ישיבת כנסת בית יצחק
 | |
| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות | ישיבה ליטאית |
| תקופת הפעילות | 1897–1944 (כ־47 שנים) |
| מייסדים | הרב צבי הירש רבינוביץ |
| בעלי תפקידים | |
| מנהל | הרב ראובן גרוזובסקי |
| ראש הישיבה | הרב ברוך בער ליבוביץ |
| תלמידים | |
| ראה בוגרים בולטים | |
| מיקום | |
| מדינה |
 ליטא |
  | |
ישיבת כנסת בית יצחק (ידועה גם כישיבת קמניץ') הייתה אחת מישיבות ליטא. בין השנים תרס"ד-ת"ש (1904–1940) כיהן כראש ישיבה הרב ברוך דב ליבוביץ.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הישיבה נוסדה בשנת תרנ"ח (1897) בסלובודקה המהווה פרבר של קובנה על ידי הרב צבי הירש רבינוביץ שעשה זאת להנצחת אביו, הרב יצחק אלחנן ספקטור מקובנה. בתרס"ד (1904) מונה לראשות הישיבה הרב ברוך דב ליבוביץ. בשנת תרע"ד (1914) עברה הישיבה למינסק כדי להתרחק מחזית הלחימה במלחמת העולם הראשונה. אולם בשנת תרע"ז (1917) התקרבה החזית למינסק והישיבה נדדה שוב, לקרמנצ'וג. בעקבות עליית הקומוניסטים לשלטון ברוסיה עברה הישיבה לווילנה. בשנת תרפ"ו (1926) עברה הישיבה לקמניץ על מנת להתרחק משאון העיר. בשנת תרצ"ו (1937) נחנך עבור הישיבה בניין חדש, שהוקם בהשתדלותו של מר גרשון גאלין, יליד קמניץ שהתגורר בארצות הברית.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נסגרה הישיבה ותלמידיה התפזרו. בניין הישיבה הפך תחת השלטון הקומוניסטי לבית קולנוע.
בשנות ה-40, לאחר סגירת ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ, נוסדה ישיבת קמניץ בארץ ישראל על ידי בנו של ר' ברוך בער הגאון ר' יעקב משה ליבוביץ וע"י הרב משה ברנשטיין, חתנו של הרב ליבוביץ.
בוגרים בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב ראובן גרוזובסקי
- הרב יהודה לייב לוין, - רבה של מוסקבה
- הרב שלמה היימן, ראש ישיבת ר' מיילעס
- הרב חיים צימרמן
- הרב נחום פרצוביץ, ראש ישיבת מיר
- הרב אליהו מישקובסקי, ראש ישיבת כפר חסידים
- הרב משה שמואל שפירא, ראש ישיבת באר יעקב
- הרב שניאור קוטלר, ראש ישיבת לייקווד
- הרב גדליה אייזמן, משגיח בישיבת קול תורה
- הרב ברוך סורוצקין, ראש ישיבת טלז בארצות הברית
- הרב ראובן יוסף גרשנוביץ, ראש ישיבת הנגב
- הרב משה סולובייצ'יק, ראש ישיבת לוצרן
- הרב נתן וכטפוגל, משגיח בלייקווד
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הלל זיידמן, ישיבת "כנסת בית יצחק" דקאמיניץ, באתר "דעת"
- לאה בוברובסקי-אלוני, ישיבת "כנסת בית יצחק", בתוך: ספר יזכור לקהילות קמניץ דליטא זסטביה והקולוניות, עמודים 61–63
