לדלג לתוכן

מולית אדומה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןמולית אדומה
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: מקריני סנפיר
מחלקה: מקריני סנפיר
סדרה: דקראים
משפחה: מוליתיים
סוג: מולית
מין: מולית אדומה
שם מדעי
Mullus barbatus
ליניאוס, 1758
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מוּלִית אֲדֻמָּה[2] (שם מדעי: Mullus barbatus), או בשמה העממי סולְטַאן אִיבְּרַהִים, היא דג מסוג מולית השוכן באזורי אקלים סובטרופי בים התיכון, בים השחור, ובצפון מזרח האוקיינוס האטלנטי מסקנדינביה ועד סנגל.

לעיתים מבלבלים בין מולית הפסים, האדמירל (דג) והמולית האדומה במסעדות וחנויות דגים ומחליפים בין השמות "סולטאן איברהים", "ברבוניה" ו"מולית אדומה". להבדיל ממולית הפסים, סנפיר הגב הראשון של המולית האדומה אינו מפוספס. מולית אדומה מגיעה לאורך מקסימלי של 332 מ"מ ונפוצה באזור ישראל באורך של כ-86.7 – 146.3 מ"מ לזכרים ולנקבות 90 – 225 מ"מ.[3] מולית אדומה מגיעה לבגרות מינית באורך של כ-11 ס"מ, נתון זה בעל חשיבות לשימור האוכלוסייה עקב היקפי הדייג הגדלים.

מולית אדומה נמצאת על קרקע בוצית, חולית או קרקע מרובת אבנים על מדפי היבשות, לרוב בלהקות. היא חיה בעומקים של בין 10–300 מטר. היא ניזונה מסרטנאים קטנים החיים בקרקעית, תולעים ורכיכות בשל תזונה זו טעם בשרה של המולית המוערך במיוחד מושווה פעמים רבות לטעמם של חסילונים. המולית מחפשת את טרפה על ידי טמינת ראשה והבינים שלה בחול תוך כדי הנעת זנבה ברטט תכוף. פליניוס הזקן פירש התנהגות זו כפחד מטורפים, וחשבה לפחדנית שבדגים.

כדג מאכל נמכרת טרייה.

יש המסווגים את המולית אדומה לשני תת-מינים:

  • Mullus barbatus barbatus
  • Mullus barbatus ponticus - (נמצא בים השחור ובים אזוב)
אילוסטרציה של מולית אדומה

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]