לדלג לתוכן

חנן מלצר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חנן מלצר
לידה 12 באפריל 1951 (בן 73)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה התנועה הדמוקרטית לשינוי, מפלגת שינוי, מפלגת העבודה הישראלית עריכת הנתון בוויקינתונים
המשנה לנשיאת בית המשפט העליון ה־21
30 באוקטובר 201712 באפריל 2021
(3 שנים)
תחת נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות
שופט בית המשפט העליון
27 באוגוסט 200712 באפריל 2021
(13 שנים)
תחת נשיאי בית המשפט העליון ביניש, גרוניס, נאור, חיות
נשיא מועצת העיתונות בישראל
2021–מכהן
(כ־3 שנים)
תפקידים בולטים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חנן מלצר (נולד ב-12 באפריל 1951) הוא משפטן ישראלי, כיהן כשופט בבית המשפט העליון בשנים 2007—2021, וכמשנה לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. שימש כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית של הבחירות לכנסת ה-21 וה-22.

באוקטובר 2021 נבחר לנשיא מועצת העיתונות ובינואר 2022 מונה ליו"ר חברת מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים.

קורות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלצר נולד בתל אביב להורים ניצולי השואה ממוצא פולני. הוא למד בגימנסיה העברית הרצליה, בה היה פעיל במועצת התלמידים, במסגרתה היה סגן ראש עיר הנוער בקיץ 1966[1]. בסיום התיכון פנה ללימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב, במסגרת מסלול העתודה האקדמית. במהלך לימודיו היה פעיל בענייני הסטודנטים ובשנת 1971 פנה לבית המשפט והביא לדחייה בחודשיים של הצבעה על שינויים בתקנון הסתדרות הסטודנטים[2]. בתחילת 1972 הוא שוב פנה לבית המשפט בדרישה למנוע את הבחירות לאגודת הסטודנטים[3]. הוא סיים את לימודיו לתואר ראשון בהצטיינות, ואף עבד באוניברסיטה כמתרגל ואחר כך כמרצה למשפט מנהלי ולדיני מכרזים. בצה"ל שירת כאיש הפרקליטות הצבאית בדרגת סגן-אלוף, והקים בה את המחלקה לטיפול בעתירות לבג"ץ.

בשנת 1977 הצטרף מלצר למפלגת ד"ש, אך כשל בבחירות הפנימיות להרכבת הרשימה לכנסת, במסגרת הכישלון של מקורבי אמנון רובינשטיין[4]. בעקבות תלונתו לפני הבחירות לכנסת התשיעית, הורה היועץ המשפטי לממשלה, אהרן ברק, לרשות השידור, שלא לכנות את שמעון פרס "ממלא מקום ראש הממשלה"[5]. מלצר נמנה עם המתנגדים להצטרפות המפלגה לממשלת בגין הראשונה, בעקבות המהפך של שנת 1977, והיה פעיל במפלגת שינוי[6][7].

בשנת 1979 הופיע בכמה תוכניות רדיו של "משפט ציבורי" כתובע המבקש להביא לשינויים בסטטוס קוו: הנהגת תחבורה ציבורית בשבת[8] ונישואים אזרחיים[9]. בד בבד היה היועץ המשפטי של התנועה הרפורמית - יהדות מתקדמת בישראל[10].

בשנת 1980 היה היועץ המשפטי של מחנה רבין במפלגת העבודה[11][12][13]. בתקופת כהונתו של יצחק רבין כראש הממשלה ויו"ר מפלגת העבודה היה מלצר פעיל בעבודה והתמודד בבחירות המקדימות לקביעת רשימתה לכנסת ב-1996. מלצר שימש בתפקיד רב-ההשפעה של יו"ר ועדת החוקה של מפלגת העבודה והתפטר ממנו ב-2004, משעלתה מועמדותו לכהונה בבית המשפט העליון.

בשנת 1977 הקים מלצר משרד עורכי דין עצמאי העוסק בדיני תשתיות ותקשורת, משפט עסקי, דיני בנקאות, דיני הגבלים עסקיים וניירות ערך, משפט מנהלי ובעתירות לבג"ץ. בין השאר ייצג את העותרים נגד מינוי עדנה פאר לראש חטיבת התוכניות בגלי צה"ל[14]. כן ייצג את שוטרי משטרת ישראל כשהביא בתובענה ייצוגית בבית הדין הארצי לעבודה לקבלת תוספת שכר שניתנה למשרתי הקבע בצה"ל[15]. את ההתמחות במשפטים עשה במשרדו של עורך-הדין והשר לשעבר אברהם פורז. בהמשך שימש מלצר יועץ משפטי חיצוני לחברת החדשות של ערוץ 2. נוסף לכך הוא עסק בייעוץ משפטי להקמת הרכבת הקלה בתל אביב, כביש חוצה ישראל, נתב"ג 2000 ופרויקט לווין התקשורת עמוס, ולמקורות. בשנת 2005 ייצג בעלי עסקים במעבר ארז בעתירה לבג"ץ כנגד תוכנית ההתנתקות וטען כי החלטת הממשלה אינה חוקית[16].

בפרשת ויסות מניות הבנקים ייצג מלצר את אחד הנאשמים בתיק והעלה לראשונה בישראל את טענת "הגנה מן הצדק", הטענה לא התקבלה, אך נכנסה למשפט הישראלי ובהמשך נקבעה בחוק[17].

ב-24 ביוני 2007 בחרה הוועדה לבחירת שופטים במלצר לכהונת שופט בבית המשפט העליון. הייתה זו הפעם הראשונה שבה מונה עורך-דין מהשוק הפרטי לבית המשפט העליון מאז העשור הראשון לקיומו. אומנם גם מישאל חשין התמנה לאחר שעבד בשוק הפרטי, ואולם את מרבית הקריירה המשפטית שלו עשה במגזר הציבורי.

ב-27 באוגוסט 2007 הושבע מלצר לתפקיד שופט בית המשפט העליון בפני נשיא המדינה שמעון פרס.

באפריל 2017 מונה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21. הוא כיהן בתפקיד זה גם בבחירות לכנסת ה-22.

באוגוסט 2017 עד אוגוסט 2020 היה חבר הוועדה לבחירת שופטים.

ב-5 בספטמבר 2017 נבחר מלצר למשנה לנשיאת בית המשפט העליון[18], וב-30 באוקטובר 2017 מונה לתפקיד[19].

ב-12 באפריל 2021, לאחר 14 שנים בתפקידו כשופט בבית המשפט העליון, פרש לגמלאות[20].

באוקטובר 2021, בעקבות פרישתה של שופטת העליון בדימוס דליה דורנר, נבחר מלצר לנשיא מועצת העיתונות בישראל. למינויו התנגד תאגיד השידור הישראלי[21].

בינואר 2022 מונה ליו"ר חברת מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים, במקומו של בעל השליטה בחברה, שלמה אליהו[22]. מינויו גרר ביקורת בחשש לניגוד עניינים ושיטת "הדלת המסתובבת", לאחר שדן בנושאי ביטוח כחצי שנה קודם למינוי ופסק לטובת חברות הביטוח, כשחברת מגדל הייתה בין הצדדים בהליך[23].

לאחר מינוי של מלצר לחברת מגדל, דרשו בארגון העיתונאים שיתפטר מתפקידו כנשיא מועצת העיתונות. בהצבעה שנערכה הצביעו רוב חברי המועצה בעד הישארותו בתפקיד, ומשכך פרש ארגון העיתונאים מהמועצה[24].

ב-2023 זכה בתואר אביר איכות השלטון לשנת 2022[25].

בפברואר 2024 מונה לתפקיד יו"ר הוועדה לציון חסידי אומות העולם ביד ושם. [26][27]

עמדות במשפט הפלילי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלצר הוא בין השופטים המרשיעים פחות, לעומת חבריו למושב[28]. בתיק הסגרה ביקש מלצר, בדעת מיעוט, שלא להסגיר שתי נשים עקב שיהוי רב בבקשת ההסגרה ומטעמי הגנה מן הצדק[29]. באחד המקרים צירף את קולו לזה של השופטת דפנה ברק-ארז, בניגוד לעמדתה של השופטת אסתר חיות, שיש לזכות אדם שהורשע בבית המשפט המחוזי על סמך הודאתו במשטרה, בעוד קורבן העבירה הנטענת הכחישה את עצם קרות האירוע, ועדותה נתפסה כמהימנה. בפסק דינו ציטט את דברי הרמב"ם "ויותר טוב ויותר רצוי לפטור אלף חוטאים, מלהרוג נקי אחד ביום מן הימים"[30].

במקרים נוספים החזיק מלצר בדעת מיעוט שיש לזכות נאשמים מחלק מהאישומים שבהם הורשעו[31][32][33][34].

מלצר גם נתפס כמקל בענישה. במקרה אחד הציע להקל בעונש של מורשע בגלל פגיעה בזכויותיו בעת החקירה[35]. במקרה אחר התנגד להחמרה בענישה של פלסטיני שהורשע בניסיון להברחת מכשירי טלפון לאסירים ביטחוניים, בגלל צירוף נסיבות ובהן הכלל שאין ערכאת הערעור ממצה את הדין עם הנאשם[36]. במקרה אחר ביקש בדעת מיעוט להקל על נאשם בגלל קבלת אחריות חלקית, מצב בריאותו באותה עת ומכלול הנסיבות[37]. בדעת מיעוט במשפט שנערך לרוצחו של הרב אלעזר אבוחצירא ביקש לקבוע לרוצח עונש מופחת על פי סעיף 300א לחוק העונשין בשל הפרעה נפשית חמורה בקובעו: "תחולת סעיף 300א (א) לחוק העונשין איננה צריכה להיות מוגבלת רק למקרים ולנסיבות חריגים ביותר, וככל שמתקיימים באדם תנאי הסעיף – הוא יכול לבוא בשעריו."[38]

בפסק דין בערעור פלילי נדרש מלצר לדברי בית המשפט המחוזי, שכתב: "יגענו וניסינו למצוא, ולו קרן אור אחת באפלת חייו של הנאשם. יגענו – ולא מצאנו", בדברים: "ואמנם, בכל הכבוד - אין בנמצא אדם, באשר הוא אדם, שאין למצוא בו ולו נקודת זכות כלשהי"[39]. במקרה אחר, שבו פנה רוצח לבית המשפט בדרישה שיקבע כי הוא זכאי לשחרור מוקדם, הביע מלצר מחאה על דברי עמיתו להרכב, שהביע למעלה מן הצורך שאט נפש מחומרת העבירה של הרוצח, וכתב: "אני מעדיף שלא להביע עמדה כדי להשאיר שיקול דעת מלא בבוא היום לוועדת השחרורים המיוחדת"[40]. מלצר גם פסק שעל מדינת ישראל להסכים שאסיר ישראלי בתאילנד ירצה את יתרת עונשו בישראל, לאור החשיבות ההומניטרית שבכליאת אסיר בקרבת בני משפחתו ומכריו וחלוף הזמן מאז נאסף החומר המודיעיני המצביע על מסוכנותו[41]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלצר נשוי למרגלית לבית איינהורן, עורכת דין, ואב לארבעה בנים.

ב-2020, במהלך מגפת הקורונה, פורסם כי מלצר ערך חתונה לבנו בהשתתפות מספר אנשים החורג מהנחיות משרד הבריאות[42]. הוגשה תלונה נגדו לנציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אורי שהם, שדחה את התלונה בנימוק שמלצר לא ידע שאלו ההנחיות[43].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ נבחר ראש עיר הנוער, מעריב, 2 באוגוסט 1966
  2. ^ נידחה בחודשיים המשאל באוניברסיטת תל־אביב, מעריב, 15 במרץ 1971
  3. ^ מבקש צו לאיסור בחירות לאגודת הסטודנטים בת"א, מעריב, 6 בינואר 1972
  4. ^ אריה ארד, בד"ש מכחישים קנוניה בין תמיר לקבוצת דרוזים, דבר, 27 במרץ 1977
  5. ^ ברק: אין לקרוא לפרס מ"מ רה"מ או רה"מ בפועל, דבר, 10 במאי 1977
  6. ^ א. כנרתי, בפגישת קבוצת עמית הערב יוצע ללכת עם "שינוי", דבר, 28 באוגוסט 1978
  7. ^ אמנון רובינשטיין, ניסיון פוליטי מסוים, עמ' 249, הוצאת עידנים, 1982
  8. ^ משפט ציבורי, דבר, 31 באוגוסט 1979
  9. ^ אחת נשואה אחת לא, דבר, 23 בנובמבר 1979
  10. ^ עירית שמגר, רבנות ללא כיפה, מעריב, 22 בפברואר 1980
  11. ^ ועידת העבודה נפתחת הערב, דבר, 17 בדצמבר 1980
  12. ^ 610 חברי מפלגת העבודה בחולון, מעריב, 16 בדצמבר 1980
  13. ^ פשרה בביהמ"ש על בחירת צירי העבודה, דבר, 11 בנובמבר 1980
  14. ^ בג"ץ דחה עתירת עובדי גלי צה"ל נגד מינוי עדנה פאר, דבר, 22 במרץ 1983
  15. ^ איה אורנשטיין, השוטרים יקבלו כל תוספות השכר של צה"ל, מעריב, 25 בפברואר 1986
  16. ^ בג"ץ 3127/05, שמות עורכי הדין המייצגים, פיסקה 27 לפסק הדין
  17. ^ עידו באום, אישי הציבור אימצו את קו ההגנה של הבנקים: מבקשים לזכות אותם מטעמי הגינות, באתר TheMarker‏, 17 במרץ 2009
    משה גורלי, חנן מלצר: השופט שהפך את הצדק להגנה טובה, באתר כלכליסט, 19 באפריל 2021
  18. ^ הודעה לפי כללי השפיטה, ילקוט הפרסומים 7581, התשע"ז, 5 בספטמבר 2017, עמ' 9200
  19. ^ הודעה על מינוי שופטים, ילקוט הפרסומים 7618, התשע"ח, 30 באוקטובר 2017, עמ' 1270
  20. ^ יאיר אלטמן, השופט חנן מלצר: "קורא לחבריי לשמור על המבצר", באתר ישראל היום, 12 באפריל 2021
  21. ^ ענת קם, שופט העליון בדימוס חנן מלצר נבחר לנשיא מועצת העיתונות, "כסית", 18 באוקטובר 2021
  22. ^ גולן חזני, מלצר: "מגדל עבורי זו זכות ושליחות, זו איננה קבוצה של איש אחד", באתר כלכליסט, 18 בינואר 2022
  23. ^ אתר למנויים בלבד עידו באום, תקלה ציבורית איומה: חנן מלצר פתח דלת מסתובבת בין העליון למועדון ההון, באתר TheMarker‏, 18 בינואר 2022
    אבישי גרינצייג, ‏מופע של ניתוק: השופט חנן מלצר הזהיר מדלת מסתובבת בתחום הביטוח. ואז מונה ליו"ר מגדל אחזקות, באתר גלובס, 19 בינואר 2022
    אתר למנויים בלבד אפרת נוימן, לפני חצי שנה, מלצר פסק לטובת חברות הביטוח. כעת הוא מועמד ליו"ר מגדל, באתר TheMarker‏, 3 בפברואר 2022
    יובל יועז, הון שלטון עליון: השופט בדימוס חנן מלצר הודף ביקורת על מינויו ליו"ר מגדל, ‏23 בינואר 2022
  24. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏ארגון העיתונאים פורש ממועצת העיתונות ומקים גוף חלופי, באתר גלובס, 20 בפברואר 2022
    אורן פרסיקו, עם פרישת ארגון העיתונאים, במועצת העיתונות אין ייצוג ממשי לעיתונאים, באתר העין השביעית, 21 בפברואר 2022
  25. ^ רשימת אבירות ואבירי איכות השלטון לשנת 2022, באתר התנועה לאיכות השלטון, ‏4 ביוני 2023
  26. ^ חדשות כיפה, מינוי יוקרתי: השופט שפרש יכהן בתפקיד הבכיר ביד ושם, באתר כיפה, ‏4.2.24
  27. ^ יד ושם, המשנה (בדימוס) לנשיאת בית המשפט העליון, השופט פרופ' חנן מלצר, מונה ליו"ר הוועדה לציון חסידי אומות העולם ביד ושם, באתר יד ושם, ‏04 פברואר 2024
  28. ^ ראו למשל: ע"פ 10100/07 מדינת ישראל נ' פריד שחאדה, ניתן ב־24 במרץ 2010
  29. ^ ע"פ 6384/11 רוזי בן חיים נ' היועץ המשפטי לממשלה, ניתן ב־5 בפברואר 2014
  30. ^ ע"פ 4275/16 פלוני נ' מדינת ישראל, ניתן ב־9 ביוני 2017
  31. ^ ע"פ 3164/14 גיא פן נ' מדינת ישראל, ניתן ב־29 ביוני 2015
  32. ^ ע"פ 7921/11 דוד וענונו נ' מדינת ישראל, ניתן ב־24 באוגוסט 2015
  33. ^ ע"פ 4930/07 דוד טולדו נ' מדינת ישראל, ניתן ב־10 בדצמבר 2009
  34. ^ ע"פ 9930/06 פלוני נ' מדינת ישראל, פלונית, ניתן ב־21 ביולי 2008
  35. ^ ע"פ 10715/08 ישראל אשר ולס נ' מדינת ישראל, ניתן ב־1 בספטמבר 2009
  36. ^ ע"פ 2891/12 מדינת ישראל נ' מוראד רבעא, ניתן ב־15 ביולי 2012
  37. ^ ע"פ 9302/17 פלוני נ' מדינת ישראל, ניתן ב־19 ביוני 2019
  38. ^ ע"פ 1828/14 אשר דאהן נ' מדינת ישראל, ניתן ב־27 ביוני 2019
  39. ^ ע"פ 11699/05 כריס סרפו נ' מדינת ישראל, ניתן ב־23 ביוני 2008, סעיף 3ב' בדברי השופט חנן מלצר
  40. ^ ע"פ 5121/17 אילן טסלר נ' מדינת ישראל, ניתן ב־11 במרץ 2018
  41. ^ בג"ץ 3842/18 יגאל אלון מכלוף נ' השר לבטחון פנים, גלעד ארדן, ניתן ב־19 בפברואר 2020
  42. ^ חשיפה: האם משפחת המשנה לנשיאת ביהמ"ש העליון ערכה חתונה בניגוד להנחיות?, באתר גלצ
  43. ^ דניאל הרץ, לא יוטל קנס על השופט 'העליון' מלצר, שערך חתונה גדולה, באתר כיכר השבת, ‏11 בנובמבר 2020