לדלג לתוכן

מארק ספיץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מארק ספיץ
Mark Spitz
מארק ספיץ, 2012
מארק ספיץ, 2012
לידה 10 בפברואר 1950 (בן 74)
מודסטו, קליפורניה, ארצות הברית
מידע כללי
שם לידה מארק אנדרו ספיץ
מדינה ארצות הברית
השכלה
גובה 1.83 מטר
www.markspitzusa.com
ספורט
ענף ספורט שחייה
תת-ענף 100 מטר חופשי, 200 מטר חופשי, 400 חופשי, 100 מטר פרפר, 200 מטר פרפר
הישגים
פרסים והוקרה
  • אתלט השנה של AP (1972)
  • היכל התהילה הבין-לאומי של השחייה עריכת הנתון בוויקינתונים
מאזן מדליות
מתחרה עבור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
המשחקים האולימפיים
זהב מינכן 1972 100 מטר חופשי
זהב מינכן 1972 200 מטר חופשי
זהב מינכן 1972 100 מטר פרפר
זהב מינכן 1972 200 מטר פרפר
זהב מינכן 1972 4X100 מטר חופשי שליחים
זהב מינכן 1972 4X100 מטר מעורב שליחים
זהב מינכן 1972 4X200 מטר חופשי שליחים
זהב מקסיקו סיטי 1968 4X100 מטר חופשי שליחים
זהב מקסיקו סיטי 1968 4X200 מטר חופשי שליחים
כסף מקסיקו סיטי 1968 100 מטר פרפר
ארד מקסיקו סיטי 1968 100 מטר חופשי
המשחקים הפאן אמריקאיים
זהב ויניפג 1967 100 מטר פרפר
זהב ויניפג 1967 200 מטר פרפר
זהב ויניפג 1967 4X100 מטר חופשי שליחים
זהב ויניפג 1967 4X100 מטר מעורב שליחים
זהב ויניפג 1967 4X200 מטר חופשי שליחים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מארק ספיץ בבריכת גלי גיל בתחרויות השחייה במכביה השמינית (1969)
מארק ספיץ באולימפיאדת מינכן 1972

מארק אנדרו ספיץאנגלית: Mark Andrew Spitz, נולד ב-10 בפברואר 1950) הוא שחיין יהודי-אמריקאי בעבר, מגדולי השחיינים והספורטאים בכל הזמנים. הוא אלוף אולימפי בעל 11 מדליות אולימפיות, מהן 9 מדליות זהב ושיאן עולם ב-5 משחים אישיים שונים.

באולימפיאדת מינכן (1972) זכה ספיץ ב-7 מדליות זהב, מספר מדליות הזהב הרב ביותר שזכה בו ספורטאי כלשהו באולימפיאדה אחת עד לאולימפיאדת בייג'ינג (2008), בה זכה השחיין מייקל פלפס ב-8 מדליות זהב. השיא הקודם היה שייך לסייף נדו נדי מאיטליה שזכה ב-5 מדליות זהב באולימפיאדת אנטוורפן (1920).

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספיץ נולד בשנת 1950 במודסטו, בעמק המרכזי של קליפורניה. אביו יהודי אמריקאי שמוצא משפחתו מהונגריה[1] ואימו יהודיה מפוארטו ריקו שמוצאה מרוסיה.[2] בהיותו בן שנתיים עברה משפחתו להוואי ושם למד לשחות. בעת שהיה בן שש חזרה משפחתו לקליפורניה וספיץ התאמן במועדון שחיה בסקרמנטו תחת הדרכתו של המאמן שרם צ'אבור (Chavoor). כבר בגיל 10 הוא החזיק ב-17 שיאי גילאים של ארצות הברית ושיא עולם אחד לגילו. בגיל 14 משפחתו עברה לסנטה קלרה ושם התאמן במועדון השחייה המקומי תחת הדרכתו של המאמן ג'ורג היינס (Haines). במועדון השחייה שחו מספר אלופים אולימפיים כמו דיק רות', קלאודיה קולב, דון שולנדר, דונה דה וארונה, דבי מאייר וקארן מו. הוא למד בתיכון המקומי בסנטרה קלרה.

בגיל 15 וחצי השתתף ספיץ בתחרויות השחייה של המכביה השביעית שנערכו בבריכת גלית ביד אליהו בתל אביב באוגוסט 1965. בתחרויות הוא זכה ב-4 מדליות זהב, במשחה ל-400 מטר חופשי (4:24.0 דקות), במשחה ל-1500 מטר חופשי (17:50.3 דקות), במשחה ל-400 מטר מעורב אישי (5:02.0 דקות) ובמשחה שליחים 4x200 מטר חופשי והיה לשחיין המצטיין של המכבייה.[3]

בתחרות שנערכה בהייוורד שבקליפורניה ב-25 ביוני 1967 קבע ספיץ במשחה ל-400 מטר חופשי את שיאו העולמי הראשון בתוצאה של 4:10.6 דקות. שבועיים לאחר מכן, בתחרות בינלאומית שנערכה בסנטה קלרה ב-7 ביולי הוא שיפר את השיא והעמיד אותו על 4:08.8 דקות. שלושה שבועות לאחר מכן, במשחקים הפאן אמריקאיים שנערכו בוויניפג קנדה בסוף יולי הוא זכה ב-5 מדליות זהב: במשחה ל-100 מטר פרפר, בו הוא קבע גם שיא עולם של 56.30 שניות, במשחה ל-200 מטר פרפר, בו הוא קבע שיא עולם נוסף, 2:06.42 דקות, ובשלושת משחי השליחים.[4]

לאולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) הגיע ספיץ כשיאן עולמי במשחי הפרפר, לאחר ששבר 11 פעמים את השיא העולמי. הוא ציפה לזכות ב-6 מדליות זהב, אך זכה רק בשתי מדליות זהב במשחי שליחים. במשחה שליחים 4x100 מטר חופשי הוא קבע שיא עולם חדש 3:31.7 דקות לפני ברית המועצות (3:34.2 דקות) ואוסטרליה (3:34.7 דקות) ובמשחה שליחים 4x200 מטר חופשי סיים בתוצאה של 7:52.33 דקות לפני אוסטרליה (7:53.77 דקות) וברית המועצות (8:01.66 דקות). במשחה ל-100 מטר פרפר הוא זכה במדליית כסף בתוצאה של 56.4 שניות אחרי בן ארצו דאגלס ראסל (55.9 שניות) ולפני בן ארצו רוס וואלס (57.2 שניות) ובמדליית ארד במשחה ל-100 מטר חופשי בתוצאה של 53.00 שניות אחרי מייקל ונדן מאוסטרליה (52.2 שניות, שיא עולם) וקן וולש מארצות הברית (52.8 שניות). נוסף לכך, הוא השתתף במשחה ל-200 מטר פרפר וסיים במקום שמיני המאכזב בתוצאה של 2:13.5 דקות. המנצח היה קרל רובי מארצות הברית (2:08.7 דקות). בשלב במוקדמות הוא קבע את הזמן המהיר ביותר 2:10.6 דקות, תוצאה שהייתה מדרגת אותו במקום רביעי.

לאחר המשחקים האולימפיים החל ספיץ ללמוד באוניברסיטת אינדיאנה (בלומינגטון). הוא החל להתאמן אצל המאמן הנודע "דוק" קונסילמן (Counsilman). הוא כונה על ידי חבריו "Mark the Shark" (מארק הכריש).

ספיץ השתתף פעם נוספת בתחרויות השחייה של המכבייה, אך הפעם הגיע כאלוף אולימפי וכשיאן עולם. בתחרויות של המכביה השמינית שנערכו בבריכת גלי גיל ברמת גן ביולי 1969 הוא זכה ב-6 מדליות זהב, במשחה ל-100 מטר חופשי (52.9 שניות, 7 עשיריות השנייה איטי משיא העולם), במשחה ל-200 מטר חופשי (2:02.7 דקות), במשחה ל-100 מטר פרפר (58.1 דקות) ובשלושת משחי השליחים והיה לשחיין המצטיין של המכבייה, פעם שנייה ברציפות.[5]

במבחנים לאולימפיאדת מינכן שנערכו בשיקגו בתחילת אוגוסט 1972 קבע ספיץ 5 שיאי עולם חדשים, במשחה ל-100 מטר חופשי אותו קבע במוקדמות (51.47 שניות), במשחה ל-100 מטר פרפר בשלב המוקדמות (54.72 שניות), אותו שיפר בגמר והעמידו על תוצאה של 54.56 שניות ובמשחה ל-200 מטר פרפר בשלב המוקדמות (2:01.87 דקות), אותו שיפר והעמידו על תוצאה של 2:01.53 דקות.

אולימפיאדת השיא

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת מינכן (1972) זכה ספיץ ב-7 מדליות זהב, כשבכל שבעת המשחים הוא קובע שיא עולם, 4 מדליות מהן היו במשחים אישיים: במשחה ל-100 מטר חופשי (51.22 שניות), במשחה ל-200 מטר חופשי (1:52.78 דקות), במשחה ל-100 מטר פרפר (54.27 שניות) ובמשחה ל-200 מטר פרפר (2:00.70 דקות). כן זכה ב-3 מדליות זהב במשחי השליחים, תוך ששותף בכל פעם בקביעת שיא עולם חדש: במשחה שליחים 4x100 מטר חופשי (3:26.42 דקות), במשחה שליחים 4x200 מטר חופשי (7:35.78 דקות) ובמשחה שליחים 4x100 מטר מעורב (3:48.16 דקות). עקב טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן פונה ספיץ מהכפר האולימפי והוחזר לארצות הברית עקב חשש לגורלו (משום מוצאו היהודי).

לאחר המשחקים האולימפיים פרש ספיץ משחייה תחרותית בגיל 22, גיל צעיר יחסית, על מנת לפנות את זמנו לרווח מהפרסום שהעניק לו ההישג הגדול שלו. באותו הזמן ספורטאים מקצועניים לא הורשו להשתתף באולימפיאדות ולכן הוא העדיף לוותר על השתתפות באולימפיאדה הבאה במונטריאול. הוא הרוויח קרוב ל-7 מיליון דולר מפרסומות בשנתיים (שווה ערך לכ-70 מיליון דולר כיום).

במכביה ה-12 שנערכה בשנת 1985 הדליק ספיץ את הלפיד, ובמכביה ה-17 שנערכה בשנת 2005 הוא נשא את הדגל של המשלחת האמריקאית.

הוא זכה להתאמן אצל שלושת המאמנים הגדולים של ארצות הברית שזכו להירשם בהיכל התהילה הבינלאומי של השחייה שרם צ'אבור, דוק קונסילמן וג'ורג' היינס.

ניסיון לחזור לשחייה תחרותית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת אולימפיאדת ברצלונה ב-1992 ניסה ספיץ, בגיל 41 ולאחר כמעט 20 שנות היעדרות, להיכנס למשלחת ארצות הברית לאולימפיאדה. הוא כשל בניסיון להשיג את המינימום הנדרש ולא נשלח למשחקים.

תארים והישגים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מאזנו האולימפי הכולל של ספיץ הוא 9 מדליות זהב, מדליית כסף ומדליית ארד. מספר מדליות הזהב הכולל שהשיג הוא השני הגבוה ביותר - מספר זה הושג על ידי מספר ספורטאים בתחומים שונים: האתלטים פאבו נורמי וקרל לואיס והמתעמלת לאריסה לטינינה, שיא שהחזיק עד 2008 עת נשבר בידי מייקל פלפס.
  • בסך הכל קבע ספיץ 33 שיאי עולם, 38 שיאי ארצות הברית, זכה ב-24 תוארי אליפות ארצות הברית ו-8 תוארי NCAA.
  • ספיץ זכה 3 פעמים בתואר שחיין השנה בעולם בשנים 1967, 1971 ו-1972.[6]
  • בשנת 1971 זכה ספיץ בפרס ג'יימס א' סאליבן, פרס לספורטאי החובבן הטוב ביותר.[7]
  • בשנת 1977 זכה ספיץ להיכלל בהיכל התהילה הבינלאומי של השחייה.[8]
  • בשנת 1979 הונצח ספיץ ביד לאיש הספורט היהודי במכון וינגייט, מוזיאון המנציח יהודים שזכו להישגים ספורטיביים יוצאי דופן.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מארק ספיץ בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מארק ספיץ