לואי-סבסטיאן מרסייה
 | |
| לידה |
6 ביוני 1740 פריז, ממלכת צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
25 באפריל 1814 (בגיל 73) פריז, הקיסרות הראשונה |
| מדינה |
צרפת |
| מקום קבורה |
פר לשז |
| שפות היצירה |
צרפתית |
| יצירות בולטות |
L’An 2440, rêve s´il en fut jamais, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
| בן או בת זוג |
Louise Marie Anne Machard |
| חתימה |
 |
  | |
לואי-סבסטיאן מרסייה (בצרפתית: Louis-Sébastien Mercier; 6 ביוני 1740 – 25 באפריל 1814) היה מחזאי וסופר צרפתי.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרסייה נולד בפריז למשפחה דלת אמצעים: אביו היה בעל מלאכה שהשחיז חרבות ונשק ממתכת לפרנסתו. חרף זאת זכה מרסייה לחינוך טוב.
הקריירה הספרותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראשית דרכו הספרותית עסק מרסייה בכתיבת איגרות הרואיות. הוא הגיע במהרה לכלל מסקנה שניקולה בואלו וז'אן רסין הרסו את השפה הצרפתית, וכי משורר אמיתי הוא זה שכותב פרוזה.
הוא כתב מחזות, מנשרים, רומנים ופרסם חיבורים רבים. מרסייה נהג למחזר פסקאות שלמות מעבודה אחת שלו למשנה ולהרחיבן. אבחנותיו החדות על הנעשה בחברה וחושיו העיתונאיים המושחזים הפכו את כתיבתו למרתקת. "אין סופר טוב יותר להתרשם ממנו", כתב רוברט דארנטון (Robert Darnton), "אם אתה רוצה לקבל מושג על איך פריז נראית, נשמעת, מריחה ערב המהפכה." [1]
החשובות ביותר מבין עבודותיו השונות הן: L'An 2440, rêve s'il en fut jamais (1771); L'Essai sur l'art dramatique (1773); Néologie ou Vocabulaire (1801); Le Tableau de Paris (1781–1788); Le nouveau Paris (1799); Histoire de France (1802); ו-Satire contre Racine et Boileau (1808).
הוא זלזל בטרגדיה הצרפתית וראה בה קריקטורה של מנהגים עתיקים וזרים המוצגים בצורה נפוחה, ודיבר בזכותה של הדרמה כפי שראה אותה דני דידרו. הוא עיין את הפילוסופים. הוא סבר שהמדע המודרני לא התקדם בצורה ניכרת; הוא אפילו לקח את השמרנות שלו צעד אחד קדימה וטען שהארץ היא אדמה שטוחה ועגולה שסביבה מסתובבת השמש.
מרסייה כתב כשישים מחזות, ביניהם ראוי להזכיר את Jean Hennuyer (1772); La Destruction de la ligue (1782); Jennval (1769); Le Juge (1774) Natalie (1775) ו-La Brouette du vinaigrier (1775).
סדרת ספריו הידועה Le Tableau de Paris, התפרסמה בתריסר כרכים ב-1780 ואליה נוספו שישה כרכים בשם Le nouveau Paris ב-1800. זוהי סדרת מאמרים קצרים על חיי היום-יום בבירה הצרפתית והם מכילים מידע רב-ערך על ההיסטוריה של האוכל והאירוח, שהיו בחיתוליהם באותה עת. מרסייה מגנה שם מאכלים ושיטות בישול מסוימים שרווחו במהלך המאה ה-18 כמו קונסומה, ראגו ומוס.
L'An 2440 (השנה 2440)
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרו של מרסייה L'An 2440, rêve s'il en fut jamais (מילולית: "שנת 2440: חלום אם אי פעם היה כזה"; תורגם לאנגלית כ"זכרונות השנה אלפיים וחמש מאות (Memoirs of the Year Two Thousand Five Hundred)) הוא רומן אוטופי שמתרחש בשנת 2440. הספר הצליח מאוד (ראה אור בעשרים וחמש מהדורות אחרי הופעתו הראשונה ב-1771), העבודה מתארת את הרפתקאותיו של אדם חסר שם, שאחרי שהוא מעורב בוויכוח סוער עם חבר פילוסוף על חוסר הצדק בפריז, נרדם ומוצא עצמו בפריז של העתיד. דרנטון כתב ש"למרות שהגיבור הוא פרי הדמיון... צריך לקרוא את L'An 2440 כספר הדרכה רציני לעתיד. הוא מגיש השקפה חדשה ומדהימה: העתיד כעובדה מוגמרת וההווה כעבר מרוחק. מי יכול לעמוד בפני הפיתוי להשתתף בניסוי מחשבתי שכזה ? וברגע שאתה שוקע בתוכו, מי יכול שלא להבחין בכך שהוא חושף בפניו את ריקבון החברה, של פריז במאה ה-18. [2]
גיבורו של מרסייה מציין כל דבר ששובה את דמיונו בפריז העתידנית. ניתן להבחין במרחב הציבורי ובמערכת הצדק. לבושם של האזרחים שימושי ונוח. בתי החולים יעילים ומבוססים על המדע. אין שום נזירים, כמרים, זונות, קבצנים, מורי ריקוד, מגדנאים, צבא סדיר, עבדות, מאסר שרירותי, מיסים, גילדות, סחר בינלאומי, קפה, תה או טבק וכל הספרות הלא-שימושית והלא-מוסרית שנכתבה בעבר מושמדת.
עתידו של מרסייה אינו כולו אוטופי. העושר והעוני הקיצוניים נמחו; אף-על-פי-כן, הדלות עדיין קיימת. יש התפתחות כלכלית מועטה ואוכלוסיית צרפת גדלה רק ב-50%.
השקפתו הפוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפוליטיקה הוא היה מתון, וכחבר בוועידה הלאומית, הוא הצביע נגד עונש המוות ללואי השישה עשר, מלך צרפת. במהלך שלטון הטרור הוא נכלא, אולם הוא שוחרר אחרי נפילתו של רובספייר, וטבע עליו את המונח "Sanguinocrat" (דמוקרט ארור, פחות או יותר).
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- על לואי-סבסטיאן מרסייה בBibliotheca Augustana (צרפתית)
- Leon Bechard, Sebastien Mercier, sa vie, son oeuvre (Paris, 1903)
- R. Doumic in the Revue des deux mondes (15 July 1903)
- Montagné, Prosper. Larousse Gastronomique: The World's Greatest Culinary Encyclopedia. Edited by Jennifer Harvey Lang. New York: Clarkson Potter, 2001. Third English edition, p. 737.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לואי-סבסטיאן מרסייה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- לואי-סבסטיאן מרסייה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- כתבי לואי-סבסטיאן מרסייה בפרויקט גוטנברג (באנגלית)