ישראל בצר

ישראל בצר (5 במרץ 1883 חרסון, האימפריה הרוסית – 10 ביולי 1962, נהלל, ישראל) היגר למושבות הברון הירש בארגנטינה. הגיע לארץ ישראל במסגרת העלייה השנייה, והיה פעיל בכיבוש העבודה העברית. עבד במספר מושבות בגליל (חוות כנרת, מרחביה, אום ג'וני) עד שהשתקע במושב נהלל, שם עסק בחקלאות ואף שימש כמוכתר הכפר.

קורות חיים

ישראל בצר נולד ב-1883 במושבה היהודית נהר-טוב שבפלך חרסון שברוסיה ליעקב וציטה בצר^[1] ב-1904 היגרה המשפחה לארגנטינה, והתיישבה בעיירה מוזסוויל (ממושבות הברון הירש), שם התפרנסו מחקלאות במשך כ-3 שנים.

ב-13 באוגוסט 1907 עלה ארצה במסגרת העלייה השנייה, והיה ממובילי תנועת "החורש" ששאפה "ליצור שכבת איכרים עובדי אדמה ופשוטים". תחילה עבד שנה במסחה, ולאחר מכן שנה ביבנאל. הצטרף לחוות כנרת, אך עקב סכסוך עם מנהל החווה, האגרונום משה ברמן, נטש את המקום ביחד עם חלק מהעובדים^[2]. לאחר שיחות עם ד"ר ארתור רופין נחתם חוזה לשנה שהנוטשים יהוו קולקטיב (ללא מנהלים) בשם "קבוצת הכיבוש", ויעבדו את אדמות אום ג'וני^[3] תמורת חלק מהיבול. בדצמבר 1909 עברה הקבוצה מחוות כנרת לאום ג'וני, והחלה לעבד את האדמות שלשפת הכנרת^[4]^[5]. לאחר שנה התפרקה הקבוצה, והוחלפה על ידי הקומונה החדרתית^[6], שקראה למקום דגניה. בתקופת השהייה באום ג'וני התחתן ישראל עם שפרה שטורמן.

ב-1911, לאחר עזיבת אום ג'וני, הצטרפו ישראל ושפרה לקבוצת חלוצים שהקימה את קואופרטיב מרחביה על אדמות הכפר פולה^[7]. בעקבות סכסוך עם תושבי הכפר השכן סולם^[8] נכלאו ישראל ועוד 13 מתיישבים בבתי הכלא בנצרת ובעכו למשך כשנה.

ב-1920 עזבו ישראל ושפרה את מרחביה, והיו שותפים להקמת המושב השיתופי הראשון נהלל. במושב זה חיו עד סוף ימיהם, ועסקו בחקלאות. ישראל היה פעיל בוועדות שונות, ותקופה מסוימת אף שימש בתור מוכתר הכפר.

ישראל היה בין יוזמי הקמת הסתדרות הפועלים החקלאיים בגליל. ועידת הייסוד של התאגדות זו התקיימה באום ג'וני ב-13 וב-14 באפריל 1911 (פסח תרע"א) בנוכחות כ-100 חברים. במסגרת הוועידה נבחר ישראל ל"ועד פועלי הגליל" העל מפלגתי^[9]. בהמשך הפכה הסתדרות זו להסתדרות הפועלים החקלאיים במסגרת מפלגת אחדות העבודה. בהמשך נכללה תנועה זו בההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל.

פרטים אישיים

ישראל נישא ב-1910, באום ג'וני, לשפרה בת מנוחה ומשה שטורמן (ילידת 1884)^[10] שהייתה איתו בקבוצת הפועלים של חוות כנרת ואום ג'וני. ישראל נפטר ב-1962, ונקבר בבית הקברות בנהלל, שם נקברה גם אשתו שנפטרה באותה שנה.

לזוג נולדו 7 ילדים ובהם:

ירדנה בצר (1911) - נחשבת כילדה הראשונה שנולדה בעמק יזרעאל.
משה בצר (1913) - שירת בפלוגת ההובלה 462 ונהרג במלחמת העולם השנייה כשטבע על האוניה ארינפורה^[11].
נחמן בצר (1914) - שירת בפלגות הלילה המיוחדות, צאצאיו הם מוקי בצר ואייל בצר.
יעקב (קובה) בצר (1925) - שירת בפלי"ם בהעלאת מעפילים ולאחר מלחמת העצמאות התנדב לסייע לישובי עולים.

לקריאה נוספת

ברכה חבס (עורכת) (בהשתתפות אליעזר שוחט), העלייה השנייה, תל אביב: הוצאת עם עובד, תש"ז-1947.
דוד קלעי, "העלייה השנייה", הוצאת המרכז לתרבות - ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, תש"ו-1946, עמודים 83 ו-100
צבי לבנה, נחמן תמיר, אנשי העלייה השנייה - פרקי זכרונות -כרך ד, הוצאת המרכז לחינוך ותרבות תל אביב, 1972, עמודים 39-41
שמואל דיין, עם אבות ההתיישבות, הוצאת מסדה, 1968, עמודים 182-188

קישורים חיצוניים

ישראל בצר ב "אלבום יזרעאל - שמות ראשונים", המוזיאון לראשית ההתיישבות בעמק שבקיבוץ יפעת (אורכב)
ריאיון עם אייל בצר (אורכב 16.06.2015 בארכיון Wayback Machine), "אתרים" - המועצה לשימור אתרים, גיליון 53 (דצמבר 2013), עמוד 3
אחיקם משה דוד, תעלומה: מי התינוקת הראשונה של העמק?, nrg, פורסם ב 17 במאי 2010
תוכנית הקואופרציה, דגניה ומושב עובדים, רב היבטים על ארץ ישראל, מאוריסיו אזרצקי, 18 בפברואר 2010
שמואל דיין, ישראל בצר - מראשוני המייסדים, דבר, 11 ביולי 1958
שמואל דיין, יובל שנים לאום ג'וני, דבר, 16 באוקטובר 1959
א. מש, אחד מששת הראשונים - שיחה עם ישראל בצר, דבר, 24 במרץ 1961
יעקב אורי, החלוץ הראשון מארגנטינה, דבר, 22 במאי 1963
אתר המושבות היהודיות בפלך חרסון (אוקראינה)

הערות שוליים

^ המשפחה הגיע לאזור זה בעקבות החלטת הצאר אלכסנדר הראשון בשנת 1807 להעביר כ-6,000 משפחות יהודיות להתיישבות חקלאית באוקראינה.
^ המרד פרץ ב-11 באוקטובר 1909 בעקבות כוונתו של ברמן לגייס פועלים ערבים לעבודת הדישה
^ האדמות שנמסרו לקבוצה היו באזור שמעבר לירדן
^ בנוסף לישראל ושפרה בצר, כללה הקבוצה גם את אליעזר שוחט, חיים צימרמן, צבי נדב, משה קריגסר, וישראל בלוך
^ הקבוצה הקימה במקום את המבנה המפורסם שצילם אברהם סוסקין
^ הקומונה החדרתית כללה את תנחום תנפילוב, ישראל בלוך, יוסף אלקין, שרה מלכין, יוסף ברץ, מרים אוסטרובסקי-ברץ, יוסף בוסל, צבי יהודה זלצמן, חיים צודיקוב, יהושע אקר, אהרון יוסילביץ וירוחם קליבנוב
^ קבוצת מקימי מרחביה כללה בין השאר את פנחס שניאורסון, צבי נדב, יצחק נדב, מרדכי יגאל, מאיר חזנוביץ, צבי בקר, משה קריגסר, אליעזר שוחט, ראובן קוראקין, משה שר, משה שחר, רבקה ניסנוב, אלעזר פינקלשטיין, אסתר בקר, שרה קריגסר, יחזקאל ניסנוב, שמואל הפטר, יצחק הוז וסעדיה פז
^ התקרית עם תושבי סולם החלה לאחר שמרדכי יגאל השומר הותקף על ידי כנופיית שודדים מסולם וירה והרג את בן השיך של סולם
^ בנוסף לישראל כלל הוועד גם את אליעזר שוחט, חנה מייזל שוחט, ישראל שוחט, מניה שוחט, צבי יהודה וברל כצנלסון שיצגו זרמים שונים בתנועת העבודה כמו הפועל הצעיר, פועלי ציון ובלתי מפלגתיים
^ אחיה הוא חיים שטורמן. אחותה שרה קריגסר (עמיעד) נישאה למשה קריגסר (עמיעד) ואחות אחרת, אסתר בקר נישאה לצבי בקר
^ מאחר שמשה שירת במסגרת הצבא הבריטי שמו רשום באתר CWGC

[1] המשפחה הגיע לאזור זה בעקבות החלטת הצאר אלכסנדר הראשון בשנת 1807 להעביר כ-6,000 משפחות יהודיות להתיישבות חקלאית באוקראינה.

[2] המרד פרץ ב-11 באוקטובר 1909 בעקבות כוונתו של ברמן לגייס פועלים ערבים לעבודת הדישה

[3] האדמות שנמסרו לקבוצה היו באזור שמעבר לירדן

[4] בנוסף לישראל ושפרה בצר, כללה הקבוצה גם את אליעזר שוחט, חיים צימרמן, צבי נדב, משה קריגסר, וישראל בלוך

[5] הקבוצה הקימה במקום את המבנה המפורסם שצילם אברהם סוסקין

[6] הקומונה החדרתית כללה את תנחום תנפילוב, ישראל בלוך, יוסף אלקין, שרה מלכין, יוסף ברץ, מרים אוסטרובסקי-ברץ, יוסף בוסל, צבי יהודה זלצמן, חיים צודיקוב, יהושע אקר, אהרון יוסילביץ וירוחם קליבנוב

[7] קבוצת מקימי מרחביה כללה בין השאר את פנחס שניאורסון, צבי נדב, יצחק נדב, מרדכי יגאל, מאיר חזנוביץ, צבי בקר, משה קריגסר, אליעזר שוחט, ראובן קוראקין, משה שר, משה שחר, רבקה ניסנוב, אלעזר פינקלשטיין, אסתר בקר, שרה קריגסר, יחזקאל ניסנוב, שמואל הפטר, יצחק הוז וסעדיה פז

[8] התקרית עם תושבי סולם החלה לאחר שמרדכי יגאל השומר הותקף על ידי כנופיית שודדים מסולם וירה והרג את בן השיך של סולם

[9] בנוסף לישראל כלל הוועד גם את אליעזר שוחט, חנה מייזל שוחט, ישראל שוחט, מניה שוחט, צבי יהודה וברל כצנלסון שיצגו זרמים שונים בתנועת העבודה כמו הפועל הצעיר, פועלי ציון ובלתי מפלגתיים

[10] אחיה הוא חיים שטורמן. אחותה שרה קריגסר (עמיעד) נישאה למשה קריגסר (עמיעד) ואחות אחרת, אסתר בקר נישאה לצבי בקר

[11] מאחר שמשה שירת במסגרת הצבא הבריטי שמו רשום באתר CWGC

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]