יעקב בודו

יעקב בודו
Iacob Bodoagă
לידה	28 במרץ 1931 (בן 93); י' בניסן ה'תרצ"א; שטפנשט, רומניה
תאריך עלייה	1950
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	מ-1951
עיסוק	שחקן תיאטרון, שחקן קולנוע, זמר, קומיקאי, סטנדאפיסט
מספר צאצאים	3
פרסים והוקרה	פרס התיאטרון הישראלי ; פרס פולק
	פרופיל ב-IMDb

יעקב (יענקל'ה) בודו (שמו המקורי: יעקב בודואגה וברומנית: Iacob Bodoagă; נולד ב-28 במרץ 1931, י' בניסן ה'תרצ"א) הוא שחקן, זמר וקומיקאי ישראלי. חתן פרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים ופרס פולק. ממייסדי הלהקות הצבאיות פיקוד הצפון ופיקוד הדרום.

ביוגרפיה

בודו נולד בשם יעקב בודואגה (ברומנית: Iacob Bodoagă) בעיירה שטפנשט שברומניה. במהלך מלחמת העולם השנייה נדד עם אמו ועם שתי אחיותיו עד הגיעם לעיירה בוטושאן. בשואה הוא הועסק בניקוי מוסדות, בפינוי שלג מהכבישים, וכעובד מטבח עבור הגרמנים^[1]. הוא דיבר יידיש מילדותו.

בשנת 1950 עלה לישראל עם משפחתו, שהתיישבה בעפולה.

שנה לאחר העלייה לארץ גויס לצה"ל, שם החל בודו את שירותו בחטיבת גולני. הוא ניסה להתקבל ללהקת הנח"ל, הלהקה הצבאית היחידה שהתקיימה אז. סמלת התרבות של גולני לימדה אותו את "על השחיטה" של חיים נחמן ביאליק, איתו נבחן ללהקת הנח"ל. בבחינה ירד בודו על הברכיים, ועם ידיו למעלה אמר: "שמיים, בקשו רחמים עליי...". הוא לא התקבל ללהקה מחוסר תקן אולם נשלח ב-1952 לפיקוד הדרום ונבחן ללהקה החדשה על ידי הבמאי יעקב מגבלות שייסד את להקת פיקוד הדרום, ביחד עם אברהם צביון. בודו שלא ידע את השפה עדיין, אלא רק יידיש, התקבל ללהקה והשתתף בתפקיד קטן בהצגה הראשונה שכתב וביים יעקב מגבלות - "קזבלנקה עולה בדרגה".

ב-1954 פורקה להקת פיקוד הדרום ובודו שסיים את שירותו, נשלח ביחד עם כמה חברים מלהקתו להקים את להקת פיקוד הצפון. הלהקה נוצרה מאיחוד של שני גופים: הראשון היה קבוצת שחקנים מלהקת פיקוד הדרום ביניהם בודו, שעברו לפיקוד הצפון לאחר פירוק הלהקה, והשני חברי להקת גולני שסופחו לצפון עקב בעיות ארגון ותקציב. בין חבריו ללהקה היו צדוק סביר ואסתר נהרי. בתקופה זו חיפש בודו ומצא את י. מגבלות כדי שיכתוב את התוכנית הראשונה ללהקת פיקוד צפון - "גלגוליו של מוישה וינטלטור". י. מגבלות אף ביים את המחזה כשבודו מגלם את התפקיד הראשי. ההצגה זכתה להצלחה מסחררת ברחבי הארץ.

בתיאטרון

לאחר שש שנות שירות השתחרר בודו מצה"ל והצטרף לתיאטרון זירה וכיכב שם בהצגת "מוישה ונטילטור" שהייתה להיט באותה תקופה. לאחר סגירתו של תיאטרון הזירה בשנת 1958 הצטרף בודו ל"תיאטרון דו-רה-מי" וכיכב שם במחזמר המצליח של אברהם גולדפדן "שני קוני-למל". בנוסף שיחק בין היתר גם בהצגות "פינג`ן" של דן בן אמוץ וחיים חפר (עם ריקה זראי), "שווייק במלחמת העולם השנייה" ו"לה מנדראגולה".

עם הקמת תיאטרון חיפה בשנת 1961 היה בודו מן הראשונים שהצטרפו לתיאטרון בעקבות הזמנת מייסדו, יוסף מילוא. הוא שיחק שם בין היתר במחזות, "אילוף הסוררת", "חלום ליל קיץ", "קרנפים", "הרשלה מאוסטרופולי", "משרתם של שני אדונים", "מעגל הגיר הקווקזי", "אנדורה", "אופרה בגרוש", "ימים של זהב", "תעלולי נישואין" ו"המתאבד".

במקביל להופעותיו בתיאטרון חיפה הופיע ב"מוישה ונטילטור" בתיאטרון העממי של אברהם דשא (פשנל), בתיאטרון השדרה בתפקיד הראשי בהצגה "פישק'ה החיגר" על פי סיפורו של מנדלי מוכר ספרים, ובתיאטרון לילך בהצגות "מטורף על הגג" ו"ישראלי באמריקה".

בסוף שנות ה-60 העלה על הבמות הופעת יחיד סאטירית בשם "הצביעו בעד בודו". המופע כלל שירים של דן אלמגור ואפי נצר שהופיעו גם בתקליט. בשנת 1967 הוציא תקליט שכלל ביצועים ברומנית לשירים עבריים מצליחים ונקרא "Cu Bodo La Gramofon". הופיע עם מערכון "שתיים... שתיים..." (עם הקטעים "הטלפון הצימבורי" ו"קריעה למילואים").

בשנת 1975 עזב בודו את תיאטרון חיפה, וייסד תיאטרון מסחרי ביידיש. הוא הופיע עם התיאטרון לצד שחקנים נוספים, בישראל ומחוץ לה, וזכה להצלחה רבה. בסוף שנות ה-70 הוציא תקליט בשם "יידישקייט" שכלל שירים ביידיש.

בשנת 1992 הצטרף לתיאטרון יידישפיל ומילא בו לאורך השנים תפקידים ראשיים רבים. בשנת 2009 העלה את הצגת היחיד "לנסקי ביידיש" במסגרת פסטיבל תיאטרונטו, וב-2023 כיכב בהצגה "זכרונותיו של מוטל בן פייסי החזן"^[2].

בקולנוע

בודו שיחק במהלך השנים בסרטי קולנוע רבים וביניהם בסרטים: "אף מילה למורגנשטיין", "רק לא בשבת", "מוישה ונטילטור" (בגרסה הקולנועית שביים אורי זוהר), "השועל בלול התרנגולות", "נחצ'ה והגנרל", "פיצוץ בחצות", "בדרך אל החתולים", "מיליונר בצרות", "מרגו שלי", "כשנותנים - קח!" (סרט ישראלי דובר יידיש), "חמש חמש", "נס בעיירה", "גיא אוני", "איריס", "פעם הייתי", "פטר השלישי" ובכמה הפקות זרות.

בשנת 1966, בודו אף היה מיועד לגלם את דמותו של קונילמל בסרט "שני קונילמל", אך מחויבותו לצילומי הסרט "מוישה ונטילטור" מנעה ממנו להשתתף בסרט, אף על פי שבודו חשק בתפקיד וגם לאחר שכתב את התסריט יחד עם ישראל בקר. במקומו של בודו, לוהק לתפקיד מייק בורשטיין^[2].

בטלוויזיה

בטלוויזיה שיחק בין היתר בסדרות: "הילדים משכונת חיים", "רחוב סומסום", "פרפר נחמד", "התזמורת", "פעם אחת", "הקומדי סטור", "המסעדה הגדולה", "ייסורי אפרים", "שמש", "משפחה לא בוחרים", "האישה שגנבה 250 מיליון", "משפחת עזאני", "דני הוליווד", "בנות הזהב", "חברות", "מתיר עגונות", "החברים של נאור", "70 מיליון סיבות לעושר", "קופה ראשית" ו"לבד בבית".

חיים אישיים

בודו הוא ניצול שואה. היה נשוי לאסתר מ-1956, עד מותה ב-2014. לזוג שלושה ילדים, ונכדים^[2]. הוא מתגורר בתל אביב.

פרסים והוקרה

"פרס אדית וישראל פולק" - 1999
"פרס קרן לרנר ליידיש" - 2000
פרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים - 2008^[3].
אות יקיר העיר תל אביב-יפו - 2013
פרס הרשות הלאומית לתרבות היידיש - 2016

קישורים חיצוניים

יעקב בודו, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
יעקב בודו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
יעקב בודו, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
יעקב בודו, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
יעקב בודו, באתר MusicBrainz (באנגלית)
יעקב בודו, דף שער בספרייה הלאומית
יעקב בודו, בארכיון הבימה
דף שחקן (אורכב 27.04.2016 בארכיון Wayback Machine), באתר הבית של תיאטרון "יידישפיל"
* יעקב בודו, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
שרי בת יעקב, יעקב בודו: אני בנוי לתפקידים ראשיים, מעריב, 6 באוקטובר 1989
נדב מנוחין‏, "קומיקאי צריך להצחיק את הקהל, לא להוריד את המכנסיים", באתר וואלה, 16 בספטמבר 2018
דודי פטימר, ‏רגע לפני העונה החדשה של "קופה ראשית": יעקב בודו מספר איך הצליח להמציא את עצמו מחדש בגיל 90, באתר מעריב אונליין, 26 ביולי 2021
שיר זיו, יעקב בודו: "ילדים שסבא שלהם היה יכול להיות מעריץ שלי, רוצים לעשות איתי סלפי", באתר ישראל היום, 18 בנובמבר 2021

הערות שוליים

^ יעקב בר-און, ‏יעקב בודו חוגג 90, וממשיך לרוץ מהצגה להצגה, באתר מעריב אונליין, 28 במרץ 2021
^ ¹ ² ³ יואב בירנברג, סגירת התאגיד תהיה בכייה לדורות, ידיעות אחרונות 2.2.2023 24 שעות, עמ' 8-10
^ מרב יודילוביץ', פרס מרגלית למפעל חיים יוענק לבודו, באתר ynet, 16 בפברואר 2009

הקודם: 2007 - עודד קוטלר	פרס התיאטרון הישראלי - פרס מפעל חיים 2008 - יעקב בודו	הבא: 2009 - יהושע סובול

[1] יעקב בר-און, ‏יעקב בודו חוגג 90, וממשיך לרוץ מהצגה להצגה, באתר מעריב אונליין, 28 במרץ 2021

[:0-2] ¹ ² ³ יואב בירנברג, סגירת התאגיד תהיה בכייה לדורות, ידיעות אחרונות 2.2.2023 24 שעות, עמ' 8-10

[3] מרב יודילוביץ', פרס מרגלית למפעל חיים יוענק לבודו, באתר ynet, 16 בפברואר 2009

[1]

[2]

[3]

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: יעקב בודו
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יעקב בודו