לדלג לתוכן

טרופיזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פטריה העוברת תהליך טרופיזם

טְרוֹפִּיזֶםיוונית: τρόπος, תחדיש עברי: כמיהות, תחדיש האקדמיה: נְהִיָּה[1]), הוא נטייתו של אורגניזם, ובפרט צמח, לגדול לכיוון גירוי סביבתי חיצוני מסוים (טרופיזם חיובי) או בכיוון הנגדי לו (טרופיזם שלילי).

סוגי טרופים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוגמה לגיאוטרופיזם הפוך בשרידי מרתף של וילה רומית בפארק הארכאולוגי בבאייה, (איטליה).
תהליך גיאוטרופיזם
טיגמוטרופיזם- קנוקנת נכרכת סביב גבעול

פוטוטרופיזם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פוטוטרופיזם (בעברית: נהיית אור[2]) הוא נטיית הצמח או חלק בצמח לגדול לכיוון השמש. נטיית הצמיחה בכיוון ההפוך נקראת "פוטוטרופיזם שלילי". מקור המונח במילה היוונית "פוטו" שפירושה "אור".

לפוטוטרופיזם חשיבות רבה משום שבזכותו העלים מכוונים לכיוון שבו יש קליטה מיטבית של אור, הנחוץ לקיום תהליך הפוטוסינתזה. בכל צמח הגבעולים מכופפים לכיוון מקור האור, כלומר נטייתם היא "פוטוטרופיזם חיובי". לעומת זאת השורשים הם בכיוון ההפוך למקור האור ולכן נטייתם היא "פוטוטרופיזם שלילי".

ההורמון שנמצא בתופעת הטרופיזם הוא האוקסין (מיוונית. בתרגום לעברית: "לגדול") אשר גורם לחלקים מסוימים בצמח להתארך. כאשר חקרו את תופעת הטרופיזם בצמחים הדגניים גילו כי מקצה חותלת הצמח (העלה הראשון שיוצא מן האדמה ומשמש כצינור שעליו בנויים כל העלים) מופרש ההורמון אוקסין ונע כלפי מטה. הם הסיקו כי ההורמון מתחלק על גבי החותלת בצורה לא שווה בצד הפחות מוצל יש פחות הורמוני אוקסין בעוד שבצד היותר מוצל האוקסינים רבים וכך צד זה מתארך יותר ונוצר כיפוף החותלת לכיוון האור.

גילוי האוקסין היה כאשר דרווין ערך ניסויים בנבטים ובאחד מניסוייו גילה כי כאשר מאירים על נבט הוא גדל לכיוון האור. הוא גילה שכאשר מסירים את החותלת או כאשר מכסים אותה בחומר שלא חדיר לאור תופעת הגדילה לכיוון האור לא מתרחשת. מכך הסיק שיש חומר בחותלת שמשפיע על כך.

הליוטרופיזם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליוטרופיזם הוא שינוי מיקום הפרחים לכיוון מיקום השמש.

גיאוטרופיזם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – גיאוטרופיזם

נטיית הצמח או חלק בצמח לגדול לכיוון הקרקע אל כוח המשיכה. נטיית הצמיחה בכיוון ההפוך נקראת "גיאוטרופיזם שלילי". לפי האקדמיה ללשון, השם העברי הוא נהיית כבידה[3].

בכל צמח רגיל השורשים צומחים עם כיוון כוח המשיכה כלומר "גיאוטרופיזם חיובי" והגבעולים בצמח צומחים נגד כיוון המשיכה כלומר "גיאוטרופיזם שלילי".

תופעה זאת נובעת בעקבות שקיעת סטטוליתים (צברי עמילן) . בגבעול במקום ההצטברות של הסטטוליתים מצטבר גם האוקסין (שמעודד שכפול תאים) ובזאת מעודד צמיחה של הגבעול כנגד כוח המשיכה.

בשורשים לעומת זאת, התופעה הפוכה. איפה שיש סטטוליתים יש דיכוי צמיחה, והאוקסין משפיע על האזור בו אין סטטוליתים ולכן הצמיחה היא כלפי מטה.

טיגמוטרופיזם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיגמוטרופיזם (ביוונית- "לגעת"; בעברית: נהיית מגע[4]) היא תנועה או גדילה של הצמח בצורה מסוימת כתגובה למגע או קשר עם גירויים חיצוניים כגון אור, טמפרטורה, סוג הקרקע, ומים. בתופעה הצמח גדל סביב עמוד או סורג או לאורך קיר או משטח אחר (צמחים מטפסים).

טיגמוטרופיזם גם קיים במצבי העקה של רוחות חזקות וקבועות, כאשר הצמח גדל עם כיוון תנועת הרוח.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טרופיזם בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]