לדלג לתוכן

מעבדות קספרסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:חברה מסחרית

שימוש בפרמטרים מיושנים [ אנשי מפתח ]

מעבדות קספרסקי
Лаборатория Касперского
לוגו של החברה
לוגו של החברה
נתונים כלליים
סוג חברה פרטית
מייסדים יוג'ין קספרסקי
נטליה קספרסקי
תקופת הפעילות 1997–הווה (כ־27 שנים)
מיקום המטה מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי רוסיהרוסיה מוסקבה, רוסיה
ענפי תעשייה אבטחת מחשב אישי ברשת עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים קספרסקי אינטרנט סקיוריטי
אנטי וירוס
אנטי ספאם
חומת אש
מערכת הגנת מחשב
הכנסות 644 מיליון דולר (2016)
יו"ר יבגני קספרסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל יבגני קספרסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
אנשי מפתח יוג'ין קספרסקי
נטליה קספרסקי
ויטלי בזרודניק
עובדים 3,600 (2017)
 
www.kaspersky.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוגו החברה, בכניסה למשרד הראשי של החברה שממוקם בלנינגרדסקויה שוסה שבמוסקבה

מעבדות קספרסקירוסית: Лаборатория Касперского, או Kaspersky Lab באנגלית), היא חברה רוסית למוצרי הגנה למחשבים. אחת מחברות אבטחת המידע הגדולות בעולם.

החברה נוסדה ב-26 ביוני 1997 על ידי יוג'ין קספרסקי ונטליה קספרסקי. החברה מציעה אנטי וירוס, אנטי ספאם ומוצרי הגנה נוספים למחשב.

חברת קספרסקי היא חברה בבעלות פרטית, וסניפה הראשי ממוקם במוסקבה, רוסיה. למעבדות קספרסקי ישנם סניפים אזוריים בבריטניה, צרפת, איטליה, ספרד, גרמניה, הולנד, פולין, רומניה, יפן, סין, קוריאה וארצות הברית. למעבדות גם סניף בישראל בגן הטכנולוגי בירושלים[1].

במנוע של קספרסקי אנטי וירוס משתמשות גם חברות אחרות כגון: צ'קפוינט, Blue Coat Systems, Juniper Networks ו-Sybari שנרכשה על ידי מיקרוסופט. כמו כן כ-120 חברות מחזיקות באישור לשימוש בטכנולוגיות של קספרסקי, מה שהופך אותה לאחד האנטי וירוסים בעלי השימוש הנרחב ביותר בעולם.

נכון לשנת 2007 (שנת חגיגות העשור של החברה), לקספרסקי כ-200 מיליון לקוחות ב-60 מדינות ברחבי העולם.

בשנת 2005 מגזין "Red Herring" דירג את מעבדות קספרסקי כאחת ממאה החברות המובילות בחידוש ופיתוח טכנולוגיות באירופה וישראל.

בשנת 2006 תוכנת האנטי וירוס של החברה Kaspersky Anti-Virus דורגה במקום שני בדירוג הזהב של "TopTenReviews". כמו כן מאז 2003 קספרסקי אנטי וירוס עברה בהצלחה רבה את כל בחינות העיתון Virus Bulletin והובילה בתוצאות של מעבדת המחקר AV-Comparatives הבודקת את יעילות הגילוי של מוצרי האנטי-וירוס של החברות השונות.

בעשור השני של המאה ה-21, עם עליית תופעות בינלאומיות של לוחמת רשת, קספרסקי הפכו לאחד המקורות המרכזיים לפרסום תחקירים במתקפות רשת רבות, כך שבמקרים רבים קספרסקי הם הגורם שמזהה את המדינה התוקפת. למרות היותם גורם מוביל בתחום לוחמת רשת, חברת קספרסקי עצמה נוצלה בשנת 2014, כאשר גורמי ביון מרוסיה השתמשו באנטי-וירוס של החברה כדי לבצע גנבת מידע רגיש מהסוכנות לביטחון לאומי של ארצות הברית[2]. בשנת 2008 פעילותם תרמה לגילוי נוזקה "Hupigon".

בשנת 2016 גילו חוקרי המעבדה חולשת אפס ימים ב-Microsoft Silverlight. החוקרים זיהו קטע קוד שבדרך כלל מנוצל למתקפות, ושהוחדר על ידי גורם חשוד. בהמשך בעזרת חוקי Yara הם גילו חלקים נוספים של אותה הנוזקה. עובדי Microsoft פרסמו טלאי תוכנה לתיקון החולשה[3][4].

בשנת 2017 דונלד טראמפ חתם על צו שאוסר על מוסדות ממשל לרכוש ולהתקין תוכנה מתוצרת קספרסקי.

בפסגת אנליסטים שקיימה החברה חשפו אנשי החברה מידע על דרך הפעילות של תוכנת הריגול פגסוס[5].

חברת קספרסקי עומדת מאחורי פורטל אינטרנט לאבטחת מחשבים בשם Securelist.com שמטרתו ליידע את הציבור בנושאי אבטחה באינטרנט ואודות איומים חדשים שנחשפו כגון רושעות, אירועי האקינג ועוד. האתר מאפשר גישה לאנציקלופדיית הווירוסים המספקת נתונים אודות הסוגים השונים של הרושעות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מעבדות קספרסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ https://www.telecomnews.co.il/%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%93%D7%AA-%D7%A7%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%90%D7%AA-Future-Tech-Lab-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.html
  2. ^ "ישראל חשפה האקרים רוסים שגנבו מידע מה-NSA", באתר וואלה, 11 באוקטובר 2017
  3. ^ https://www.zdnet.com/article/kaspersky-lab-discovers-silverlight-zero-day-vulnerability/
  4. ^ https://www.wired.com/2016/01/hacking-team-leak-helps-kaspersky-researchers-find-zero-day-exploit/
  5. ^ John Snow (17 באוגוסט 2017). "Pegasus: The ultimate spyware for iOS and Android". Kaspersky Daily. {{cite web}}: (עזרה)