לדלג לתוכן

יוסף אפלבוים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף אפלבוים
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1936 (בן 88 בערך)
שדליץ, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי הנדסת חשמל
מקום מגורים רעננה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר רשמי
תרומות עיקריות
אופטימיזציה של מכונות חשמל, אנרגיה סולארית בכדור הארץ ובמאדים, מערכות פוטו-וולטאיות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוסף אפלבוים (נולד ב-1936) הוא פרופסור אמריטוס להנדסת חשמל בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב, לשעבר מחזיק הקתדרה לאלקטרוניקה על שם יוקל בפקולטה,[1] ועמית IEEE על "תרומתו למערכות המרת אנרגיה סולארית".[2]

יוסף אפלבוים נולד בשדליץ שבפולין. בתקופת השואה משפחתו ברחה לבלארוס וגורשה על ידי הסובייטים למחנה עבודה בסיביר, ואחר כך נדדה המשפחה לקירגיזיה. עם תום המלחמה יכלה המשפחה לחזור לפולין ומשם עברה למחנה עקורים בגרמניה. בשנת 1949 עלה אפלבוים ארצה עם משפחתו והם שוכנו במעברת קריית אליהו בחיפה. אפלבוים למד בבית הספר בסמ"ת בחיפה ובשנים 1955–1957 שירת בחיל הקשר.[3]

לאחר שחרורו מצה"ל למד בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון. שם קיבל תואר ראשון בשנת 1961 (בהצטיינות) ואת תואר שני ב־1963. המשיך ללימודי תואר שלישי בטכניון בהנחייתו של פרופ' מיכאל ארליצקי וקיבל תואר דוקטור בשנת 1967.[4]

בשנת 1968 התמנה למרצה באוניברסיטת אוקלהומה, ושנה לאחר מכן למהנדס פרויקטים בג'נרל אלקטריק בארצות הברית. בשנת 1972 שב לישראל והצטרף לפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב. הוא כיהן כראש המחלקה להנדסת חשמל בשנים 1978–1980. קודם לדרגת פרופסור חבר ב-1979 ופרופסור מן המניין ב-1986. פרש לגמלאות כפרופסור אמריטוס בשנת 2005.

במהלך עבודתו הנחה 43 סטודנטים לתארים מתקדמים וכתב מעל 200 מאמרים מדעיים.[5]

לאורך השנים היה פרופסור אורח במוסדות מחקר שונים, ובהם: מרכז המחקר לואיס של נאס"א בקליבלנד, אוניברסיטת קולורדו, האוניברסיטה הטכנולוגית של קווינסלנד, אוסטרליה, האוניברסיטה הציבורית של נווארה בספרד, האוניברסיטה הקתולית בלוון, בלגיה. הוא היה גם יועץ של חברות שונות, בהן תדיראן וכור מתכת.

יוסף אפלבוים נשוי לנילי, עובדת סוציאלית. הם הורים לשלושה ילדים ומתגוררים ברעננה.[3]

אפלבוים מתמקד במחקריו במכונות חשמל, הנע חשמלי, אינוורטורים מיוחדים, אנרגיה סולארית (חישובי קרינה), מערכות פוטו-וולטאיות (תאי שמש, ריכוז, עקיבה, מערכות סולאריות חשמליות) וקרינת השמש על המאדים.

פיתח מודל לחישוב האנרגיה הסולארית שבו נעשה שימוש לראשונה בשנת 1997 עבור התאים הפוטו-וולטאיים של הגשושית מארס פאת'פיינדר שנחתה על מאדים, וכן עבור הרוברים ספיריט ואופורטוניטי. המודל שימש מאז גם רכבי חלל נוספים ששוגרו למאדים.[6][7]

פרסים והוקרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1988-1994 - עמית מחקר בכיר, מרכז המחקר לואיס של נאס"א
  • 1995 - עמית IEEE לכל החיים
  • 2000 - הקתדרה לאלקטרוניקה על שם יוקל, אוניברסיטת תל אביב
  • 2001 - הקתדרה הבינלאומית על שם פרנקי, בלגיה[8]
  • 2006 - עמית לשם כבוד, התאגדות מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה בישראל[9]
  • M. Crutchik, J. Appelbaum, Solar Radiation on a Catenary Collector, Paperback- October 18, 2018, NASA. ISBN 1728924219, ISBN 978-1728924212

מאמרים נבחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • J. Appelbaum, M.S. Erlicki, “A Problem of Economic Optimization of Electric Equipment Design”, IEEE Trans. on Communication and Electronics, Vol. 83, No. 75, pp. 773-776, 1964.
  • M.S. Erlicki, J. Appelbaum, “Solution of Practical Optimization Problems”, IEEE Trans. on System Sciences and Cybernetics, Vol. SSC-6, No.1, pp. 49-52, 1970.
  • J. Appelbaum, Y. Shamash, “A Method for the Optimization of a Production Line of Electromagnetic Devices”, IEEE Trans. on Systems, Man and Cybernetics, Vol. SMC-7, No. 6, pp. 443-453, 1977.
  • J. Bany, J. Appelbaum, “The Effect of Shading on the Design of a Field of Solar Collectors”, Solar Cells, Vol. 20, No. 3, pp. 201-228, 1987.
  • J. Appelbaum, O. Bergshtein, “Solar Radiation Distribution Sensor”, Solar Energy, Vol. 39, No. 1, pp. 1-10, 1987.

פטנטים

  • J. Appelbaum, R. Weiss, ``Educational Simulator for Electrical Devices”, Patent No. 61977, 1984, Israel Patent.
  • J. Appelbaum, R. Weiss, ``Solar Radiation Sensor and System Including Same for Measuring Solar Radiation Distribution”, Patent No. 4,491,727, 1985, United States Patent.[10]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Chairs, en-engineering.tau.ac.il (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ IEEE Fellows Directory - Member Profile, services27.ieee.org (באנגלית)
  3. ^ 1 2 "אין כל חדש תחת השמש" באתר כיוון חדש - המגזין לאזרח הוותיק, רעננה
  4. ^ Joseph Appelbaum - Home Page, www.eng.tau.ac.il
  5. ^ Joseph Appelbaum - List of Publications, www.eng.tau.ac.il
  6. ^ Israeli calculations helped 'Spirit' and 'Opportunity' rovers land on Mars, ISRAEL21c, ‏2004-07-25 (באנגלית אמריקאית)
  7. ^ NASA Lewis Research Center's Contribution To The Mars Pathfinder Mission, mars.nasa.gov
  8. ^ Titulars – Fondation Francqui – Stichting, www.francquifoundation.be
  9. ^ מקבלי אותות הוקרה של ההתאגדות באתר התאגדות מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה בישראל
  10. ^ Google Patents, patents.google.com