טיסה 1771 של פאסיפיק סאות'ווסט איירליינס
 | |
| המטוס שהיה מעורב בתאונה, כשנה לפני התקרית | |
| תאריך | 7 בדצמבר 1987 |
|---|---|
| מיקום | קליפורניה, ארצות הברית |
| גורם | רצח הטייסים |
| קואורדינטות | 35°31′20″N 120°51′25″W / 35.522222222222°N 120.85694444444°W |
| הרוגים | 43 |
| פצועים | 0 |
| ניצולים | 0 |
| המעורבים באסון | |
| כלי טיס | |
| כלי טיס | בריטיש אירוספייס 146 |
| מספר זנב | N350PS |
| מוצא | נמל התעופה הבינלאומי של לוס אנג'לס |
| יעד | נמל התעופה הבינלאומי של סן פרנסיסקו |
| מפעיל | פסיפיק סאות'ווסט איירליינס |
| נוסעים | 38 |
| אנשי צוות | 5 |
  | |
טיסה 1771 של פאסיפיק סאות'ווסט איירליינס, הייתה טיסה מסחרית שהתרסקה בקליפורניה, ארצות הברית, ב-7 בדצמבר 1987, כתוצאה מרצח שבוצע על ידי אחד הנוסעים במטוס. כל 43 הנוסעים ואנשי הצוות נהרגו, 5 מהם נורו לפני ההתרסקות. האדם אשר רצח את הנוסעים היה דייוויד ברוק, עובד לשעבר של יו אס איירווייז, חברת האם של פאסיפיק סאות'ווסט איירליינס.
דייוויד ברוק
[עריכת קוד מקור | עריכה]דייוויד ברוק (18 במאי 1952 - 7 בדצמבר 1987) נולד בג'מייקה והיגר לארצות הברית. טרם עבודתו ב-US איירווייז הוא עבד עבור חברת תעופה אחרת ברוצ'סטר, ניו יורק, שם הוא נחשד בהברחת סמים מסוג קוקאין מג'מייקה לארצות הברית באמצעות חברת התעופה. הוא מעולם לא הואשם רשמית ועבר ללוס אנג'לס על מנת שלא לעורר חשדות נוספים. חלק מחברותיו לשעבר, שכניו וגורמי אכיפת חוק תארו אותו כאדם אלים עוד לפני האירוע בטיסה 1771. לברוק שבעה ילדים, אך הוא מעולם לא התחתן.
האירוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]US איירווייז רכשה זמן לא רב לפני התקרית את פאסיפיק סאות'ווסט איירליינס. דייוויד ברוק אשר עבד עד אותו זמן ב-US איירווייז פוטר מעבודתו בגלל גנבות שונות מהחברה. לאחר שנפגש עם מנהלו ריימונד תומסון, וניסה לשכנעו ללא הצלחה להחזיר אותו לעבודה, קנה ברוק כרטיס לטיסה 1771, טיסה יומית מלוס אנג'לס לסן פרנסיסקו. תומסון אשר היה טס כל יום מביתו בסן פרנסיסקו למקום עבודתו בנמל התעופה הבינלאומי של לוס אנג'לס ובחזרה, היה גם הוא נוסע בטיסה 1771.
ברוק לא החזיר את אישורי המעבר של US איירווייז שהיו ברשותו, וכך עקף את הבידוק הביטחוני בנמל התעופה, כשהוא חמוש באקדח תופי 44. מגנום אותו שאל מחבר בעבודה. אחרי העלייה למטוס, כתב ברוק מכתב על גבי שקית ההקאה שהייתה במושב. לא ידוע אם ברוק נתן לתומסון, לקרוא את המכתב לפני שירה בו. תוכן המכתב היה:”היי ריי, אני חושב שזה קצת אירוני שאנחנו מסיימים כך. ביקשתי מעט התחשבות במשפחה שלי. זוכר? ובכן, אני לא קיבלתי וגם אתה לא תקבל”
כאשר המטוס מדגם בריטיש אירוספייס 146 היה בגובה 6,700 מטר מעל פני הקרקע, הקליטה הקופסה השחורה רעש של מישהו שנכנס ויוצא מהשירותים. ההשערה היא כי זה היה ברוק שנכנס לשירותים על מנת לשלוף את האקדח באופן דיסקרטי. לאחר מכן, בזמן שהטייס ופקח הטיסה שוחחו, הוקלט בקופסה השחורה רעש של שתי יריות.
ההשערה היא כי ברוק ירה ראשית בתומסון פעמיים, המושב בו ישב תומסון לא זוהה מעולם. בחלק מהמושב אשר היה מאחורי תומסון שנמצא וזוהה על פי מספרו הסידורי, נמצאו שני חורי קליע. ככל הנראה הכדורים פגעו בתומסון, יצאו מהצד השני של גופו, חדרו את המשענת של מושבו ופגעו במושב שהיה מאחוריו. טייס המשנה דיווח מיידית לפקח הטיסה שנשמעו יריות במטוס, וזה היה השדר האחרון שהתקבל מצוות המטוס. בשלב הזה הקופסה השחורה הקליטה כי דלת תא הטייס נפתחה, ואישה, כנראה דיילת, אמרה לצוות הטייסים כי "יש לנו בעיה!", הקפטן השיב "איזה סוג של בעיה?", בשלב זה ברוק ירה בדיילת ואמר "אני הבעיה". לאחר מכן הוא ירה עוד שני כדורים, כנראה ירייה אחת בקפטן ואחת בטייס המשנה. כמה שניות לאחר מכן נשמע בהקלטות הקופסה השחורה רעש חזק מתגבר, כתוצאה מכך שהמטוס צלל מטה והאיץ. נתוני הקופסה השחורה מצביעים על כך שברוק כיוון את הגה המטוס מטה כך שיצלול.
ירייה אחרונה נשמעה, ככל הנראה זה השלב בו נורה הטייס הראשי של החברה שהיה כנוסע על המטוס, וניסה להגיע לתא הטייס ולהציל את המטוס. הייתה השערה כי הירייה שנשמעה היא בגלל שברוק ירה בעצמו. עם זאת הדבר פחות סביר, הסיבה לכך היא שהחוקרים מצאו את קצה האצבע שלו תקועה בהדק האקדח, מה שמצביע על כך שהיה חי והחזיק את האקדח בידו עד רגע הפגיעה בקרקע. המטוס התרסק ברכס הרי סנטה לוסיה, שבקליפורניה בשעה 16:16. ההערכות הן שהמטוס פגע בקרקע במהירות של בערך 1,240 קמ"ש, מהירות גבוהה יותר ממהירות הקול, מעוצמת הפגיעה נוצר מכתש. הריסות המטוס התפזרו לכל עבר, כולל מכתבו של ברוק. אף אדם לא שרד את ההתרסקות, עוצמת הפגיעה הייתה גדולה כל כך עד שלא נשארו כמעט שרידי גופות, השרידים הכי גדולים היו כפות רגליים בנעליים. שרידי 27 נוסעים לא זוהו מעולם.
המועצה הלאומית לבטיחות בתעבורה וה-FBI פתחו בחקירה במקום האירוע. לאחר יומיים של חיפושים נמצא האקדח עם שישה תרמילים ריקים והמכתב שנכתב על שקית ההקאה. חוקרי ה-FBI הצליחו להשוות את קצה האצבע שנמצאה בהדק האקדח לברוק, הדבר מוכיח שהוא זה שאחז בו בזמן ההתרסקות. בנוסף היו ראיות אחרות: חברו לעבודה של ברוק שהודה שהשאיל לו את האקדח, והודעת פרידה שהשאיר ברוק במשיבון של חברתו.
השלכות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר חוקים פדרליים אושרו בעקבות ההתרסקות, כולל חוק הדורש "איסוף מיידי של כל אישורי העובדים בחברות התעופה", לעובדים אשר מפוטרים מהחברה. בנוסף שונתה המדיניות לגבי בידוק ביטחוני, וגם עובדי חברות התעופה חויבו בבידוק ככל שאר הנוסעים.
ההתרסקות הרגה שלושה מנהלים של פאסיפיק בל (חברה בבעלות AT&T) וכן את נשיא חברת שברון. בעקבות כך תאגידים גדולים רבים קבעו נהלים האוסרים על קבוצות מנהלים לטוס יחד באותה טיסה.
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסדרה תעופה בחקירה שודר פרק בשם "אני הבעיה" המתאר את הטיסה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תקציר דוח האירוע באתר ה-NTSB