יפה שיר-רז
 | |
| לידה |
2 באוקטובר 1963 (בת 61) חיפה, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| השכלה | |
| מעסיק |
ידיעות אחרונות, אוניברסיטת רייכמן, אוניברסיטת חיפה, ידיעות אחרונות, אוניברסיטת רייכמן |
| קישורים חיצוניים | |
| פייסבוק | yaffa.shirraz |
| טוויטר | YaffaRaz |
  | |
יפה שיר-רז (נולדה ב-2 באוקטובר 1963) היא עיתונאית ישראלית, בעלת תואר דוקטור בתקשורת.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולדה בחיפה, בוגרת בית הספר הריאלי (מחזור ס"ב). את שירותה הצבאי עשתה בממר"ם.
בוגרת תואר ראשון במדעי החברה מהאוניברסיטה הפתוחה, ותואר שני בתקשורת מאוניברסיטת חיפה. בשנת 2014 קיבלה תואר דוקטור בחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, על עבודה שכותרתה: "מתחת לרדאר הרגולציה: האסטרטגיות והטקטיקות של חברות הפארמה לקידום תרופות ומוצרים רפואיים", שבה חקרה את ניסיונות ההשפעה של תעשיות הפארמה וחברות יחסי ציבור המייצגות אותן לקידום מוצריהן.
בשנת 2015 החלה פוסט-דוקטורט בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה בנושא תקשורת מגפות וחיסונים. מאז היא חוקרת במרכז המחקר לתקשורת סיכונים באוניברסיטת חיפה, ומרצה לתקשורת בריאות בתוכנית הבינלאומית בבית הספר סמי עופר לתקשורת, המרכז הבינתחומי הרצליה[1]. תחומי המחקר וההוראה שלה כוללים תקשורת בריאות ותקשורת סיכונים, יח"צ בתחום הבריאות ותקשורת שכנוע. היא מתמקדת בעיקר בנושאים שנויים במחלוקת הכרוכים באי-ודאות. היא בוחנת את האסטרטגיות וטקטיקות המשמשות את תעשיית הפארמה לקידום תרופות, כיצד מתקשרת תעשייה זו את הסיכונים בריאותיים הקשורים למחלות ותרופות, ואיך פועלות רשויות הבריאות להסדרת מאמצי קידום אלו. בנוסף, מחקרה מתמקד בתקשורת בריאות וסיכון במהלך מגפות (EID communication), במסגרת הפרויקטים המחקריים TELL ME ו-ASSET, שניהם במימון האיחוד האירופי.
את דרכה המקצועית ככתבת החלה מגזין ותחקירים בעיתון "הד הקריות" בשנת 1994, "כלבו" מרשת שוקן ו"זמן חיפה" מרשת מעריב. בשנת 2000 עברה לכתב העת "מנטה", מגזין הבריאות של רשת "ידיעות אחרונות" ככתבת תחקירים ראשית. בין היתר כתבה על הסכנות שקימות לדעתה בקרינה הסלולרית; על הרעל ארסן המוחדר כתוסף למזון העופות; ועל הוספת פלואור למי השתייה. כתבותיה התפרסמו גם באתר ynet ובמוסף הבריאות "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות". בשנת 2021 מתפרסמות כתבותיה באתר "מגזין זמן אמת".
הפולמוס סביב כתיבתה העיתונאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוגוסט 2015 פרסמה כתבה על עצירת השימוש בישראל בחיסון מסוים של תינוקות נגד צהבת, וטענה כי "ההחלטה להשתמש בחיסון התקבלה על סמך תשתית מחקרים רעועה, למרות שלא קיבל את אישור מה-FDA ומאף גוף רגולטורי מרכזי אחר בעולם המערבי".[2] משרד הבריאות הגיב שמדובר ב"כשל טכני נקודתי ללא כל קשר ליעילות ובטיחות החיסון" וכי "מדובר בכתבה רצופה אי דיוקים ועיוותים".[3] איגוד רופאי הילדים תמך בעמדת משרד הבריאות.[4]
בנובמבר 2016 "עמותת מדעת" שלחה מכתב למגזין "מנטה", שבו טענו לליקויים בכתבותיה, וציינו שהם מטעים את הציבור.[5] ב-2017, בעקבות כתבתה של שיר רז על חיסון השפעת, הוציאה העמותה הודעה לעיתונות, המציינת שהכתבה מסכנת חיי אדם.[6]
באוגוסט 2017 פרסמה שיר-רז כתבה על התרופה ריטלין.[7] בצעד הנחשב חריג, הוועדה למניעת הטעיית הציבור במשרד הבריאות דרשה מאתר ynet להסיר את הכתבה, בטענה שהטענות בכתבה מהוות פייק ניוז.[8] הכתבה לא הוסרה.
בשנת 2020 אתר ynet הסיר מיוזמתו וללא הסבר כתבה שלה, המפקפקת במניין חולי הקורונה בישראל על ידי משרד הבריאות.[9]
בנובמבר 2021 פרסמה כתבה הסוקרת מקרים של כשלים רפואיים ומוות פתאומי בקרב ספורטאים מאז תחילתו של מבצע החיסונים העולמי נגד מגפת קורונה וטוענת לעליה בכמות המקרים בתקופה זו.[10] העיתונאי גיא זהר, בתוכניתו "מהצד השני", ביקר את הכתבה, וטען לכשלים מהותיים בשימוש של שיר־רז במסדי הנתונים.[11] שיר-רז פרסמה תגובה מפורטת בה דחתה רבות מטענותיו וכתבה שבהמשך לכתבה עתיד להתפרסם מחקר מסודר, כאשר יתקבל מסד נתונים מסודר מפיפ"א.[12] פיפ"א, התאחדות האתלטיקה הבין-לאומית, ליגת הרוגבי האוסטרלית וארגוני ספורט אחרים אמרו שאין אינדיקציה לעלייה בבעיות רפואיות או מוות של ספורטאים לאחר תחילת מבצע החיסונים.[13]
בנוסף על כתיבתה המעוררת מחלוקת בקרב מומחים, לקחה שיר רז חלק בכנסים של מתנגדי חיסונים בתור נואמת ופותחת הכנסים.[14]
ספריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2003 כתבה את הספר "ההתרסקות" יחד עם אחיה אבי בליזובסקי, בהוצאת כנרת זמורה ביתן. הספר מתאר את סיפורה של משימה STS-107 ואת רצף הכשלים שגרמו להתרסקות המעבורת קולומביה.
בשנת 2007 כתבה את הספר "המדריך הישראלי השלם לתוספי תזונה" בשיתוף עם ד"ר אודי בר בהוצאת כתר. הספר מביא בפני הקורא מחקרים בתחום הוויטמינים ותוספי התזונה.
בשנת 2010 כתבה את הספר "גילוי לב" סיפורו של מנתח לב, בשיתוף עם מנתח הלב פרופסור ברנרדו וידנה בהוצאת פוקוס. הספר חולק עם הקוראים תובנות על תכונות שנדרשות להצליח ולהגיע רחוק ברפואה ובכל תחום לדעתו של פרופסור וידנה.
בשנת 2016 התפרסם ספרה "Risk Communication and Infectious Diseases in an Age of Digital Media" יחד עם ד"ר ענת גסר-אדלסבורג בהוצאת routledge taylor & francis group. הספר עוסק בתקשור מידע רפואי לציבור על מחלות מידבקות ומגפות בעידן המדיה הדיגיטלית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יפה שיר-רז, ברשת החברתית פייסבוק
יפה שיר-רז, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
יפה שיר-רז, ברשת החברתית LinkedIn- אתר האינטרנט הרשמי של מגזין "זמן אמת"
- יפה שיר-רז, באתר אוניברסיטת רייכמן
- הספר "ההתרסקות", באתר "סימניה" (כולל תקציר הספר)
- "תביעת רשלנות: עכשיו או לעולם לא?" - פורסם ב-"ידיעות אחרונות" 07.12.14
- מחקריה שפורסמו בעיתונות המדעית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ד"ר יפה שיר-רז - המרכז הבינתחומי הרצליה, באתר portal.idc.ac.il, ד"ר יפה שיר-רז, באתר המרכז הבינתחומי הרצליה (ארכיון)
- ^ ד"ר יפה שיר-רז, מש' הבריאות עצר שימוש בחיסון תינוקות לצהבת - האם מי שחוסן בסכנה?, באתר ynet, 13 באוגוסט 2015
- ^ תגובת משרד הבריאות לכתבה של ד”ר יפה שיר-רז, Ynet 13.8.15, באתר PharmaLine;
עינב שימרון-גרינבוים, הכתבה של יפה שיר רז – האמנם רופאה? ואולי סילופים קשים? ואי דיוקים בוטים ואולי אף פרסום שיקרי? , משרד הבריאות, 13 באוגוסט 2015 - ^ איגוד רופאי הילדים מפרסם דברי הסבר לגבי סוגיית החיסונים נגד הפטיטיס B מסוג SCI B VAC ומחזק עמדת משה"ב על יעילות ובטיחות החיס
- ^ אדוה לוטן וד"ר קרן לנדסמן, הטעיית הציבור בכתבתה של יפה שיר-רז מ-4 בנובמבר, באתר מדעת, נובמבר 2016
- ^ מדוע עורכי ynet ומנטה מנסים לפגוע באוכלוסיות בסיכון?, באתר מדעת
- ^ ד"ר יפה שיר רז, הריטלין, המחלה שהומצאה לכבודו והקשר הכלכלי המפוקפק, באתר ynet, 23 באוגוסט 2017
- ^ הטעיית הציבור – מדור בריאות ynet, משרד הבריאות, 30 באוגוסט 2017;
רן רזניק, משרד הבריאות נגד כתבה ב־ynet על ריטלין: "פייק ניוז", באתר ישראל היום, 7 בספטמבר 2017 - ^ אורן פרסיקו, ב-ynet מחקו כתבה שערערה על מניין המתים מקורונה בישראל ומסרבים לומר מדוע, באתר העין השביעית, 12 באוגוסט 2020
- ^ יפה שיר-רז, מגפת האתלטים, באתר "חדשות זמן אמת", 13 בנובמבר 2021
- ^ יותר ספורטאים מתים? הנתונים לא ממש מחזיקים, בדף פייסבוק "מהצד השני עם גיא זהר", 2 סדצמבר 2021
- ^ תגובת יפה שיר-רז, 3 בדצמבר 2021
- ^ List of ‘108 FIFA soccer players’ is not proof of a common link between COVID-19 vaccines and athlete deaths, רויטרס, 23 בדצמבר, 2021 (באנגלית)
- ^ כנס חיסונים - בחירה מושכלת 2017, 6 ביולי 2017