרנית שהכיר בצעירותם במהלך תקופתם המשותפת כחברים בתזמורת הפילהרמונית; ולהם שלושה בנים ושתי בנות. מתגוררים ברעננה, ומנהלים אורח חיים דתי.

ראו גם

• "תוכנית האמירויות הפלסטיניות" - תוכנית שהגה ד"ר קידר לפתרון הבעיה הפלסטינית

ספריו

• התנועה האיסלאמית בישראל, הוצאת נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל, 2002

• Asad in Search of Legitimacy: Messages and Rhetoric in the Syrian Press under Hafiz and Bashar. Sussex Academic Press (July 2005)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מרדכי קידר בוויקישיתוף

• מרדכי קידר, ברשת החברתית פייסבוק
• מרדכי קידר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• מרדכי קידר, ביישום טלגרם
• מרדכי קידר, סרטונים בערוץ היוטיוב
• טורים של מרדכי קידר, באתר nfc
• טורים של מרדכי קידר באתר ynet
• טורים של מרדכי קידר באתר מידה
• ריאיון לפודקאסט "שיחת היסטוריה": על המחלוקת סביב ירושלים, ועל תהליך השלום
• מרדכי קידר, שלושים שנה לשלום עכשיו
• נעם ברקן, האיש שלנו באל-ג'זירה, באתר "ידיעות אחרונות", 16 בדצמבר 2017
• עפרה לקס, עניין אישי והפעם עם ד"ר מרדכי קידר, באתר ערוץ 7, 20 באפריל 2017
• ריאיון לאתר "ישראל בערבית": על הרשות הפלסטינית, תוכנית "8 המדינות", חזבאללה לאחר נפילת אסד והאביב הערבי (בערבית)
• [https\://olam-katan.co.il/archives/11619 ההבדל בין חמאס לעבאס הוא רק הסבלנות עד למימוש החזון], עולם קטן (עלון שבת), י"ב במרחשון ה'תשפ"ד, 27 בנובמבר 2023