מיכה הלוי
 | |
| הרב הלוי, 2024 | |
| לידה |
13 בינואר 1964 (בן 60) כ"ח בטבת ה'תשכ"ד |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| מקום פעילות | פתח תקווה, תל אביב |
| השתייכות | ציונות דתית |
| תפקידים נוספים |
רב ראשי של פתח תקווה |
| רבותיו | הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הרב חיים שטיינר, הרב מרדכי שטרנברג |
| חיבוריו | ערך את כתבי הרב שלמה גורן |
  | |
הרב מיכה הלוי (נולד בכ"ח בטבת ה'תשכ"ד, 13 בינואר 1964) הוא רב ישראלי המשמש כרבה הראשי האשכנזי של פתח תקווה וראש ישיבת "עטרת נחמיה" בתל אביב. כיהן במשך למעלה מ-20 שנה כרב שכונת נחלת יצחק בתל אביב-יפו. מועמד לתפקיד הרב הראשי האשכנזי לישראל בבחירות לרבנות הראשית לישראל (2024) במסגרתם ייערך סבב שני ב-31 באוקטובר 2024, כ"ט בתשרי תשפ"ה בינו ובין הרב קלמן בר שהגיע לשיוויון איתו בסבב הראשון.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בתל אביב לשלום וחיה הלוי. למד בישיבת נחלים ובישיבת מרכז הרב כתלמידם של הרצי"ה קוק והרב אברהם אלקנה כהנא שפירא.[1] בהמשך למד בעיקר מהרב חיים שטיינר והרב מרדכי שטרנברג ורואה באחרון את רבו.[2] לצד זאת, הרב הלוי רואה ברב שלמה גורן אחד מרבותיו, וערך, ייעץ או ריכז את ההוצאה לאור של מרבית ספרי ההלכה והמחשבה של הרב גורן.[3] שירת בצה"ל בחיל התותחנים.
פעילות רבנית בתל אביב וראשות ישיבת "עטרת נחמיה"
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת שנות ה-90 עבר לתל אביב והקים בה כולל בשם "מכתם לדוד". כעבור זמן התמנה לרב שכונת נחלת יצחק ורב בית הכנסת "הפועל המזרחי". במקביל כיהן במשך תשע שנים כר"מ בישיבת אור עציון. בתקופה זו כיהן כחבר בוועדת הכשרות, הקים בית הוראה טלפוני של הרבנות בתל אביב והופקד על תחום כשרות בתי המלון בעיר.
בשנת ה'תש"נ (1990) הקים את עמותת "אביב התורה" והוא עומד בראשה. העמותה מעודדת מחנכים דתיים להתגורר בתל אביב ולהשתלב בחינוך הדתי בה, מפעילה גני ילדים וצהרונים שבהם לומדים יחד ילדים דתיים וחילונים, וכן מדרשה שמקיימת ימי לימוד תורה שבועיים לנשים מהעיר ומחוץ לה.
בשנת ה'תש"ס הקים את הישיבה הגבוהה "עטרת נחמיה" בשכונת נחלת יצחק שבתל אביב, בראשה הוא עומד עד היום.
בשנות העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 פעל לצד תנועת ויצו תל אביב לקליטת עולים בשכונה. מאז שנת ה'תש"ס (2000) משמש כיועץ הלכתי לעמותת "רעות" המפעילה בתי אבות ובית חולים סיעודיים בתל אביב ובירושלים. הוא חבר בוועדת הלסינקי של משרד הבריאות. בשנת 2007 הקים את פרויקט "עולים בהצלחה" לקליטת יהודי אתיופיה ביפו והביא למינויו של רב קהילה בן העדה הפועל לצדו למען הקהילה המקומית.[4]
הרב הראשי האשכנזי בפתח תקווה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכ"ח שבט ה'תשע"ב (21 בפברואר 2012) נבחר ברוב גדול לתפקיד הרב הראשי האשכנזי של פתח תקווה,[5] לצד עמיתו הרב בנימין אטיאס, הרב הראשי הספרדי.[6] הקים בעירו מערך כשרות ייחודי, במסגרתו תאגיד כשרות אשר כפוף באופן שוטף לדרישות הרבנות המקומית, מעסיק ומפעיל משגיחי כשרות, כך שהמשגיחים אינם מקבלים את משכורתם מבתי העסק.[7]
בשנת התשע"ו (2016) עמד בראשות ועדה מיוחדת מטעם הרבנות הראשית לבחינת מערך הכשרות בישראל.[8] באותה שנה, בשל מחלה, העביר הרב יעקב אדלשטיין את סמכויותיו בתחום הכשרות ברמת השרון לרב הלוי.[9] בשנת ה'תשפ"ב הצטרף כחבר במועצה הציבורית של "בית הציונות הדתית".[10]
מדי חודש אלול נוהג לקיים בעירו שורת שיעורי תורה בלמעלה ממאה מוקדים שונים, באירוע המכונה "מסע המושבה".[11] בתקופת המחאה נגד הרפורמה המשפטית הוזמן בידי תומכי הרפורמה ומתנגדיה לפתוח "מעגלי שיח" משותפים בכיכר גורן בעיר.[12] לצד רעייתו הקים את "יסודות - מרכז יהודי למשפחה", במסגרתו מתקיימים הרצאות וסדנאות, בית הוראה למענה על שאלות הלכתיות, קו טלפוני לשאלות בנושאי משפחה וכנסי קיץ לנשים בעיר.[13]
מועמדות לתפקיד הרב הראשי לישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הבחירות לרבנות הראשית לישראל (2024)
בשנת ה'תשפ"ג הודיע על כוונתו להתמודד על תפקיד הרב הראשי לישראל. ועדה שהקים הרב חיים דרוקמן במטרה להציג מועמד ציוני-דתי מוסכם לתפקיד הרב הראשי לישראל, בחרה ברב הלוי על פני הרב אליעזר איגרא במסגרת הליך ראשוני בו התמודדו רק שניהם.[14] פטירת הרב דרוקמן קטעה את המשך פעילות הועדה ושלביה הבאים שתוכננו, ולאחר מכן, ועדת רבנים מוסכמת שנייה שהקים הרב יעקב אריאל, לבקשתו של יו"ר מפלגת הציונות הדתית שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בחרה בסיוון תשפ"ג (בסיבוב שני) את הרב מאיר כהנא, אב בית דין בבית הדין הרבני באשקלון, על פני הרב איגרא והרב הלוי.[15]
באייר תשפ"ד, הודיעה ועדת הרב אריאל כי לאור פעילות של "מועמדים רבים נוספים, מהציבור הדתי וקרבתו", נגד החלטת הוועדה, וערעורים כנגדה מצד אנשי ציבור – הוועדה מכירה בכך שלא הצליחה להעמיד "מועמד מוסכם" והיא מעבירה את הסמכות ליישם את החלטת הוועדה בנושא הבחירות לרבנות הראשית חזרה לבצלאל סמוטריץ', אך הבהירה שהחלטת הוועדה לא השתנתה והיא עדיין בתוקף.[16]
בר"ח אלול ה'תשפ"ד, במסגרת הבחירות לרבנות הראשית לישראל (2024), הודיע הרב הלוי על כוונתו להתמודד על תפקיד הרב הראשי האשכנזי לישראל.[17] כשלושה שבועות לאחר מכן הודיע בצלאל סמוטריץ', על תמיכת מפלגתו ברב הלוי לתפקיד הרב הראשי.[18] בבחירות שנערכו לאחר כשבוע קיבל הרב הלוי 40 קולות, לצד הרב קלמן בר, רבה של נתניה, שקיבל אף הוא 40 קולות. ועדת הבחירות קבעה כי יערך סבב בחירות שני בין השניים.[19] לאור זאת הודיעו הרב יעקב אריאל ולמעלה מ-70 רבנים על תמיכתם ברב הלוי.[20]
עמדות ופעילות ציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהתאם לפרשנותו להגותו של הראי"ה קוק, רואה הרב מיכה הלוי ברבנות הראשית לישראל כמי ש"מציבה את האידיאל הרוחני המשפיע על כל אחד ואחד בארץ ישראל". לדעתו עיקר תפקיד הרבנות הוא להיות "מלכות של תורה", וערכה לא מצומצם לסוגיית שביעות הרצון הציבורית משירותיה.[21] הוא מתנגד לגיור ומתן כשרות שלא מכוח הרבנות הראשית.[22] תומך במחאה ציבורית כנגד תופעות דוגמת חילול שבת ופירוק המשפחה המסורתית, אולם מדגיש שיש להימנע ממחאות פוגעניות.[23]
הרב הלוי רואה בשירות בצה"ל מצווה, ומחנך לשירות צבאי משמעותי, זאת לצד הערכה רבה כלפי עולם התורה החרדי.[24]
בשנת תשנ"ו היה בין מקימי ארגון רבני צהר, והיה מראשי מיזם עריכת החופות ללא תמורה כספית. מאוחר יותר פרש מהארגון בגלל חילוקי דעות עם ההנהלה בשל תפיסתו כי הפיכת הארגון לאופוזיציה לרבנות פוגעת בזהותה היהודית של המדינה.[25] בשנת 2013, בתקופת הבחירות לרבנות הראשית, הביע התנגדות חריפה למועמדות הרב דוד סתיו לתפקיד הרב הראשי לישראל, בטענה כי דרכו משקפת רצון להציג אלטרנטיבה לרבנות הראשית.[26] בהקשר דומה, בשנת 2015 בראיון לקו החדשות "הקול החרדי", מתח ביקורת על הרב שלמה ריסקין, רבה של אפרת, אשר לדבריו "ניסה לחייב את הרבנות לפעול לפי דעתו בגיור".[27]
בשנת 2017 הצטרף למכתב רבנים המברך את ראש הממשלה בנימין נתניהו וממשלת ישראל ה-34, "על שמירת קדושת הכותל ועל הפעולות לחיזוק מערך הגיור הממלכתי".[28] בשנת 2019, לקראת הבחירות לכנסת ה-21, הצטרף למכתב רבנים בו נתבקשו ראשי מפלגות דתיות להתנות כניסה לקואליציה בהכנסת שמירה על "השבת הציבורית" לקווי היסוד שלה.[29] בשנת 2018, לאחר שנטען שכתב האישום בתיק הפיגוע בדומא נשען על הודאות שנמסרו לאחר עינויים, הצטרף למכתב רבנים שקרא לעצירת ההליך המשפטי והקמת ועדת חקירה לבחינת הטענות.[30] לאחר שעמירם בן אוליאל הורשע בפיגוע, הצטרף למכתב אישי ציבור ורבנים אשר קרא להוצאת בן אוליאל מבידוד והעברתו לאגף תורני.[31]
רואה בפעילות ארגונים הפועלים בתחום הכשרות שלא במסגרת הרבנות, דוגמת ארגון כושרות, הצגת "אלטרנטיבה לרבנות" בפועל.[32] מתנגד לעליית יהודים להר הבית ורואה בה "חילול השם".[33] הביע הסתייגות רעיונית מהיתר הלכתי ללידת ילדים במסגרת משפחה חד-הורית, בטענה כי תפקידו של רב להקרין לציבור חזון ולא הלכה בלבד.[34] לצד רבנים נוספים, השתתף בגיבוש תיקון לחוק בחירת רבני הערים, שנועד להעביר את מירב כח הבחירה של רבני הערים לידי שר הדתות ומועצת הרבנות הראשית.[35]
הרב הלוי מרבה לקיים פעילות משותפות עם מוסדות החינוך הממלכתיים-דתיים בעירו,[36] אך הביע גם תמיכה במודל ישיבה קטנה לאומית.[37] בשנת השמיטה תומך בחברת אוצר הארץ של מכון התורה והארץ.[38] אסר על תפילת הלל עם כלי נגינה בעיר פתח תקווה.[39] מתנגד לגיור קטנים כאשר הורי הילד לא מתגיירים לצדו.[40] הביע התנגדות למתווה הגיור[41] ולרפורמת הכשרות שגיבש שר הדתות מתן כהנא.[42] ואף נפגש עם השר במטרה להניא אותו מתוכניתו ולהפנותו לאפיקים חלופיים.[43] פרסם קריאה ציבורית לגבאי בתי כנסת, לסייע לילדים שהוריהם גרושים להשתלב בתפילות.[44]
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשוי ליעל (לבית ציטרין) ואב לשמונה. אחיו, פרופ' יונתן הלוי, שימש כמנהל המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים. גיסו הוא הרב אלי סדן מנשואיו לוורדינה הלוי. גם הרב והסופר חיים סבתו גיסו, מנשואיו לאחות אשתו. הרב אהרן (ארל'ה) הראל הוא מחותנו.
מחיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב על הקו – תשובות בהלכה מאת הרב שמעון אשר, הרב מיכה הלוי והרב משה זנדר, הוצאת בית ההוראה שעל יד המועצה הדתית לתל אביב-יפו, תשס"ח ותשע"א
- אשיח בפיקודיך: שיעורים בחמישה חומשי תורה, תמוז תשע"ז
- מצות הדלקת נר חנוכה – מאמר הלכתי, שיחה ולקט הלכות, המועצה הדתית פתח תקווה תשע"ט
- הדור קבלוה – לקט הלכות, שיחה בהלכה ושיחה באמונה, המועצה הדתית פתח תקווה תשע"ט
- האחריות הציבורית על לימוד התורה בישראל, קריית ארבע תשע"ט
- מצמיח ישועות בורא רפואות – דברי חיזוק ואמונה בתקופת הקורונה, ישיבת עטרת נחמיה תש"פ
- שלמי שמחה – על מסכתות סדר נשים בתלמוד הבבלי על בסיס שיעורי עיון שמסר בפני הקהל הרחב, תשפ"ב
- ספרים בעריכתו: תורה הפילוסופיה מאת הרב שלמה גורן, תשנ"ח. תורת המקרא מאת הרב שלמה גורן, תשנ"ו
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אביב התורה – ערוץ ובו שיעורי הרב מיכה הלוי, באתר YouTube
- כל הכתבות על הרב מיכה הלוי, באתר ערוץ 7
- חגית רוזנבאום, הרבנות שייכת לכולם, באתר ערוץ 7, 31 במאי 2012
- עדו בן פורת, "פתח תקווה באמת זכתה": עשור לכהונת הרב מיכה הלוי, באתר ערוץ 7, 9 במרץ 2022
מיכאל טוכפלד, המועמד המועדף על סמוטריץ' לרבנות הראשית: פרופיל דמותו של הרב מיכה הלוי, בעיתון מקור ראשון, 2 ביוני 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חגית רוזנבאום, עושים להם רב, באתר ערוץ 7, 23 בפברואר 2012
- ^
חיים של תורה - דברי הספד לרב מרדכי שטרנברג זצ"ל | הרה"ג מיכה הלוי שליט"א רבה של פתח תקווה, סרטון בערוץ "ישיבת בת - ים, 'נתיבות ישראל'", באתר יוטיוב (אורך: 59:07)
- ^ ראו במבואות לספרים "תורת המקרא", תשנ"ו; "תורת הפילוסופיה", תשנ"ו; "משנת הגורן", תשע"ו; "תורת המועדים", תשנ"ו; "משנת המדינה", תשנ"ט; "תורת הרפואה", תשס"א; "תרומת הגורן" א, תשס"ה; "תרומת הגורן" ב, תשע"ב; "תורת הארץ", תשפ"ב; הרב מיכה הלוי, 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד', בתוך: המעלות לשלמה – ספר זיכרון לרב גורן, תשנ"ו, עמ' 318; ועוד
- ^ יוני קמפינסקי, לעלות לארץ ישראל וגם להתעלות בה, באתר ערוץ 7, 28 ביולי 2017
- ^ אורי פולק, הרב מיכה הלוי נבחר לרב העיר פתח תקווה, באתר כיפה.
- ^ "פתח תקווה באמת זכתה": עשור לכהונת הרב מיכה הלוי, באתר ערוץ 7, 2022-03-09
- ^ מיכאל טוכפלד, המועמד המועדף על סמוטריץ' לרבנות הראשית: פרופיל דמותו של הרב מיכה הלוי, בעיתון מקור ראשון, 2 ביוני 2023
- ^ דוח הוועדה
- ^ ישי כהן, לבקשתו: סמכויות הגר"י אדלשטיין הועברו לרבנים אחרים, באתר כיכר השבת, 21 באוגוסט 2016
- ^ הרב מיכה הלוי מצטרף למועצה הציבורית של בית הציונות הדתית, באתר ערוץ 7, 2022-09-15
- ^ מסע המושבה: הרב מיכה הלוי ימסור שיחות התעוררות במהלך חודש אלול בכמאה מוקדים, באתר ערוץ 7, 18 באוגוסט 2023
- ^ אורלי הררי, מחזה חריג בכיכר ההפגנות: תומכי ומתנגדי הרפורמה ישבו לדבר. הרב מיכה הלוי: "שבת אחים גם יחד", באתר ערוץ 7, 5 במאי 2023
- ^ עמוד הבית - יסודות פתח תקווה - המרכז היהודי למשפחה יסודות פתח תקווה, באתר יסודות פתח תקווה - המרכז היהודי למשפחה
- ^ יאיר כלפה, הקרב נפתח: ועדת הרב דרוקמן, ההכרעה – והמועמדים המובילים, באתר בחדרי חרדים, 8 בדצמבר 2022
- ^ דביר עמר, וועדת הרבנים קבעה: הרב מאיר כהנא – המועמד לרב הראשי האשכנזי, באתר ערוץ 7, 4 ביוני 2023
- ^ דביר עמר, הרב יעקב אריאל: עומד מאחורי הרב כהנא, הכדור בידיו של סמוטריץ', באתר ערוץ 7, 28 במאי 2024
- ^ הרב מיכה הלוי בהודעה רשמית: "אתמודד לתפקיד הרב הראשי לישראל", באתר ערוץ 7, 3 בספטמבר 2024
- ^ חזקי ברוך, סמוטריץ' הודיע: נתמוך ברב מיכה הלוי, באתר ערוץ 7, 23 בספטמבר 2024
- ^ ישי כהן, הוכרע: סיבוב שני בבחירות לרב הראשי האשכנזי בכ"ט תשרי, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2024
- ^ המירוץ לרבנות הראשית: עשרות רבנים במכתב תמיכה ברב מיכה הלוי, באתר ערוץ 7, 15 באוקטובר 2024
- ^ הרב מיכה הלוי, מהות הרבנות הראשית לישראל
- ^ ישי פרידמן וחגית רוזנבאום, "השאיפה שלהם היא להקטין את הרבנות", באתר ערוץ 7, 11 באפריל 2014
- ^ עבדים לציבוריות בישראל / הרב מיכה הלוי - ליבה, באתר ליבה, 7 במרץ 2018
- ^ ישיבת ההסדר "נווה דקלים" אשדוד (2024-07-17), מסירות במלחמה ומסירות בתורה | מלחמת "חרבות ברזל" | הרב מיכה הלוי, נבדק ב-2024-08-18
- ^ אריה יואלי, "רבני צוהר ביזו את הרבנות כאילו הם רודפי כסף בחופות", באתר "סרוגים", 23 בנובמבר 2011
ישי פרידמן, חגית רוזנבאום, בשבע, הרב מיכה הלוי: "צהר הוא ארגון חרדי שפירק את הרבנות", באתר "סרוגים", 10 באפריל 2014 - ^ גיא עזרא, הרב הלוי במתקפה חריפה נגד הרב סתיו וארגון צהר, באתר "סרוגים", 30 ביוני 2017
הרב מיכה הלוי מסביר את התנגדותו לרב סתיו, באתר כיפה, 23 ביוני 2013
פוסט של קלמן ליבסקינד ברשת החברתית פייסבוק, 4 ביוני 2013 - ^ יאיר אטינגר, פרומים, כנרת זמורה דביר 2019, עמ' 193
- ^ יהודה שלזינגר, מכתב תמיכה בנתניהו מרבנים בציונות הדתית, באתר ישראל היום, 2 ביולי 2017
- ^ "שמירת השבת הציבורית – תנאי לכניסה לקואליציה", באתר ערוץ 7, 28 במרץ 2019
- ^ עשרות רבנים בעצומה "עצרו המשפט - הקימו ועדת חקירה", באתר הקול היהודי, 5 ביוני 2018
- ^ מאות רבנים ואישי ציבור לנתניהו: "הוצא את עמירם בן אוליאל מבידוד", באתר עכשיו 14, 16 באוגוסט 2023
- ^ דביר עמר, הרב מיכה הלוי נגד מיקרופון שבת באירועי פנאי, באתר ערוץ 7, 27 ביוני 2023
- ^ רפאל לוי, התפרעות הערבים היא לא סיבה לעלות להר הבית, באתר ערוץ 7, 13 במרץ 2019
- ^ שמעון כהן, הרב הלוי נגד משפ' חד הוריות: עוד לפני ההלכה, באתר ערוץ 7, 23 במאי 2012
- ^ דביר עמר, הרב מיכה הלוי תומך בחוק רבני ערים, באתר ערוץ 7, 10 באוגוסט 2023
- ^ איילת קאופמן דוידזון, יום שכולו תורה - ביקור הרב מיכה הלוי בכל בתי הספר הממ"ד בעיר, באתר פייסבוק, 3 באפריל 2019
- ^ יוני קמפינסקי, ישיבתית תורנית, המהות - ציונית דתית, באתר ערוץ 7, 30 במרץ 2014
- ^ דביר עמר, שנת השמיטה: האוצר מתחת לגשר, באתר ערוץ 7, 8 ביולי 2021
- ^ הרב מיכה הלוי אסר על תושבי פתח תקווה לקיים תפילות עם כלי נגינה, באתר כיפה, 12 במאי 2014
- ^ חיים לב, הרב מיכה הלוי תוקף, באתר ערוץ 7, 7 ביולי 2015
- ^ עדו בן פורת, הרב מיכה הלוי נגד רפורמת הגיור: שימוש בקטינים לא יעצור את תודעת ההתבוללות, באתר ערוץ 7, 1 בפברואר 2022
- ^ הכשר של גוף פרטי לפי הרפורמה - אינו על פי ההלכה / הרב מיכה הלוי, סרטון בערוץ "לשכת הרב מיכה הלוי - רב העיר פתח תקווה", באתר יוטיוב (אורך: 15:31); בן שאול, הרב מיכה הלוי נגד פתיחת שוק הכשרות לתחרות: "פגיעה אנושה", באתר ערוץ 7, 22 ביולי 2021; הרב מיכה הלוי נגד השר מתן כהנא, באתר ערוץ 7, 6 באוקטובר 2021
- ^ יהונתן גוטליב, הרב מיכה הלוי למתן כהנא: "מתנגד נחרצות לרפורמת הכשרות, בטוח שכל כוונותיך להיטיב עם הכשרות", באתר ערוץ 7, 23 בנובמבר 2021
- ^ כיכר השבת, הרב מיכה הלוי לגבאי בתי הכנסת: "שימו לב לילדים בלי אבא", באתר כיכר השבת, 20 בספטמבר 2022
