לדלג לתוכן

מערכת העצבים הסימפתטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מערכת העצבים הסימפתטית
שיוך מערכת העצבים האוטונומית עריכת הנתון בוויקינתונים
תיאור ב המילון האנציקלופדי של גרנאט עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
לטינית (TA98) pars sympathica עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה אנטומיקה A14.3.01.001 עריכת הנתון בוויקינתונים
TA2 (2019) 6601 עריכת הנתון בוויקינתונים
FMA 9906 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A08.800.050.800 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D013564 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0039044 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
העצבוב של מערכת העצבים הסימפתטית

מערכת העצבים הסימפתטית היא תת-מערכת במערכת העצבים האוטונומית. היא פועלת לתגובות מיידיות באדם במצבי לחץ, חירום ומתח, ומכינה את הגוף למאבק או נסיגה בהתאם לתגובת הילחם או ברח. כמו כן, היא מעכבת את פעולות התת-מערכת המנוגדת לה - מערכת העצבים הפאראסימפתטית.

תפקידים ואופן פעולה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

למערכת זו סיבי עצב שיוצאים ממערכת העצבים המרכזית, דרך שרשרת של גנגליונים קרוב לחוט השדרה באזורי החזה והמותניים. העצבים מגיעים אל כלי דם, בלוטות זיעה, בלוטות רוק, לב, ריאות, מעי ואיברי המין.

כאשר האדם נמצא במצב של סכנה או לחץ, המערכת מגבירה את קצב הלב ואת אספקת הדם לשרירים, ומעלה את לחץ הדם. משימתה של המערכת היא להבטיח "יכולת הישרדות", וככזו היא פועלת מיידית לפי הדרוש, אינה מתחשבת בטווח הארוך או הבינוני, וכן אינה מתחשבת בבעיות העלולות להיווצר כתוצאה מפעולותיה, דוגמת שימור ואגירת אנרגיה, או מהיכן תבוא האנרגיה הדרושה לפעולותיה; תפקיד זה היא מותירה למערכת הפאראסימפתטית.

את פקודותיה מבצע בעיקר הנוירוטרנסמיטר נוראפינפרין, המקורב להורמון המתח אפינפרין המופרש מבלוטת יותרת הכליה (אדרנלין). מערכת העצבים הסימפתטית מקושרת גם לבלוטת האצטרובל[1].

דוגמאות לפעולות המערכת הסימפתטית: כאשר אדם ניצב בפני סכנה מוחשית, אישוני עיניו מתרחבים, קצב הלב ולחץ הדם מתגברים, ושערותיו סומרות. כל אלה הם תוצאות של פעולות המערכת הסימפתטית האינסטינקטיבית.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • קרול הווארד, מסע שלא ייאמן, הד ארצי 2000.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Mark R. Rosenzweig, Arnold L. Leiman, S. Marc Breedlove (1999). Biological psychology: an introduction to behavioral, cognitive, and clinical neuroscience. 2nd ed. Sunderland, Massachusetts: Sinauer Associates.


ערך זה הוא קצרמר בנושא אנטומיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.