חתשפסות
 | |||||||
| פסל חתשפסות במוזיאון המטרופוליטן לאומנות | |||||||
| לידה |
1507 לפנה"ס תבאי, מצרים  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 1458 לפנה"ס (בגיל 49 בערך) | ||||||
| מדינה | הממלכה החדשה | ||||||
| מקום קבורה |
 עמק המלכים, מצרים | ||||||
| בן זוג | תחותמס השני | ||||||
| השושלת ה-18 של מצרים העתיקה | |||||||
| |||||||
| |||||||
  | |||||||
חַתְּשֶׁפְּסוּת (1507 לפנה"ס – 1458 לפנה"ס בקירוב) הייתה המלכה החמישית בשושלת ה-18 של מצרים העתיקה, מהחשובות שבפרעוני מצרים. היא הייתה האישה השנייה שידוע בוודאות שכיהנה כפרעה. במהלך ההיסטוריה של מצרים העתיקה כיהנו עוד מספר נשים בתפקיד זה, אך משך שלטונן היה קצר יותר. מינוייה ואופן שלטונה מעידים על עוצמתן של הנשים במצרים העתיקה, לפחות בקרב המעמד העליון. האגיפטולוג ג'יימס הנרי ברסטד תיאר אותה בתור "האישה הגדולה הראשונה בהיסטוריה המתועדת". משמעות השם חתשפסות הוא "הבכירה שבנשות האצולה".
ימי שלטונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המלכה חתשפסות הייתה השליטה החמישית מהשושלת ה-18. היא הייתה בתם הבכורה של תחותמס הראשון ואשתו-אחותו למחצה אחמוסה (אנ'). בשנת 1490 לפנה"ס הוכתרה כאשת השליט תחותמס השני שהיה גם אחיה למחצה. לאחר מותו בשנת 1479 לפנה"ס מונתה כעוצרת הממלכה עבור היורש המיועד תחותמס השלישי, שהיה אז בן עשר. תחותמס השלישי היה בנו של תחותמס השני, אך לא מחתשפסות. כשהגיע זמנו של היורש המיועד לשלוט, סירבה חתשפסות לפנות את מקומה והמשיכה בשלטון יחיד ללא בעל לצידה.
חתשפסות הודחה מהשלטון בשנת 1458 לפנה"ס. עד אז היא ריכזה את השלטון בידיה ובשנת 1473 מינתה עצמה כפרעה. מעמדן של הנשים במעמד השליט במצרים היה חזק ומכובד (כפי שאולי משתקף גם בסיפור משה ובת פרעה בספר שמות), אך פרעה אישה היה דבר כמעט בלתי נתפס, שרק צירוף מקרים נדיר יצר אותו. בראשית ימיה דמותה המפוסלת היא בדמות אישה, יפת פנים וגוף. פסלים מאוחרים יותר מתארים אותה יותר ויותר בדמות גבר, ואפילו עם זקן, ולבושה לבוש גבר.
אופי שלטונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חתשפסות הקפידה על מדיניות לא לוחמנית פנימית וחיצונית, ופיתחה מסחר בינלאומי עם הפיניקים ועם ארץ פונט ולשם כך שיקמה את מערכת הדרכים. בימיה שרר שלום, והיא התפנתה למפעלות בנייה גדולים להאדרת שמה. בין היתר בנתה אובליסקים בכרנך, ופיארה את העיר נא אמון, שהייתה בירתה, ובה היא הקימה מקדש פאר לאל אמון. מקדש זה עומד על תילו באתר דיר אל-בחרי, סמוך לעיר לוקסור של ימינו.
יחסיה עם סננמות'
[עריכת קוד מקור | עריכה]דמות מפתח בחייה של חתשפסות הוא סננמות' (אנ') - אדם שהגיע מחוץ למעמד השליט, ועלה בזכות כשרונותיו לדרגת פקיד בכיר מאוד. הוא היה אחראי על כל קומפלקס המקדשים בכרנך, והייתה לו כנראה השפעה רבה גם על הצבא. אין ספק שחתשפסות הייתה קרובה אליו מאוד. ייתכן שהוא המוח מאחורי רבים ממהלכיה, ומשערים שהיה רומן ביניהם. קברו של סננמות' נמצא בסמוך לקברה של חתשפסות, למרגלות מקדש אמון המפואר בתבאי. הקברים נמצאו ריקים, אולי כתוצאה של ניסיון למחיקת זכרה של חתשפסות לאחר מותה.
חתשפסות מבצרת את שלטונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נראה כי חתשפסות לא רצתה לוותר על העוצמה והכבוד שהקנה לה מעמדה הרם. בהתקרב מועד החלפתה על ידי תחותמס השלישי היא ניצלה את הזכות שניתנה בידה, להשתתף בטקסי האל אמון-רע, מהקדושים והחשובים באלים, בתוקף היותה פרעה. אלו טקסים שספק אם אישה אחרת נכחה בהם. היא התקרבה לכוהני הדת על מנת לבצר את מעמדה. סמוך למועד ההחלפה החלו להופיע על קירות המקדשים ציורים, המראים את האל אמון-רע בא אל אמה של חתשפסות על מנת לבעול אותה. האל בא בדמות אביה, תחותמס הראשון. על ידי כך, קרוב לוודאי שבהסכמת כוהני האל אמון-רע, היא רמזה שסמכותה לשלוט היא סמכות אלוהית ולא סמכות זמנית.
אין עדויות על רצון או ניסיונות מצד חתשפסות לחסל את תחותמס השלישי או להיפטר ממנו באופן אחר, אך גם ייתכן שמעשה כזה היה בלתי אפשרי עבור חתשפסות, גם לו רצתה. בכל אופן נראה כי חתשפסות נהגה בו באופן הוגן.
אחריתה של חתשפסות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחריתה של חתשפסות הייתה לוטה בערפל עד אמצע 2007. נראה שבעלה השני היה תחותמס השלישי, בנה החורג, אשר היה חשד שהדיח אותה מכס השלטון בשנת 1468 לפנה"ס. הוא החל במסע למחיקת כל זכר ממנה, כולל הרס והשחתה של דמויותיה ופסליה. לאחר 22 שנים לשלטונה קם למצרים מלך חדש.
רוב פסליה וציוריה הושחתו באופן יסודי במסע למחיקת זכרה. עד לאחרונה נהוג היה לחשוב שתחותמס השלישי נטר לה טינה או שנאה של ממש, הדיח או רצח אותה, ואז פעל למחיקת שמה מדפי ההיסטוריה. היום מראות העדויות, כי מעשה מחיקת שמה החל רק 20 שנה לאחר מותה. פעולה שכזו אינה מראה על חמת זעם של המלך. נראה שמסיבה כלשהי חשוב היה לו לשכתב את ההיסטוריה, ולהפחית מעוצמתה האמיתית של חתשפסות. גם מרשימות המלכים המסודרות של המצרים ודברי ימי השושלות נמחקה חתשפסות באופן מקיף.
בשנת 1922 נמצא בקרבת מקדש כרנך מצבור קבור של פסלים ועדויות רבים לימי שלטונה של חתשפסות. ממצאים אלו מאכלסים כיום אגף שלם במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק.
בשנת 2007 המומיה של חתשפסות זוהתה באמצעות בדיקות דנ"א. הקבר עצמו התגלה בשנת 1903, ונמצאו בו שתי מומיות של נשים. המומיה הראשונה שהוצאה זוהתה כסיט רע, המינקת המלכותית של חתשפסות. המומיה השנייה הושארה בקבר עד 1990, כשההשערה הייתה שמדובר בחתשפסות[1]. לאחר ההוצאה מן הקבר, למומיה נערכו בדיקות שהראו כי במותה עברה את גיל ה-50 וסבלה מעודף משקל. מותה נגרם כתוצאה מסרטן העצמות והכבד, שהשפעתם התחזקה בעקבות סוכרת ממנה סבלה גם כן. כמו כן סבלה מדלקת מפרקים ובעיות בשיניים[2]. במכל שנמצא לצד המומיה התגלה משכך כאבים, שהכיל חומר אשר שימוש ממושך בו עלול לגרום לסרטן או להרעלה[3].
מקדש הקבורה של חתשפסות הוא אחד ממוקדי התיירות הפופולריים ביותר באזור הקברים הפרעוניים שבעמק המלכים. כיום המומיה שלה שוכן במוזיאון הלאומי לתרבות מצרית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חתשפסות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- חתשפסות, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ג'ון נובל, ילסון, זהותה של מלכת הפרעונים התגלתה בזכות שן בקופסה, באתר הארץ, 28 ביוני 2007
- ^ http://www.reuters.com/article/2007/06/27/us-egypt-queen-idUSL2776273020070627 Tooth clinches identification of Egyptian queen
- ^ http://hosted.ap.org/dynamic/stories/E/EU_GERMANY_EGYPT_QUEEN?SITE=OKTUL&SECTION=HOME&TEMPLATE=DEFAULT Toxic substance in Hatshepsut flask
| הקודם: תחותמס השני |
פרעוני מצרים | הבא: תחותמס השלישי |