יואב מזא"ה
לידה |
1973 (בן 51 בערך) ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
השכלה |
|
השתייכות | |
תפקידים בולטים | |
יואב מזא"ה (נולד ב-1973) הוא עו"ד ומרצה בכיר בפקולטה למשפטים הקריה האקדמית אונו המתמחה בדיני משפחה ובקניין רוחני.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מזא"ה הוא בנו של האסטרופיזיקאי צבי מזא"ה. מזא"ה השלים תואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים (1999) ותואר שני ושלישי באוניברסיטת אוקספורד (2001 ו-2004 בהתאמה). חיבוריו לתארים אלו עסקו בדרישת המקוריות בדיני זכויות יוצרים.
עבד במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, שם כתב את התקנון לדוגמה למניעת הטרדה מינית.[דרוש מקור] עבד במשרד רשם הפטנטים המדגמים וסימני המסחר.
מזא"ה שימש עמית בארגון העולמי לקניין רוחני (World Intellectual Property Organization), עמית מחקר במכון למחקר בקניין רוחני של אוניברסיטת אוקספורד ועורך כתב העת Oxford University Commonwealth Law Journal. בהיותו באוקספורד כתב דו"ח לממשלת בריטניה בנוגע לצורכי המחקר בקניין רוחני. הדו"ח הוביל לפיתוח מחקר בתחומים האמפיריים של הקניין הרוחני.[1]
שימש מרצה אורח באוניברסיטת טורונטו ובאוניברסיטת אוקספורד. כיום הוא מרצה בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו ומשמש כעמית מחקר במכון ון ליר בירושלים. הוא חבר במערכת כתב העת International Journal for Family Research and Policy. מזא"ה עמית בפורום קהלת. וכן, ריכז בעבר את ההשתלמויות בדיני משפחה במדרשה למשפט מעשי שבלשכת עורכי הדין.
מעורבות חברתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חבר ועד הנהלת עמותת מעורבות (עמותה לקידום אוכלוסיות מודרות בחברה הישראלית).
- חבר הוועד המנהל של גלגלי אהבה מסע אופניים למען בית חולים אלי"ן המגייס כעשרה מיליון ש"ח בשנה למען בית החולים.[2]
- היה חבר ועד הנהלת עמותת מלב"ב, מרכז לטיפול בקשיש בקהילה.
- היה חבר בוועדה לשוויון, ובוועדה למדיניות אקדמית, וולפסון קולג', אוניברסיטת אוקספורד.
- חבר הנהלה במועצה הישראלית הרב-תחומית למשפחה ומשפט.
דיני משפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גישתו של מזא"ה היא כי בדיני משפחה בישראל מתקיימת תנועת מטוטלת. לפני עשרות שנים הפלה הדין לרעה את הנשים ופגע בהן, ועם השנים תוקנה האפליה כנגד נשים בעקבות מאבק צודק של ארגוני נשים, חקיקה שוויונית ופסיקה מתקדמת. אך במקום שהדין ייעצר במקום מאוזן, המשיכה מגמה זו, עד שנוצרה אפליה הפוכה כנגד גברים, במיוחד בעניינים הבאים בדיני משפחה כמו סנקציות מופחתות על סרבנות גט נשית,[3] חזקת הגיל הרך, מזונות ילדים, אך גם טיפול סלחני באמהות הפוגעות בילדיהן, ועוד.[4][5][6]
בשיח הפוליטי-ציבורי בעניין דיני משפחה, מזא"ה הוא בר הפלוגתא העיקרי של פרופ' רות הלפרין קדרי וד"ר דפנה הקר אשר טוענות מנגד בעד שימור חזקת הגיל הרך, כמו גם דיני המזונות המבוססים על ההלכה. לעומתן, טוען מזא"ה כי העדפת יתר של נשים פוגעת בראש ובראשונה בילדים, אך בסופו של דבר גם בנשים עצמן.
מזא"ה הופיע בפני ועדת שניט (שעסקה במשמורת) וועדת שיפמן (שעסקה במזונות ילדים). ועדת שניט אימצה את המלצתו לבטל כליל את מושג המשמורת.[7] ועדת שיפמן אימצה את המלצתו ליצור מודל שוויוני וא-מגדרי למזונות (המתחשב בהיקף זמני השהות של הילדים עם כל אחד מההורים והיקף הכנסותיהם של ההורים).[8]
מזא"ה יצא כנגד הקלה באכיפת הדין כלפי אמהות מתעללות, באמרו:
”בתקופה האחרונה אנו עדים לתופעה מצמררת של הורים שפוגעים בילדים שלהם. במקום שאנו כחברה נתגייס למלחמת חורמה בהורים האלה הפרקליטות נוקטת בקו מאוד בעייתי כשמדובר בנשים. כשמי שפוגע בילדים זה האבא הפרקליטות עושה את מה שהיא אמורה לעשות ונלחמת בצורה חריפה כנגד האב וטוב שהיא עושה את זה. אבל כאשר מי שפוגע בילדים זו האם, הפרקליטות נוקטת בקו מאוד רך ולא אוכפת את הדין ביחס לאימהות.”[9]
על ארגוני הגברים ומתקפתם על ארגוני הנשים, אמר מזא"ה[10]: ”אני לא משתף פעולה עם המתקפה שלהם, כי אני חושב שאת השיח צריך לנהל בצורה מתורבתת. אבל בעיני לארגוני הנשים יש כוח פוליטי הרבה יותר גדול. בוועדת שניט עצמה ישבו נציגות נשים ואף נציג מארגון הגברים. בעיני הן באמת הקוזאק הנגזל”.
מזא"ה מתח ביקורת חריפה על בחירתה של יעל וילנר לשופטת בבית המשפט העליון, וטען שפסיקתה היא "אנטי-גברית".[11]
פסיקת בתי משפט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכמה פסקי דין יושמה גישתו של מזא"ה[12] הגורסת כי מושג המשמורת מיותר, תוך שהם קובעים כי איש מההורים לא יהיה משמורן.[13]
שופטים קבעו בפסקי דין כי כאשר הילדים נמצאים באופן נרחב אצל שני ההורים, וכאשר לשני ההורים הכנסה סבירה, אין צורך בכל תשלום מזונות, וכי כל אחד מההורים יישא בעלויות הילדים בעת שהילדים נמצאים אצלו.[14][15][16]
פסקי דין נוספים של בית משפט למשפחה יישמו את עמדתו[17] של מזא"ה ביחס להפרות הסדרי ראייה, תוך שקבעו כי הורה שמונע מההורה האחר לראות את הילדים, ייקנס בגין כל מפגש שלא יתקיים.[18]
עם זאת, השופט ניצן סילמן חולק על טענת ד"ר מזא"ה כי הורה לא משמורן לא יפצה את ההורה המשמורן עבור הפרת זמני שהות.[19]
רשימת פרסומים חלקית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "מאבקי המשמורת בישראל, השיח הפמיניסטי וגבולות השוויון המגדרי", תרבות דמוקרטית 16 (2014).
- "נשים הממיתות את בני זוגן: האם התעלמות המערכת המשפטית מהתופעה מלמדת על אפליה רחבה יותר באכיפת החוק?" אלימות אילמת: גברים כקורבנות 65 (יעל אביעד ויואב מזא"ה עורכים 2014).
- "משמורת ילדים": מושג מהותי או כותרת חלולה?", מחקרי משפט כח 2 207, (2013).
- "הממשק בין סימני מסחר למדגמים: רישום סימן מסחר על צורה תלת־ממדית של מוצר", דין ודברים ז 457, (2012).
- "אכיפה של הסדרי ראייה", הפרקליט נא(1) 227, (2011).
- "דרישת הקיבוע ומות היצירה הספונטנית", יוצרים זכויות: קריאות בחוק זכות יוצרים 599, עורכים: מיכאל בירנהק וגיא פסח (2009).
- "תלונות שווא בגין עבירות מין ואלימות במשפחה במשפחה", פורום קהלת, נייר מדיניות מס' 5, מרץ 2016.
- "מהפכת מזונות הילדים: בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בבע"ם 919/15" (עתיד להתפרסם, 2018).
- Yoav Mazeh,The Anomaly of 'Custody' in Israeli Family Law, 28(2) ISRAEL STUDIES REVIEW 247 (2013).
- Yoav Mazeh, Modifying Fixation: Why Fixed Works Need to be Archived to Justify the Fixation Requirement, 6(1) LOYOLA LAW & TECHNOLOGY ANNUAL 109 (2009).
- Yoav Mazeh and Mark Rogers, The Economic Significance and Extent of Copyright Cases: An Analysis of Large UK Firms, 4 INTELLECTUAL PROPERTY QUARTERLY 405 (2006).
- Yoav Mazeh, Canadian Originality and the Tension Between the Commonwealth and the American Standards for Copyright Protection: The Myth of Tele-Direct, 16(3) INTELLECTUAL PROPERTY JOURNAL 562 (2003)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ד"ר יואב מזא"ה, משרד עורכי דין
- יואב מזא"ה, באתר הקריה האקדמית אונו
- יואב מזא"ה, באתר מכון ון ליר
- ערוץ היוטיוב של יואב מזא"ה (כולל הקלטות של הופעות בתקשורת והרצאות בהשתלמויות)
- דף מקצועי/בלוג של מזא"ה בפייסבוק
- יואב מזא"ה, מזונות ילדים – בין מיתוס למציאות: הדין הדתי, הפסיקה ומה שביניהם, דין ודברים יא, תשע"ח
- אבישי גרינצייג, איך חוקר אחד מעז, עיתון בשבע
מאמרי דעה:
- צופן דה וינצ'י: כיצד מכר דן בראון את מה שהעתיק?, באתר הארץ, 31 במאי 2006
- הפרקליטות מלטפת אמהות מכות, באתר וואלה, 3 במאי 2010
- דו"ח סילמן - זה נוגע גם אליך, באתר News1 מחלקה ראשונה, 16 במרץ 2014
- רק המחוקק יגן על הילדים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 8 באוגוסט 2010
- חרפת הגיל הרך, באתר ynet, 10 באפריל 2014
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עמוד באתר מכון ון ליר
- ^ אתר גלגלי אהבה
- ^ למשל חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995, סעיף 1(ג) הדורש אישור של נשיא בית הדין הרבני הגדול, לפני הטלת סנקציה על סרבנית גט.
- ^ יואב מזא"ה וגיא מירון "מאבקי המשמורת בישראל, השיח הפמיניסטי וגבולות השוויון המגדרי", תרבות דמוקרטית 16 (2014).
- ^ Yoav Mazeh,The Anomaly of 'Custody' in Israeli Family Law, 28(2) ISRAEL STUDIES REVIEW 247 (2013).
- ^ יואב מזא"ה "נשים הרוצחות את בני זוגן: האם התעלמות המערכת המשפטית מהתופעה מלמדת על אפליה רחבה יותר באכיפת החוק?" אלימות אילמת: גברים כקורבנות (יעל אביעד ויואב מזא"ה עורכים 2014).
- ^ ראו הדו"ח הסופי ואת דו"ח הביניים של ועדת שניט.
- ^ ראו עמוד 30 בדו"ח שיפמן - דו"ח הוועדה לבחינת נושא מזונות הילדים בישראל
- ^ עוזי ברוך, עו"ד מזא"ה: הפרקליטות רכה עם נשים מתעללות, באתר ערוץ 7, 1 בספטמבר 2009
- ^ תמר רותם, האישה שלנו בז'נבה, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2012
- ^ גיל רונן, "דגל אדום בוהק" מעל מינוי וילנר, באתר ערוץ 7, 24 בפברואר 2017
- ^ יואב מזא"ה " "משמורת ילדים": מושג מהותי או כותרת חלולה?" מחקרי משפט כח 2 (2013).
- ^ ראו לדוגמה, תמ"ש (משפחה ראשון לציון) 29024/06 ט.ל. נ' א.ל. (פורסם בנבו, 23.2.2012)
- ^ השופט יהורם שקד: תמ"ש (תל אביב-יפו) 49165-10-10 ת.ס. ואח' נ' ע.ס. (פורסם בתקדין, 5.8.2013)
- ^ תמ"ש (י-ם) 21412-09-11 ס.ש. ואח' נ' מ.ש. (פורסם בפדאור, 05.11.2013)
- ^ סגן הנשיאה השופט יעקב כהן: תמ"ש 16785-09-12 ל.ר. ואח' נ' ד.ר. (פורסם, 11.12.2013).
- ^ יואב מזא"ה, אכיפה של הסדרי ראיה, הפרקליט נא(1) (2011).
- ^ השופט אסף זגורי: א"פ 56076-07-12 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, 7.12.2013); תמ"ש (נצ') 22100-01-14 האם נ' האב (פורסם בנבו, 20.7.2014)
- ^ תמ"ש (קריות) 37245-07-13 פלונית נ' פלוני, 15.10.2014