מרדכי אברהמוב
 | |
| לידה |
21 באוגוסט 1920 נובה זאגורה, ממלכת בולגריה  |
|---|---|
| פטירה |
6 בנובמבר 2013 (בגיל 93) יקום, ישראל |
| תקופת הפעילות |
מ-1961 |
| תחום יצירה |
צילום |
  | |
מרדכי (מורדו) אברהמוב (21 באוגוסט 1920–6 בנובמבר 2013) היה צלם ישראלי, ממייסדי קיבוץ יקום, ממקימי מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אברהמוב נולד בנובה זאגורה בבולגריה להוריו שלמה וקדונה, התייתם בילדותו מאמו ועבר עם אביו לסופיה. התאמן בנעוריו במועדון מכבי בסופיה, נחשף לפעילות ציונית בזכות היכרות עם ויקטור שם-טוב והצטרף לתנועת השומר הצעיר. עלה לארץ ישראל עם חבריו ב-1939 באוניית המעפילים טייגר היל, עבדו יחד במספר קיבוצים וב-1941 הצטרפו לקבוצת "הקיבוץ הארצישראלי ד'" בחדרה, שעתידה הייתה להיות הגרעין המייסד של קיבוץ יקום.
ב-1942 התנדב לצבא הבריטי, שירת בארץ ישראל ובמצרים, ובשנת 1944 לחם במסגרת הבריגדה היהודית בחזית האיטלקית. במהלך שירותו הצבאי קיבל כמתנה את המצלמה הראשונה שלו, מתנה שהתוותה את מסלול חייו העתידי כצלם. לאחר המלחמה השתתף בפעולות הברחת ניצולי השואה לארץ ישראל. ב-1946 חזר לארץ. ב-11 במרץ 1947 עלה עם חברי קבוצתו להקמת נקודת הקבע של קיבוץ יקום, ובצילומיו הנציח את יום העלייה.
ביקום הקים את ענף גן הירק וניהל אותו כעשור. בסוף שנות החמישים הקים את ענף הנוי וניהל אותו עד פרישתו.
במקביל לעבודתו בקיבוץ הקדיש מחצית מזמנו לצילום. ב-1961 הקים יחד עם אבא קובנר מקיבוץ עין החורש ודב בן ארי מקיבוץ מסילות, את "מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'" והיה הצלם המתעד של הארגון. אברהמוב כיהן גם כמזכיר “ארגון צלמי הקבוץ הארצי”, צילם עבור השבועון “השבוע בקבוץ הארצי” והעיתון “בחטיבה” והיה בין מייסדי מוסף התרבות של על המשמר “חותם” וצלם המערכת. צילומיו פורסמו גם ברבעון הדים[1]. משנת 1973 ובמשך כשלושה עשורים, פרסם מדי שבוע בחדר האוכל של יקום צילומים מחיי הקיבוץ.
ב-1958 הוצגה עבודה של אברהמוב, "עקבות", בתערוכת העשור, שנערכה במסגרת חגיגות העשור למדינת ישראל[2]. צילומין נכללו באלבום צילומים שהופק לרגל שנת העשור, "מבוקר עד בוקר: מראות חיים בישראל", בעריכת צבי זוהר וטוביה ריבנר[3][4].
ב-1961 השתתף בתערוכה ע"ש קאפא-שים עם מספר עבודות, ביניהן הסדרה "שני חברים"[5][6]. ב-1966 זכה בציון לשבח בתערוכה ע"ש קאפא-שים על צילומו "ביס: קיבוצאי ינוקא נוגס בתפוח"[7], והוצגה תערוכה מצילומיו בצוותא[8].
צילומים מאת אברהמוב נכללו במוסף מיוחד של מעריב לרגל יום העצמאות ה-40[9].
ב-2001 נערכה תערוכת הצילומים "מרדכי אברהמוב, סיפורו של קיבוץ - צילומים 1947-2001"[10].
ספרי צילומיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "ידיים", מאת המלחין ומנצח המקהלות הנרי קלאוזנר, חבר קיבוץ יקום. הספר כולל צילומי מקהלות בקיבוץ יקום מאת אברהמוב. הוצאת יקום, 2006.
- "מורדו אברהמוב - צילומים: סיפורו של מקום, סיפורה של מדינה" (עורך: שלמה אברהמוב), הוצאת יקום, 2007[11].
- "מורדו אברהמוב: צילומי ילדים בקיבוץ יקום 1960-1947", בעריכת עוזי ורון, הוצאת קיבוץ יקום, 2017. עם הקדמה מאת עוזי ורון, ומאמרים על האמן ויצירתו מאת שירלי משולם וגלעד אופיר.
חייו הפרטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נישא ב-1954 לציפורה (17 בינואר 1919–16 במאי 1994) וגידל עמה את בתה חגית שקדי ואת ילדיהם המשותפים: שלמה אברהמוב (14 באוקטובר 1954–13 ביוני 2014), אדוה הר גיל.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהמוב מרדכי (מורדו), באתר קיבוץ יקום
- רשימת הפרסומים של מרדכי אברהמוב, בקטלוג הספרייה הלאומית
- צילומים מאת מרדכי אברהמוב, 1964, ארכיון משמר העמק
- מורדו אברהם (רשימת צילומים ופריטים נוספים), בארכיון יד יערי
מורדו אברהמוב (1920-2013), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הופיעה חוברת 56 הדים, למרחב, 7 בפברואר 1958
- ^ מתערוכת העשור, למרחב, 20 ביוני 1958
- ^ מבקר עד בקר : מראות-חיים בישראל, באתר worldCat
- ^ במוקר עד בוקר, על המשמר, 6 ביוני 1958
- ^ הצלם ד. רהנבלום זכה בפרס ראשון בתחרות הצילומים ע"ש קאפא־שים, על המשמר, 16 בנובמבר 1961
- ^ אורי קיסרי, הפיוט של הצלמניות, מעריב, 23 בנובמבר 1961
- ^ צבי אלגת, החיים כהרף עין, מעריב, 4 בנובמבר 1966
- ^ בקברט הפוליטי ב"צוותא" ת"א, על המשמר, 8 בפברואר 1966
- ^ ארבעים למדינת ישראל, מעריב, 29 בנובמבר 1987
- ^ כרזת התערוכה, באתר הספרייה הלאומית
- ^ הספר "מורדו אברהמוב - צילומים: סיפורו של מקום, סיפורה של מדינה", באתר מדיטק
| בקרת זהויות |
|
|---|