ממלכת גליסיה
| |||
 מפת ממלכת גליסיה באירופה, במאה ה-11. | |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| משטר | מונרכיה | ||
| ראש המדינה |
מלך גליסיה  | ||
| מלך גליסיה, monarch of Galicia | הרמריק | ||
| שפה נפוצה | גליסית, אסטורלאונזית, קסטיליאנית | ||
| עיר בירה | סנטיאגו דה קומפוסטלה 42°52′57″N 8°32′28″W / 42.88250°N 8.54111°W | ||
| רשות מחוקקת |
Junta of the Kingdom of Galicia | ||
| רשות שופטת |
Real Audiencia | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | אירופה | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | חלוקת ממלכת אסטוריאס, אורדוניו השני, מלך לאון יורש את ממלכת גליסיה. | ||
| תאריך | 910 | ||
| פירוק | סיפוח לתוך ממלכת לאון | ||
| תאריך | 1157 | ||
| ישות קודמת |
 ממלכת אסטוריאס | ||
| ישות יורשת |
 ממלכת לאון | ||
| דמוגרפיה | |||
| דת | נצרות (רומית קתולית). | ||
  | |||
ממלכת גליסיה נוצרה במאה ה-10 לספירה כאשר לאחר מותו של אלפונסו השלישי, מלך אסטוריאס, הממלכה נחלקה ל-2: ממלכת לאון, וממלכת גליסיה. חשוב להבדיל בין ממלכת גליסיה שהייתה היורשת של ממלכת אסטוריאס ובין הממלכה הסואבית של גליסיה שהוקמה הרבה שנים קודם לכן, בתקופת נדידת העמים, ושפלשו לתחומי האימפריה הרומית המערבית, והתיישבו בתחומי הפרובינקיה גלאקיה. ממלכת גליסיה הייתה עצמאית לסירוגין בין השנים 910 ל-1157, אז היא הסתפחה באופן סופי לתוך ממלכת לאון.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישות יורשת של אסטוריאס
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחרי המפלה הוויזיגותית ב-711, אחרוני הגותים שחיפשו עצמאות ברחו להרי אסטוריאס ושם לבסוף הקימו מדינה משלהם, בבוחרם את פלגיוס כמנהיגם. עם זאת, המנהיג הראשון שאפשר לכנותו "מלך" היה אלפונסו הראשון, אשר היה גם הראשון שהרחיב את תחומה של ממלכת אסטוריאס לתוך גליסיה. ממלכה זו המשיכה להתפשט עד ל"מדבר הדואורו הגדול" שהיה שטח הפקר ענק שנוצר בידי אלפונסוס באזור שבין ממלכתו לנהר הדורו כדי להרחיק פולשים אפשריים (קרי המורים), ושיושב מחדש בימי אורדוניו הראשון (ראו הרפובלאסיון). עם מותו של אלפונסו השלישי (910), הממלכה חולקה בין ממלכת לאון לממלכת גליסיה.
בשנת 966 הויקינג גונדרד (Gundered) פשט על גליסיה.
המלכים האסטורים של גליסיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אורדוניו השני (910-924), היה גם מלך לאון משנת 914.
- פרואלה השני (924-925), היה גם מלך לאון משנת 924, וכן גם מלך אסטוריאס משנת 910.
- אלפונסו פרוילאס (925-926).
- סנצ'ו הראשון, אורדונייס (926-929).
- אלפונסו הרביעי (929-931), היה גם מלך לאון משנת 925.
הממלכה מעתה והלאה אוחדה עם ממלכת לאון, למעט במקרה של:
- ברמודו השני (982-999), היה גם מלך לאון משנת 984.
ממלכת גליסיה ופורטוגל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ממלכת גליסיה ופורטוגל
ממלכת גליסיה ופורטוגל נוצרה בשנת 1065 לאחר שרוזנות פורטוגל הצהירה על עצמאותה מהנתינות הוסאלית לממלכת לאון, לאחר מותו של פרננדו הראשון, מלך לאון. ב-1063, פרננדו חילק את ממלכותיו ביו בניו. גליסיה הורשה לגרסיה שהפך (אחרי מות אביו) לגרסיה השני, מלך גליסיה.
רוזן פורטוגל, נונו השני מנדס ניצל את ההזדמנות שנפלה בחלקו כתוצאה מהמלחמות הפנימיות בין בניו של פרננדו כדי להתנתק סופית מממלכת לאון, והוא הכריז על עצמו שליט עצמאי. למרות זאת, ב-1071, המלך גרסיה ניצח והרג אות נונו מנדס בקרב פדרוסו ולאחר מכן סיפח את שטחיו, בהוסיפו את התואר "מלך פורטוגל" לרשימת התארים שלו.
הסתפחות לתוך ממלכת לאון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
צוירה על ידי יואנס בפטיסטה וורינטס.
ב-1072, גרסיה בעצמו הובס על ידי אחיו סנצ'ו השני, מלך קסטיליה וברח. באותה שנה, לאחר הרצחו של סנצ'ו, אלפונסו השישי הפך להיות מלך לאון, וקסטיליה; הוא אסר את גרסיה לכל ימי חייו, וכמו כן הכריז על עצמו כמלך גליסיה ופורטוגל, בכך הוא איחד את כל נחלות אביו. ב-1073 גליסיה נשארה באיחוד פרסונלי עם ממלכת לאון, למעט בתקופתו של אלפונסו השביעי, אשר ירש ב-1111 את התואר מלך גליסיה מאימו אוראקה, מלכת הממלכות המאוחדות לאון-קסטיליה-גליסיה, ואשר ביקשה להבטיח את סיכויי בנה (לרשת אותה) ולהכין אותו לקראת הירושה הצפויה. לאחר מותו של אלפונסו, ב-1157, ממלכת גליסיה הפכה למוסד רשמי בתוך הכתר של לאון.
מלכים לאונים וקסטילים של גליסיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלפונסו השביעי, הקיסר (1111-1157), היה גם מלך קסטיליה ולאון משנת 1127.
ממלכת גליסיה בעידן המודרני
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ממלכת גליסיה הייתה מיוצגת בפני המונרכיה המרכזית הספרדית על ידי השונטה[1], שנוצרה לראשונה בשנת 1528. השונטה הורכבה מנציגים של הערים סנטיאגו דה קומפוסטלה, לוגו, בטאנסוס, לה קורוניה, אורנסה, וטוי. השונטה לא החזיקה הסמכות ממשית. היה זה רק בזמן המלחמות הנפוליאוניות שהשונטה השיגה מעט אוטונומיה בזמן שהשלטון המרכזי נחלש. בתקופת מלחמת העצמאות נגד צרפת השונטה הכריזה על ריבונותה (1808-1813). פרננדו השביעי, מלך ספרד החזיר לבסוף את השליטה על גליסיה באותה שנה.
ממלכת גליסיה המשיכה להתקיים באופן רשמי עד ל-1833. התפרקותה הסופית הייתה בזמן החלוקה לפרובינציות תחת עוצרותה של מריה כריסטינה. גליסיה השיגה מחדש את אחדותה הטריטוריאלית אחרי מרד מזוין בשנת 1846, אך לא השיגה מחדש את מעמדה כממלכה.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מילה מקבילה בגליסית למילה חונטה (מוסד שלטוני) בספרדית.
- Lopez Carreira, A. (1998): O Reino de Galiza. A Nosa Terra, Vigo
- Nogueira, C. (2001): A Memoria da nación: o reino da Gallaecia. Xerais, Vigo
- Lopez Carreira, A. (2005): O Reino medieval de Galicia. A Nosa Terra, Vigo
