יחסי אוקראינה–סרביה
| יחסי אוקראינה–סרביה | |
|---|---|
|
|
| |
| אוקראינה | סרביה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 603,550 | 77,474 |
| אוכלוסייה | |
| 38,234,056 | 6,720,281 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 178,757 | 75,187 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 4,675 | 11,188 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה |
יחסי אוקראינה–סרביה הם יחסי החוץ בין סרביה לאוקראינה. סרביה כיורשת ישירה הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה הכירה באוקראינה ב-15 באפריל 1994 ושתי המדינות כוננו באותו יום יחסים דיפלומטיים.[1]
מאז הכרזת העצמאות של קוסובו בשנת 2008, אוקראינה גילתה כבוד לשלמותה הטריטוריאלית של סרביה בגבולות 1945.
מאז ספטמבר 2011 יכולים סרבים ואוקראינים לשהות במדינה האחרת עד 30 יום ללא אשרות.[2]
היסטוריה ויחסים אתניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסרביה ישנם ארגונים אוקראינים רבים. למיעוט הלאומי האוקראיני יש מועצה לאומית משלו בנובי סאד. הם קשורים קשר הדוק עם רוסינים פנוניאנים. יש ארגונים אוקראינית-רוסינים ביישובים Inđija, סרמסקה מיטרוביצה, ורבאס, קולה, Đurđevo, רוסקי קרסטור, שיד, Kucura וסובוטיצה.[3] על פי מפקד האוכלוסין 2002 היו 5354 אוקראינים אתניים בסרביה 15,905 רוסינים, בעיקר המתגוררים וויבודינה.[4]
במהלך המאה ה-19 היו בשטחה של אוקראינה של ימינו שני אזורים המאוכלסים על ידי סרבים - סרביה החדשה וסלבו-סרביה. על פי צו הסנאט הרוסי מ-29 במאי 1753, הוצעו האדמות החופשיות של אזור זה להתיישבות לעמים בני עדות נוצריות אורתודוקסיות על מנת להבטיח הגנה ופיתוח אזור זה בערבות הדרום. סלובו-סרביה נשלטה ישירות על ידי הסנאט הרוסי. המתיישבים הקימו בסופו של דבר את רגימנט ההוסרים באחמוט ב-1764. בשנת 1764 הפכה סלבו-סרביה לסוורסקי דונץ אויזד של פלך יקטרינוסלב (במחוז דניפרופטרובסק המודרני שבאוקראינה). על פי מפקד האוכלוסין בשנת 2001 חיו באוקראינה רק 623 סרבים (219 דיברו סרבית, 104 דיברו אוקראינית, 218 דיברו רוסית ו-68 שפה אחרת).
יחסים פוליטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סרביה ואוקראינה פעלו בפגישות דו-צדדיות. בינואר 2001 ביקר נשיא אוקראינה ליאוניד קוצ'מה בבלגרד ונפגש עם נשיא הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה, ווייסלב קושטוניצה. ראש הממשלה דרגישה פשיץ' ביקר באוקראינה בספטמבר 2001. נשיא סרביה ומונטנגרו סבטוזר מרוביץ', ביקר באוקראינה בנובמבר 2003. סגן ראש ממשלת סרביה, בוז'ידאר צ'ליץ', נפגש עם אולכסנדר טורצ'ינוב, סגן ראש הממשלה הראשון בקייב לאחר הפגישה השנתית של EBRD, שם דנו בהסכם הסחר החופשי העתידי ובמצב בקוסובו.[5] נשיא אוקראינה ויקטור יושצ'נקו ביקר בסרביה ביוני 2009, במהלך הפסגה ה-XVI של ראשי מדינות מרכז אירופה בנובי סאד.
שר החוץ של סרביה, גוראן סבילנוביץ' ביקר באוקראינה בפברואר 2002. שר ההגנה האוקראיני, יבנה מרצ'וק, ביקר בסרביה בפברואר 2004. שר החוץ האוקראיני, קוסטיאנטין גרישצ'נקו, ביקר בסרביה באוקטובר 2004. בינואר 2005 שר החוץ הסרבי ווק דרשקוביץ' ביקר באוקראינה לרגל חנוכת הנשיא ויקטור יושצ'נקו. דרשקוביץ' ביקר שוב באוקראינה ביוני 2005 ובמרץ 2006. שר החוץ האוקראיני בוריס טרסיוק ביקר בסרביה בינואר 2006 וארסני יאצניוק ביקר בסרביה ביולי 2007.[6]
זורן שאמי, יו"ר האספה הלאומית, פגש את יו"ר הפרלמנט האוקראיני וולודימיר ליטווין, במהלך מושב האספה הפרלמנטרית של ארגון שיתוף הפעולה הכלכלי בים השחור בקייב ביוני 2005.
ראש-העיר של בלגרד, ראדמילה חרוסטאנוביץ, ביקר בקייב ביוני 2002.
בכירים סרבים ואוקראינים קיימו פגישות חשובות גם בזירות רב-צדדיות. החשוב ביותר היה הפגישה בין הנשיאים קוצ'מה וקוסטוניקה בפסגת כדור הארץ 2002 ביוהנסבורג.[7]
פורה, ארגון נוער אזרחי מאוקראינה, הוכשר על ידי חברי הארגון הדומה הסרבי - "אוטפור!". תנועת אוטפור עזרה להפיל את משטרו של סלובודן מילושביץ' במהלך 5 באוקטובר והם אימנו את חברי פורה בארגון המהפכה הכתומה נגד משטרו של ליאוניד קוצ'מה.
בשנת 2008, לאחר שהפרובינציה הסרבית קוסובו הכריזה באופן עצמאי על עצמאות כרפובליקה של קוסובו, יו"ר הפרלמנט לענייני חוץ, אולה בילורוס, הצהיר כי "אוקראינה תגבה את עמדתה של סרביה בקוסובו".[8] ראש הממשלה יוליה טימושנקו אמר כי על אוקראינה להמציא מושג כיצד להתייחס לנושא קוסובו, כתופעה ייחודית בעולם, או בהקשר לקיומם של טרנסניסטריה, אבחזיה, דרום אוסטיה ואזורים בדלניים אחרים.
נשיא אוקראינה, ויקטור ינוקוביץ' הצהיר ב-4 ביוני 2010 כי ההכרה בעצמאות אבחזיה, דרום אוסטיה וקוסובו מפרה את החוק הבינלאומי, "מעולם לא הכרתי באבחזיה, בדרום אוסטיה או בעצמאות קוסובו. זו הפרה של החוק הבינלאומי".[9]
סלביצה סוקיץ' דז'נוביץ', יו"ר האספה הלאומית, פגש את יושב ראש הפרלמנט האוקראיני וולודימיר ליטווין באוניברסיטת קייב ביולי 2010. הם חתמו על מסמך על שיתוף פעולה בין הפרלמנטים של אוקראינה וסרביה ב-7 ביולי 2010.[10]
.jpg)
באפריל 2011 ביקר יושב ראש הפרלמנט האוקראיני וולודימיר ליטווין בסרביה.[11]
במאי 2011 ביקר שר החוץ של סרביה ווק ג'רמיץ' באוקראינה וחתם על פטור מוויזה בין שתי המדינות.[12]
בנובמבר 2011 ביקר ראש ממשלת אוקראינה מיקולה אזארוב בסרביה לפסגת יוזמת מרכז אירופה.[13]
נשיא סרביה בוריס טאדיץ' ביקר באוקראינה בנובמבר 2011.[14]
יחסים כלכליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2007 הייצוא מסרביה היה בשווי 97.7 מיליון דולר והיבוא מאוקראינה היה מעל 274,000,000 דולר.[15] בשנת 2008 המסחר בין המדינות צמח ב-71%.[16]
אוקראינה וסרביה יחתמו על הסכם סחר חופשי בסתיו 2009.[17] אוקראינה תומכת בכוונת סרביה להצטרף לארגון הסחר העולמי.
בחודש אפריל 2023 בעקבות הדלפת מסמכים מהפנטגון נחשף כי על אף שסרביה הייתה אחת המדינות היחידות באירופה שסירבו להטיל סנקציות על רוסיה בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, הייתה מוכנה לספק לכוחות האוקראינים נשק.
תרבות וחינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]סרביה ואוקראינה חתמו על הסכם לשיתוף פעולה בתחומי החינוך, התרבות והספורט ב-24 בינואר 1996. על בסיס הסכם זה נחתמה בפברואר 2002 תוכנית לשיתוף פעולה בין שתי המדינות לתקופה 2002–2004. הוסכם על הרחבת הסכם זה גם לשנת 2005 באמצעות החלפת אמנות דיפלומטיות.[18]
בשנת 2004 נחתם הסכם שיתוף פעולה בין הוועדה הממלכתית לארכיונים של אוקראינה לבין הארכיון של סרביה ומונטנגרו.[1] כמו כן מאז 2005 קיימת אמנת שיתוף פעולה בספרייה הלאומית ורנדסקי באוקראינה והספרייה הלאומית של סרביה.
שיתוף פעולה הגנתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוקראינה וסרביה חתמו על אמנה בנושא שיתוף פעולה צבאי ב-4 בנובמבר 2003 ואושרו באוגוסט 2004. בהתבסס על אמנה זו התקיימו ארבע ישיבות של קבוצות עבודה לשיפור שיתוף הפעולה. העדיפויות שקבעו שני הצדדים הם מודרניזציה הדדית של הצבא, פיתוח וייצור נשק וציוד צבאי, מעורבות חברות סרביות בטיהור תחמושת רדיואקטיבית באוקראינה, פעולה משותפת בשווקים שלישיים, חילופי מידע, התייעצויות מומחים והכשרת צוותים צבאיים.[19]
נציגויות דיפלומטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סרביה מחזיקה באוקראינה שגרירות בקייב, המוסמכת גם עבור מולדובה.
- אוקראינה מחזיקה בסרביה שגרירות בבלגרד, המוסמכת גם עבור מונטנגרו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 About Ukraine, bilateral relations, European counties. Embassy of Ukraine in Serbia.
- ^ Ukrainian government approves agreement on visa-free travel with Serbia, Kyiv Post (September 22, 2011)
- ^ Українські та русинські організації національної меншини в РС, Embassy of Ukraine in Serbia
- ^ "Official Results of Serbian Census 2003 Population" (PDF) (בסרבית). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2009-02-24. (441 KiB), pp. 12-13
- ^ "Урядовий портал :: Сьогодні відбулась зустріч Першого віце-прем'єр-міністра України Олександра Турчинова з Віце-прем'єр-міністром з питань європейської інтеграції Республіки Сербія Божидаром Джеличем". נבדק ב-2 במאי 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Political contacts, Embassy of Ukraine in Republic of Serbia
- ^ Bilateral political relations with Ukraine, Serbian Ministry of Foreign Affairs
- ^ Ukraine to back Serbia's position on Kosovo, NRCU
- ^ Yanukovych: Recognition of independence of Abkhazia, South Ossetia and Kosovo violates international law, Kyiv Post (June 4, 2010)
- ^ Ukrainian, Serbian parliaments sign cooperation agreement, Kyiv Post (July 7, 2010)
- ^ "Litvin u poseti Srbiji". Glas Amerike. נבדק ב-2 במאי 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Bez viza u Ukrajinu". נבדק ב-2 במאי 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ RTS, Radio televizija Srbije, Radio Television of Serbia. "RTS :: Saradnja u regionu prioritet". נבדק ב-2 במאי 2016.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ "Ukrainian president meets with his Serbia´s counterpart in Kiev CCTV News - CNTV English". נבדק ב-2 במאי 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Economic relations with Ukraine, Serbian Ministry of Foreign Affairs
- ^ Ukraine supports Serbia's accession to WTO, says president, Interfax-Ukraine (June 19, 2009)
- ^ Ukraine, Serbia to sign free trade agreement in autumn, UNIAN (June 19, 2009)
- ^ Cultural-educational cooperation with Ukraine, Serbian Ministry of Foreign Affairs
- ^ Vojno-tehnička saradnja, Embassy of Ukraine in Republic of Serbia
