יחסי אוסטריה–ברזיל
| יחסי אוסטריה–ברזיל | |
|---|---|
|
|
| |
| אוסטריה | ברזיל |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 83,871 | 8,515,770 |
| אוכלוסייה | |
| 9,117,778 | 212,339,335 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 516,034 | 2,173,666 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 56,596 | 10,237 |
| משטר | |
| רפובליקה פדרלית | רפובליקה פדרלית |
.jpg)
יחסי אוסטריה–ברזיל הם היחסים הדיפלומטיים בין הרפובליקה הפדרלית של אוסטריה לבין הרפובליקה הפדרלית של ברזיל. שתי המדינות הן חברות ה-OECD והאו"ם.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1817 התחתנה הארכידוכסית מריה לאופולדינה מאוסטריה מבית הבסבורג האוסטרי עם פדרו, יורש העצר הפורטוגלי, בריו דה ז'ניירו. באותה שנה משלחת אוסטרית ראשונה הגיעה לברזיל, בה השתתפו יוהאן נטרר, תומאס אנדר ויוהאן כריסטיאן מיקן. אנדר צייר כ-800 תמונות של הנוף, החיים והאנשים של מה שהיה אז ברזיל, אותם הוא שלח לאוסטריה. מדען הטבע נטרר נשאר 18 שנים בסך הכל, ויצר אוסף מדעי ואתנולוגי נרחב בכמה משלחות. לאורך השנים, נטרר שלח אלפי פריטי מכל רחבי ברזיל לווינה, כולל מינים רבים שלא נחשפו.
בשנת 1823 חזר בית המלוכה הפורטוגלי לליסבון, דום פדרו נשאר בברזיל עם אשתו לאופולדינה. באותה שנה נפתח המוזיאון הברזילאי (Brasilianum) בווינה. בבניין היו שבעה חדרים לזואולוגיה, שלושה לבוטניקה, שניים למינרלוגיה וחדר אחד גדול לחפצים אתנוגרפיים. האוסף הועשר על ידי הרישומים וצבעי המים של תומאס אנדר. ה-Brasilianum הפך לאטרקציה עיקרית בווינה, אבל היה קיים רק עד 1836. חלק מהאוסף הזה נשרף במהלך המהפכה בשנת 1848, ומוצגים אחרים ניתן למצוא היום בכמה מוזיאונים בווינה.
ב-7 בספטמבר 1823 השיק דום פדרו את "קריאת איפירנגה" המפורסמת, איתה הכריזה ברזיל על עצמאותה מפורטוגל. ב-1 בדצמבר הוכתר פדרו לקיסר ברזיל, ולאופולדינה הפכה לקיסרית הראשונה של האימפריה הברזילאית. בשנת 1825 כוננו יחסים דיפלומטיים מלאים בין אוסטריה לברזיל.
בשנת 1859 מהגרים מטירול הקימו את קולוניה טירול, כיום מדינת אספיריטו סאנטו. בשנת 1860 הארכידוכס פרדיננד מקסימיליאן, לימים מקסימיליאן הראשון, קיסר מקסיקו, בליווי מספר מדעני טבע, נסע לברזיל, שם ביקר בקיסר פדרו השני ובילה כמה חודשים באיסוף צמחים. "מערכוני המסע" שלו הופיעו בווינה בשנת 1861.
בשנת 1888 חתמה הנסיכה איזבל, נכדתה של הקיסרית לאופולדינה, על חוק הזהב לביטול העבדות, בעת שכיהנה כעוצרת בעת היעדרות בריאותית של אביה פדרו השני, קיסר ברזיל.
לאחר התבוסה במלחמת העולם הראשונה ופירוק האימפריה האוסטרו-הונגרית, התגברה ההגירה מאוסטריה לברזיל, ובעקבות כך פתחה הרפובליקה האוסטרית הראשונה בשנת 1925 משלחת דיפלומטית בריו דה ז'ניירו. בשנת 1933 הקים שר החקלאות אנדראס ת'אלר, בעזרת תמיכה כספית מצד הממשלה האוסטרית, את ההתנחלות דרייזנהלינדן (טרזה טיליאס) במדינת סנטה קטרינה הברזילאית, שם התיישב גם עם משפחות טירוליות אחרות.
בשנת 1941 היגר הסופר האוסטרי שטפן צווייג לברזיל, אליה הגיע מלונדון, אליה ברח לאחר סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית. הוא התיישב בפטרופוליס וכתב את ספרו המפורסם "ברזיל: ארץ העתיד".
בשנים 1943–1945 פעלה ה"ועדה להגנת האינטרסים האוסטרים בברזיל" תחת הדיפלומט אנטון רטשק, ובאישור משרד החוץ הברזילאי, בריו דה ז'ניירו ובערים אחרות להקמתה מחדש של אוסטריה חופשית.
ביולי-אוגוסט 1952 ביקור השר הפדרלי לענייני חוץ קרל גרובר בברזיל. בדצמבר הגישה ברזיל לאספה הכללית של האו"ם טיוטת החלטה להחזרת ריבונותה המלאה של רפובליקת אוסטריה, שאומצה עם 48 קולות. אף כי יוזמה זו לא הצליחה ישירות, היא תרמה לכך שנושא אמנת המדינה האוסטרית נשאר על סדר היום הבינלאומי.
בשנת 1959 קיבל הצייר והאדריכל האוסטרי פרידנסרייך הונדרוואסר את פרס סאנברה בביאנלה בסאו פאולו. בשנת 1960 ביקר סגן הקנצלר האוסטרי ברונו פיטרמן בברזיל בתפקידו כשר לתעשייה הלאומית.
בשנת 1980 ביקר השר הפדרלי לענייני חוץ, ויליבאלד פאר, בביקור רשמי בברזיל. בשנת 1982 ביקרה שר החוץ הברזילאי רמירו סראיבה גריירו באוסטריה. בשנת 1984 קיבל נשיא איגוד עובדי המתכת הברזילאים לואיז אינסיו דה סילבה קיבל את פרס ברונו קרייסקי על פועלו למען זכויות אדם בווינה. באותה שנה אנטוניו קרלוס ז'ובים ניגן עם תזמורת רדיו וינה בקונצרטהאוס של וינה. מאוחר יותר היה ניתן לראות אותו גם בווינה עם אמן הקברט גרהארד ברונר.
בשנת 1985 שר המדע, היינץ פישר, נסע לברזיל כנציג הממשלה האוסטרית כדי לחזות בהשבעה של הנשיא טנקרדו נווס. בשנת 1988 הכומר והפעיל הברזילאי פריי בטו קיבל את פרס ברונו קרייסקי על פועלו לזכויות אדם בווינה. בשנת 1989 שר החוץ הברזילאי אברו סודרה נסע לווינה, ונפגש גם עם שר החוץ אלויס מוק לשיחות. בשנת 1991 המזכיר הכללי תומאס קלסטיל פגש את שר החוץ הברזילאי פרנסיסקו רזק והמזכ"ל מרקוס קסטריוטו דה אזמבוז'ה. בשנת 1992 השתתפו הקנצלר פרנץ ורניצקי והשרה רות פלדגריל-צנקל בפסגת כדור הארץ של האו"ם לאיכות הסביבה ולפיתוח בריו דה ז'ניירו.
בשנת 1995 נשיא המועצה הלאומית היינץ פישר ייצג את אוסטריה בהשבעת הנשיא פרננדו אנריקה קרדוסו. בשנת 1999 הקנצלר ויקטור קלימה ומזכיר המדינה לענייני חוץ, בניטה פררו וולדנר, נפגשו בריו לקראת הפסגה הראשונה של האיחוד האירופי-אמריקה הלטינית-קריבית. באותה שנה פליקס באומגרטנר האוסטרי השיג את שיא העולם בזינוק הצניחה הנמוך ביותר מפסל ישו הגואל בריו דה ז'ניירו (29 מטרים)[1].
יחסים כלכליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]היקף הסחר הדו-צדדי יותר שולש מאז 2003. ברזיל הפכה לשוק הרביעי בגודלו בכלכלה האוסטרית, והוא יותר מ-46% אחוז מכל הסחר עם אמריקה הלטינית. כיום מחזיקות בברזיל חברות אוסטריות למעלה מ-170 סניפים.
הסחר הבילטרלי הוכפל יותר משנת 2007, והגיע לשיא היסטורי בשנת 2011, והסתכם ב-1.57 מיליארד אירו. היצוא עלה בכמעט 15% והסתכם ב-968.6 מיליון אירו, היבוא ב-18.6% ל-597.6 מיליון אירו. היצוא האוסטרי כולל מכונות (חשמליות), מוצרים פרמצבטיים, נייר, מסילות, מוצרים כימיים. היצוא הברזילאי כולל חומרי גלם, מזון ומשקאות.
על פי הבנק המרכזי בברזיל, ההשקעה הישירה של אוסטריה הסתכמה בסוף 2010 ב-757 מיליון דולר. בערך 200 סניפים או אחזקות של חברות אוסטריות (מכירות, שירות, ייצור, שירותים) קיימים בברזיל, מחציתם נמצאים במדינת סאו פאולו. 20 חברות הבנות האוסטריות החשובות בברזיל כבר מניבות יותר מכירות בעסקי פנים מכלל הייצוא האוסטרי[2].
נציגויות דיפלומטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוסטריה מחזיקה בברזיל שגרירות בברזיליה ו-11 קונסוליות בבלו הוריזונטה, בלומנאו, קוריטיבה, פורטלזה, מנאוס, רסיפה, ריו דה ז'ניירו, סלבדור, סאו פאולו, טרזה טיליאס וויטוריה. מאידך, ברזיל מחזיקה באוסטריה בווינה ו-5 קונסוליות בברגנץ, גראץ, אינסברוק, לינץ וזלצבורג[3].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יחסי אוסטריה–ברזיל - היסטוריה באתר משרד החוץ האוסטרי
- ^ יחסי אוסטריה–ברזיל - יחסים כלכליים באתר משרד החוץ האוסטרי
- ^ אתר על יחסי מדינות
