יד התשעה
 | |
| בתים בשכונה | |
| מידע | |
|---|---|
| שם נוסף | שביב |
| עיר | הרצליה |
| תאריך ייסוד | 1950 |
| על שם | תשעה יהודים מבצרה שבעיראק |
| שטח |
110 דונם  |
| קואורדינטות | 32°10′29″N 34°51′13″E / 32.174722222222°N 34.853611111111°E |
| שכונות נוספות בהרצליה | |
|
(למפת נתניה רגילה)   יד התשעה  מצפון: __ רשפון (מועצה אזורית חוף השרון) מצפון-מזרח: __ רעננה ממזרח: __ גבעת ח"ן (מועצה אזורית דרום השרון), __ הוד השרון מדרום: __ רמת השרון, __ גליל ים (מועצה אזורית חוף השרון), __ תל אביב-יפו | |
  | |
יד התשעה (נקראת גם שביב[1]) היא שכונה בצפון-מזרח הרצליה, הפרוסה על פני כמאה ועשרה דונם לערך.
מיקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]השכונה ממוקמת בצפון-מזרח העיר, על גבול תחום השיפוט של רעננה (כביש 531 מפריד בין השכונה ובין רעננה). מדרומה נמצאת שכונת נווה עמל. ממזרחה נמצאים השטחים של רעננה והוד השרון. גבולה המערבי של השכונה הוא דרך ירושלים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השכונה הוקמה בשנת 1950 כמחנה מעבר לעולים ומעברה בשם "שובאקי", על שם השבט הבדואי שישב במקום לפני מלחמת העצמאות[2]. במקום היו כארבעה בתים שהיו שייכים לחמולת שובאקי (שמנתה כ-50 נפשות), על שטח של 300 דונם שהיה בבעלותם. אנשי השבט היו ביחסי שכנות טובים עם תושבי הרצליה[3], הם אף סייעו ליהושע חנקין לרכוש את האדמות שעליהן הוקמה הרצליה. עם תחילת מלחמת העצמאות, ב-20 בנובמבר 1947, נרצחו ארבעה מבני החמולה סמוך לביתם על ידי אנשי הלח"י, שחשדו שהעבירו מידע על אימוני הלח"י באזור לבריטים[4][5][6]. זמן קצר אחר כך ברחו מהמקום ונטשו את הבתים[7]. הבתים אוכלסו על ידי משפחות עולים. בסוף שנת 1953, עוברת שם השכונה ל'שביב'[8].
המעברה הוקמה למען עולים חדשים, בעיקר מצפון אפריקה, שעלו באותן שנים לישראל. לשכונה הגיעו יותר מאוחר גם עולים מטורקיה, מאתיופיה, מרוסיה ועולים רבים מתימן. במקום הוקמו צריפונים ובדונים עבור העולים. בשנת 1959 עברו כל תושבי המעברה לשיכוני קבע והמעברה חוסלה. במקום הוקמו שיכונים בני קומה או שתיים לכ-200 תושבים[9][10]. באפריל 1969, שונה שם השכונה ל-'יד התשעה', על שמם של תשעה יהודים מבצרה שבעיראק שהואשמו בריגול לטובת ישראל ונתלו בפומבי ב-27 בינואר 1969[11].
בנובמבר 1963, צולמו סמוך לשכונה סצנות המעברה בסרט סאלח שבתי. לצורך צילומי הסרט הוקם סט צילום בחורשת אקליפטוסים, בה הוקם שחזור של מעברה הכולל צריפונים ופחונים (באותה עת כבר חוסלו כל המעברות באזור)[12][13].
בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70 הוקמו בשכונה מבני שיכון בני שלוש וארבע קומות, הכוללים דירות קטנות[14]. בתחילת שנות ה-80, במסגרת פרויקט שיקום שכונות, שוקמו התשתיות בשכונה והקם גן ציבורי[15].
בשנות ה-2000
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2001, הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בהרצליה הפקידה תוכנית כוללת להרחבות כ-1,200 דירות בנות 50 מ"ר בשכונה. התוכנית הסדירה את האפשרות להרחבת הדירות עד ל-120 מ"ר[16].
בסוף שנת 2015 הכריז ראש העירייה, משה פדלון, על כך ששכונת יד התשעה תשתתף כולה בתוכנית "התחדשות עירונית". בסוף שנת 2016 הוכרזו החברות "NBS ישראל" וי.ח. דמרי בניה ופיתוח לזוכות במכרז לביצוע פרויקט ה"פינוי בינוי"[17]. על פי התוכנית, יפונו 1,500 דירות קיימות וייבנו כ-6,000 יחידות דיור, כ-100 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר בשטח כולל של כ-250 דונם. באזור המערבי של השכונה, בקרבת כביש 531, יוקם אזור תעסוקה שבו ייבנו מגדלים מעל 40 קומות. גם בשאר השכונה צפויים להיבנות בנייני מגורים מעל 40 קומות וכן בניינים של כ-10-5 קומות. לטובת קידום הפרויקט, במרץ 2018 קמה בשכונה "מנהלת התחדשות עירונית", מטעם העירייה. ביולי 2019 קרא ועד השכונה לתושבים לא לשתף פעולה עם העירייה, מאחר שהיא מעמידה את האינטרסים של היזמים לפני הרצון וזכויות התושבים. בתגובה הודיע ראש העירייה פדלון כי הפרויקט מוקפא[18]. בפברואר 2020, החלה העירייה שוב לקדם את התוכנית[19], באמצעות קבוצת תושבים שאינה חלק מהוועד[20].
חינוך, קהילה והשכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חינוך: בשכונה שני בתי ספר וכמה גני ילדים, בתי הספר – חטיבת הביניים "רעות", ובית הספר הדתי העל יסודי - תיכון אחי"ה. לפני כשבע שנים, הגיעה לשכונה קומונת צופים מגרעין רעים, המתנדבת במסגרות השונות בשכונה ומפעילות שבט צופים למען הילדים והנוער.[דרוש מקור]
בעבר, פעל בשכונת בית הספר היסודי "הרצל", אך בשל מיעוט נרשמים, נסגר בשנת 2015[21].
קהילה: בשכונה ישנו מתנ"ס, ספרייה עירונית. שבט צופים "הרצל", שתי גינות ומגרשי משחקים.
תחבורה: בגבול המערבי של השכונה, בדרך ירושלים, עוברים האוטובוסים הנוסעים מהרצליה לרעננה, ולהפך. סמוך לקצה הצפון מערבי של השכונה נמצאת תחנת הרכבת רעננה – מערב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שכונת יד התשעה, הרצליה, מרחב המגורים הישראלי, אוניברסיטת תל אביב
- הרצליה ושכונת יד התשעה, באתר של עיריית הרצליה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מפה בהוצאת מחלקת המדידות, 1953, עם ציון השם 'שביב'. גליון Jaffa Tel Aviv 1:100,000 מפת בסיס מנדטורית עם הדפסה חופה בעברית בסגול על ידי מחלקת המדידות, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ מזכירות מ. פ. הרצליה דנה על קליטה, על המשמר, 14 במאי 1957
- ^ פגישה יהודית ערבית בהרצליה, הארץ, 13 באפריל 1941
- ^ ארבעה ערבים נהרגו ואחד נפצע קשה בגבולות רעננה - הרצליה, דבר, 21 בנובמבר 1947
- ^ 4 ערבים בני משפחה אחת נרצחו ליד רעננה, הצופה, 21 בנובמבר 1947
- ^ בהודעה רשמית: הערבים שנהרגו לא מסרו ידיעות, משמר, 23 בנובמבר 1947
- ^ הבדואים מפנים אזורים יהודים, הַבֹּקֶר, 10 בדצמבר 1947
- ^ שמות עבריים ליישובים, חרות, 30 במאי 1954
- ^ המעברות בהרצליה יחוסלו השנה, דבר, 28 בינואר 1959
- ^ רוב לאחה"ע בוועד שכ' שביב בהרצליה, למרחב, 23 באוגוסט 1959
- ^ שמה של שכונת שביב הוסב ל"יד התשעה", למרחב, 21 באפריל 1969
- ^ סאלח שבתי בא להרצליה, על המשמר, 28 בנובמבר 1963
- ^ חוה נובק, סאלח שבחי חוזר למעברה, דבר, 4 בנובמבר 1963
- ^ מנחם שמואל, מעגל־קסמים קפקאי סביב שיכון זוגות, מעריב, 12 בנובמבר 1971
- ^ עבודות תשתית להקמת פארק בי־ד־התשעה בהרצליה, דבר, 13 באוגוסט 1980
- ^ מירי ריילי, הופקדה תוכנית להרחבת 1,470 דירות ביד התשעה ובשיכון דרום בהרצליה, באתר הארץ, 22 ביוני 2001
- ^
נמרוד בוסו, 6,000 דירות חדשות: כך תיראה תוכנית פינוי בינוי לשכונה שלמה בהרצליה, באתר TheMarker, 8 בנובמבר 2016
- ^ מיטל ליאור-גוטמן, בתגובה לטענות של ועד יד התשעה: פדלון הקפיא את הפינוי בינוי הענק בשכונה, באתר צומת השרון, 29 ביולי 2019
- ^ מיטל ליאור-גוטמן, הפינוי בינוי ביד התשעה: נתק בין העירייה לוועד השכונה שמקדם את הפרויקט במקביל, באתר צומת השרון, 17 בפברואר 2020
- ^ מיטל ליאור-גוטמן, תושבים ביד התשעה התאגדו נגד הוועד: רוצים פינוי בינוי בשכונה, באתר צומת השרון, 27 בפברואר 2020
- ^ הורים השביתו את הלימודים בביה"ס "הרצל" בשכ' שביב בהרצליה, למרחב, 5 בספטמבר 1961
