טבלן אפור-לחיים

טבלן אפור-לחיים
	טבלן אפור-לחיים שוחה
מצב שימור
	conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	עופות
סדרה:	טבלנאים
תת־סדרה:	תרופודה
משפחה:	טבלניים
סוג:	טבלן
מין:	טבלן אפור-לחיים
שם מדעי
	Podiceps grisegena; ‏בודארט, 1783
תחום תפוצה
	בכחול: תפוצה בחורף; בצהוב- מקומות רבייה וקינון

טבלן אפור-לחיים (שם מדעי: Podiceps grisegena) הוא מין של עוף מים ממשפחת הטבלניים.

פירוש השם המדעי - "אחורגל אפור-לחי". שם הסוג Podiceps הוא הרכבה של - podex - אחוריים ו - pes - רגל. שם המין - grisegena מורכב מ - griseus - אפור ו - gena - לחי. השם באנגלית - Red-necked Grebe - מתייחס לצוואר האדום של הטבלן בלבוש קיץ.^[2]

תיאור

מידות : אורך 40-60 ס"מ, מוטת כנפיים 77-85 ס"מ, משקל 690-925 גרם.

לבוש הקיץ של הטבלן הוא צבעוני: כיפה שחורה העומדת בניגוד ללחיים אפורות-בהירות וצוואר אדום-חלודי. הגב שחור. המקור שחור עם בסיס צהוב. בלבוש החורף הצבע האדום של הצוואר הופך לאפור, הלחיים מתכהות והעוף כולו נראה אפרורי-שחרחר. הזוויגים דומים, אם כי הזכרים, בממוצע, קצת יותר כבדים במשקלם. בתעופה בולטות אברות אמה לבנות וכן כתם לבן קטן בקדמת הכנף. אצל הצעירים הראש והבטן מקווקווים בשחור-לבן, שאר הגוף שחור והמקור צהוב. שחייה ותנועה על הקרקע: כמו כל הטבלנים, הטבלן אפור-הלחיים הוא שחיין טוב וצולל מהיר מאוד. רגליו ממוקמות בצד האחורי של הגוף, ליד הזנב, דבר המסייע בשחייה אך פוגע ביכולת התנועה שלו על הקרקע. לכן הליכתו מגושמת ומסורבלת.

תזונה

טבלן זה ניזון בעיקר מדגים. בנוסף, הוא אוכל חרקים מימיים וחרקים הנמצאים בצמחיית הגדה.

כמו שאר הטבלנים, טבלן זה נוהג לאכול את הנוצות של עצמו, וגם מאכיל בהן את אפרוחיו. הסיבות לתופעה זו עדין נחקרות. עד עתה נמצא, שבקיבת הטבלן מתפרקות הנוצות במהרה למסה אמורפית דמוית לבד. משערים כי חומר זה מסייע בהגנה על מערכת העיכול התחתונה מפני עצמות וחומרים אחרים, הקשים לעיכול.

רבייה

קינון: הקן הוא פלטפורמה צפה של חומר צמחי, המעוגן לצמחייה שקועה במים. רובו של הקן נמצא מתחת לקו המים. באירופה מתרחשת הטלת הביצים בעיקר מאמצע אפריל עד מאי, ובצפון אמריקה היא מתרחשת מעט מאוחר יותר, מאמצע מאי עד יוני. בני הזוג מתחלפים זה עם זו בדגירה. הם עשויים לעזוב את הקן לפרקי זמן משמעותיים במהלך הלילה. הסיבה לכך עדין לא התבררה. ייתכן שהעזיבה נעשית לצורך הגנה עצמית, כדי להתחמק מטורפים ליליים, או כדי להגן על הביצים באמצעות הפניית תשומת הלב מהקן. תהא הסיבה אשר תהא, נראה שהקינון אינו נפגע מהנטישה הזמנית הזו.

תפוצה ומגמות אוכלוסין

בעל תפוצה רחבה בצפון אמריקה, צפון אירופה ומזרחה, בטורקיה ובקווקז, ולרוחב אסיה עד למזרח אסיה. באזורנו חורף בעיקר בים השחור ובים הכספי.

בישראל הוא חורף נדיר. בין 1978 ל-2024 נרשמו בארץ רק שש תצפיות: במאי 2015 במפרץ אילת וביולי 2021 בבריכות הדגים של מעגן מיכאל. התצפיות הראשונות במין זה היו בחורף בחוף מעגן מיכאל (1978), בחוף נהריה (1981), במפרץ אילת (1986) ובמאגר כפר ברוך (1996). למרות שהטבלן אפור-הלחיים דוגר וחורף קרוב מאוד לישראל, יש לו נטייה חלשה יחסית לנדידה ארוכת טווח ולכן נצפה בישראל לעיתים רחוקות מאד.^[3]

מידע נוסף

טבלן אפור-לחיים חי בקצה הצפוני של כדור הארץ ביערות, אך לעיתים מצפין עד לטונדרה או מדרים עד למדבר. עוף בלתי ניכר בשטח, נצפה בזוגות או לבד. הוא מקנן באגמים במקומות שבהם יש סבך דליל של סוף וצל. כשהוא חש חוסר-מנוחה הוא צולל מתחת למים ומחכה עד חלוף הסכנה. בחורף נמצא קרוב לים במקומות עם גלים שקטים.

הטבלן אפור-הלחיים הוא הטבלן הגדול ביותר באירואסיה. קיימים תת-מינים שונים במשקל ובאורך שונה.

הטבלן אפור-הלחיים נמצא במצב שימור ללא חשש - משמע האוכלוסייה העולמית לא נמצאת בסיכון אלא יציבה או גדלה.