טנק-דחפור
טנק-דחפור (בראשי תיבות לא נפוצים: טד"ח) הוא טנק המצויד בכף דחפור ונועד לעבודות עפר ופריצה הנדסית בשדה הקרב. הטנק משלב בין המיגון וקצב התנועה של הטנק, ליכולת העבודה של הדחפור, אם כי הוא פחות יעיל בעבודות עפר מדחפור אמיתי.
בדרך כלל, הסבת טנק לטנק-דחפור נעשית על ידי הוספת כף דחפור לחלקו הקדמי של הטנק. כף דחפור זו היא נמוכה יחסית על מנת לא לפגוע בראות של הנהג ולא להפריע לירי התותח שעל הצריח. מסיבה זו, הספק העבודה של טנק-דחפור נמוך מזה של דחפור כבד, שהכף שלו בדרך כלל גבוהה יותר וגדולה בנפח אותו היא יכולה לדחוף. לעיתים, מוסר הצריח של הטנק ומוחלף במערכות הנדסיות אחרות (כגון זרוע חפירה של מחפר) והטנק משמש ככלי הנדסי בלבד.
טנקי-דחפור משרתים בדרך כלל לצד דחפורים ממוגנים אמיתיים. טנקי-הדחפור משמשים בעיקר לפריצה הנדסית ותמיכה הנדסית עבור כוחות שריון מסתערים (בפרט כאשר נדרשת מהירות ונסיעה למרחקים ארוכים), בעוד שהדחפורים משמשים בעיקר לעבודות עפר גדולות ויסודיות יותר (בפרט כאשר לא נדרשת מהירות ונסיעה למרחקים ארוכים).
בצה"ל שירתו טנקי-דחפור על בסיס M4 שרמן ו-M60 פטון, לצד דחפורי קטרפילר D9. בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 החל צה"ל במיגון הדחפורים, ומאחר שרוב הפעילות המלחמתית עברה ממלחמה כוללת וקרבות הבקעה לעימות מוגבל ולוחמה בשטח בנוי, גברו השימוש וההצטיידות בדחפורים ממוגנים בקרב על פני טנקי-דחפור. כיום, כלי הצמ"ה העיקרי בשירות צה"ל הוא דחפור די-9 משוריין.