לדלג לתוכן

ישעי

ישעי
ישעי
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז ירושלים
מועצה אזורית מטה יהודה
גובה ממוצע[1] ‎196 מטר
תאריך ייסוד 1950
תנועה מיישבת הפועל המזרחי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1]
  - אוכלוסייה 920 תושבים
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[2]
5 מתוך 10

ישעי הוא מושב בהרי יהודה, מושב חקלאי בהרי יהודה, סמוך לתל בית שמש ולקיבוץ צרעה, מייסודו של הפועל המזרחי.

מקור שמו – הפסוק ”לְדָוִד ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא ה' מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד” (תהילים, כ"ז, א')[3], כמו גם על שמו של ישעי משבט יהודה, אשר מוזכר במקרא בסמוך לנחם ולזנוח (שגם על שמם קרויים מושבים בסביבות בית שמש) - ספר דברי הימים א', פרק ד', פסוקים י"חכ'[דרוש מקור].

אודות המושב

[עריכת קוד מקור | עריכה]
צילום אווירי של צומת ישעי, נובמבר 2022

המושב נוסד בכ"ז בתמוז ה'תש"י - 12 ביולי 1950, על ידי עולים מתימן (חלקם מבלאדנס, חלקם מצנעא ורובם מבני אל חודייג׳ה).

עד היום לא השתנה צביונו העדתי של המושב, ורוב התושבים הם בני העדה התימנית, ושומרי מצוות.

המושב מתמחה בחקלאות מודרנית ואורגנית. כלכלת בני המושב התבססה בעבר על מטעי אבוקדו רבים, גידול פטם וגידולי שדה, אולם כיום רובם הגדול של המשקים אינם מתפרנסים מחקלאות. תושבים רבים משכירים יחידות דיור במושב. רוב התושבים מתפרנסים כיום מעבודות חוץ. במושב יש כמה בריכות שחיה פרטיות, פינות חי פעילות, ומספר עסקים.

קומץ קטן מתושבי המושב גויס להפקת סרט ישראלי על עליית יהודי תימן לישראל בסוף המאה ה-19, חלקם אף גילם תפקיד של הילד שלום בגילאים שונים כחלק מצוות שחקני הסרט רימון הזהב (עמרם וגילאור מרדכי) שצולם במרביתו באתר סמוך בית ג׳מאל.

במושב שישה בתי כנסת[4], שניים מהם מופעלים במהלך היום ככולל.

המושב עצמו הוא בעל שטחים המעובדים על ידי ארגון "הפלחה", כ-1,000 דונם, כ-1,000 דונם פרדסים וכ-210 דונם של כרמי זיתים, חלקם הגדול למאכל (ברנע ) ובחלקם הקטן סורי משובח ממנו מופק שמן העולה באיכותו פי כמה על פני השמן המפורסם של בית ג׳אלא. (כרגע הכרמים בתהליך שיקום)

ישנם גם הדסים ומטע של אתרוג תימני.

מעל למושב, בשטח שנועד להרחבה, נמצא האתר הארכאולוגי "ח'רבת אם-ג'נה", המזוהה עם העיר המקראית עין גנים שבשפלת יהודה[5]. כמו כן, בסמוך למושב נמצא אתר העתיקות באר לימון. (האתר עבר השחתה ערב ראש חודש שבט ה׳תשע"ב על ידי כנופיית ב"מ שחיפשו מטמון זהב החבוי במבנה על פי אגדה שעברה במשפחה מדור דור)

בסוף שנת 2015 החלה להיבנות ההרחבה במושב. בתחילת ספטמבר 2016 הסתיים שלב פיתוח ההרחבה ונמסר לרוכשים שרובם הם בני המושב. בשנת 2017 החלו במושב עבודות נרחבות לשיפור התשתיות, שלא טופלו משנות ה-50.

הטבע במושב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

את המושב חוצה נחל ישעי, תחת שני גשרים. נחל המוכר כאכזב אך לאחרונה התגלתה זרימת מים גם בקיץ ולאחר שנלקחו בדיקות מעבדה התגלה שמדובר במי תהום נקיים.

יתושים שנמצאו בקרבת מקורות המים מודברים בהדברה ביולוגית באמצעות פיזור דגים הניזונים מהם, בנחל ישעי ונחל צרעה. בנוסף לאלו מהווה הנחל בית גידול טבעי לקרפדות ובאזור נצפו גם ציפורים כמו להקות קעקים, אנפות, תנים, נמיות, שועלים וצבועים. במושב נצפו נמיות, שועלים ולעיתים נדירות יותר צבועים. ישנה אוכלוסייה קבועה של תנשמות, בזים[6], וכן חיוויאים.

בכרם הזיתים שבמרכז המושב ישנו קינון מסיבי של חוחיות. מיני צמחים רבים תועדו באזור ישעי, וביניהם אירוס מצוי, רקפות, פעמונית קיפחת, כמו כן תועדה צמיחת דודאי רפואי שהוזכר בספר בראשית ועד לא מזמן שיח אטד מרשים. (לצערנו הוא נכרת בשגגה במסגרת עבודות הפיתוח) שיח אטד זה שכן במזרח המושב צמוד לתל בית שמש ומוזכר במשל יותם (ספר שופטים, פרק ט', פסוקים ח'ט"ו).

עוד נמצאו בשטחי המושב מפזורים בכמה מיקומים שיחי אגבה מהם ניתן להכין טקילה ומסקלין[7].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ישעי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  3. ^ יואב רגב, מדריך ישראל החדש, כרך 10: השפלה, כתר, ידיעות אחרונות ומשרד הביטחון, 2001
  4. ^ בתי כנסת: המרכזי, השמעי, הבלאדי, הקטן (בשכונה מרוחקת), אשכנזי (קרליבך)
  5. ^ המקום נקרא בפי רשות העתיקות חורבת גנים. שתי חפירות בדיקה נערכו ונמצאו חרסים מהתקופה החשמונאית, מקווה טהרה ומערות קבורה. על כיבוש המקום בתש"ח ניתן לקרוא ביומני הפלמ"ח. בית אבן מתועד באתר האנטי ציוני פלסטין נזכרת. רוב החומר המצולם מקורו בחיילי הפלמ"ח. תל שמש ודיר אבן צולמו ב-1917 בצילום אווירי מפורט בידי חיל האוויר הגרמני במלחמת העולם הראשונה, המתועד בספר מבט ועוד מבט על ארץ ישראל
  6. ^ חיים מויאל - שלושה גוזלי בז
  7. ^ צמחים מישעי בPBase