חלום בהקיץ
חלימה בהקיץ היא ניתוק של האדם לזמן קצר מסביבתו המיידית, שבמהלכו הקשר של האדם עם המציאות מטושטש ומוחלף באופן חלקי על ידי פנטזיה חזותית או דמיון הנחווים בזמן העירות. פנטזיה זו כוללת לרוב תחושות אושר, מחשבות נעימות, תקוות או שאיפות, שהאדם מדמיין שהן עומדות להתרחש.
ישנם סוגים רבים של חלומות בהקיץ, ואין הגדרה אחידה בקרב הפסיכולוגים, אך המאפיין המשותף לכל הצורות שלהם הוא ניתוק קל.[1] זאת משום שבשעת חלימה בהקיץ, אירועים תפיסתיים אינם רלוונטיים לחוט המחשבה שבו עוסקת מודעות האדם באותו הרגע[2].
מחקרים פסיכולוגיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפסיכולוגיה הפרוידיאנית מפרשת חלומות בהקיץ כביטוי של הדחפים המודחקים, באופן דומה לאלה שנחשפים בחלומות הלילה. כמו חלומות הלילה, גם החלומות בהקיץ הם דוגמה למילוי משאלות, המבוססות על חוויות ילדות ויכולות לעלות על פני השטח בזכות צנזורה רגועה. הוא ציין כי בניגוד לחלומות הלילה, אשר לעיתים מבלבלים ואינם אחידים, נראה שיש תהליך של "תיקון משני" בפנטזיות שגורם להן להיות יותר צלולות. המצב של חלימה בהקיץ הוא סוג של מצב ביניים בין העירות (הכוללת את היכולת לחשוב באופן רציונלי והגיוני) והשינה. היחס בין החלומות בהקיץ לזיכרונות הילדות שמהם הם נובעים, דומה ליחס בין ארמונות הבארוק ברומא לחורבות העתיקות, למדרכות ולעמודים שסיפקו להם את החומר ממנו הם נבנו.[3]
היבטים שליליים של חלומות בהקיץ באו לידי ביטוי במהלך ההיסטוריה, לאחר שהעבודה האנושית עברה מעבודת כפיים לפסי ייצור, שלא אפשרו מרחב ליצירתיות. חלימה בהקיץ החלה להיות מקושרת לא רק לעצלות, אלא גם לסכנה. בשנות ה-50 של המאה ה-20, חלק מהפסיכולוגים החינוכיים הזהירו את ההורים לא לתת לילדיהם לחלום בהקיץ, מחשש שהילדים עלולים להישאב לתוך "נוירוזה ואף פסיכוזה".[1]
בשנות השישים המאוחרות, הפסיכולוגים הקוגניטיביים ג'רום ל. זינגר מאוניברסיטת ייל וג'ון ס' אנטרובס מהסיטי קולג' של ניו יורק, יצרו שאלון חלום בהקיץ – "שאלון התהליכים הדמיוניים" (IPI), ששימש כדי לחקור חלומות בהקיץ. הפסיכולוגים לאונרד גיאמברה וג'ורג' הובה השתמשו ב-IPI וגילו כי התמונות הדמיוניות של החולמים בהקיץ נבדלות ביניהן בשלוש דרכים: עד כמה בהירים ומהנים היו החלומות בהקיץ, עד כמה הם מלאי רגשי אשמה או פחד, ועד כמה "עמוק" אנשים נכנסו לתוך החלום בהקיץ.[1]
במקביל, חוקרי הפסיכולוגיה ההומניסטית מצאו דוגמאות רבות לאנשים בעלי קריירה יצירתית או אמנותית, כגון מלחינים, סופרים ומפיקי סרטים, שפיתחו רעיונות חדשים באמצעות חלומות בהקיץ.
מחקר עדכני
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחקרו של אריק קלינגר בשנות השמונים הראה כי רוב החלומות בהקיץ הם על אירועים רגילים ויומיומיים, והם עוזרים להזכיר לאדם את המשימות השגרתיות. מחקרו של קלינגר הראה גם כי מעל 75% מהעובדים ב"עבודה משעממת", כמו מצילים ונהגי משאיות, משתמשים בחלומות בהקיץ כדי "להקל על השעמום" של המשימות השגרתיות שלהם. קלינגר מצא כי פחות מ-5% מהחלומות בהקיץ של העובדים כוללים מחשבות מיניות מפורשות, וגם חלומות בהקיץ אלימים הם נדירים.[1]
במחקר אחר נמצא כי תלמידי תיכון ישראלים שקיבלו ציון גבוה בשאלון החלומות בהקיץ IPI, היו יותר אמפתיים מאשר תלמידים שקיבלו ציון נמוך. פסיכולוגים מסוימים, כגון ג'וזף א. שור, משתמשים בדימויים הנפשיים שנוצרו במהלך החלימה בהקיץ של המטופלים שלהם, כדי להסיק תובנות על מצבם הנפשי וכדי לקבוע אבחנות.[4]
מחקר אחר שפורסם ב-2009 הראה גם שהחלומות בהקיץ, בדומה לחלומות הלילה, הם זמן שבו המוח מייצב למידה. חלומות בהקיץ יכולים גם לעזור לאנשים למיין את הבעיות שלהם ולהגיע להצלחה. מחקר שבוצע עם דימות תהודה מגנטית תפקודי הראה כי אזורים במוח הקשורים לפתרון בעיות מורכבות מופעלים במהלך חלימה בהקיץ.[5][6]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ליטל לוין, מחקר: חלומות בהקיץ מעודדים יצירתיות, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2012
עידו אפרתי, חוקרים: חלימה חריגה בהקיץ עשויה להפוך להפרעה פסיכיאטרית, באתר הארץ, 16 במאי 2016
פנטזיה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 Klinger, Eric, Mind Trips, The American Psychological Association. Reprinted from Psychology Today, 1987
- ^ Smallwood, J., Brown, K., Baird, B., & Schooler, J. W. (2012). Cooperation between the default mode network and the frontal–parietal network in the production of an internal train of thought. Brain research, 1428, 60-70.
- ^ Strachey, J., The Standard Edition of the Complete Psychological Works of Sigmund Freud, Volume V (1900-1901): The Interpretation of Dreams (Second Part) and On Dreams, London: The Hogarth Press and the Institute of Psycho-analysis, 1953, עמ' 492
ראו גם: Carol Jacobs, Henry Sussman, Acts of Narrative, Stanford University Press, 2003, עמ' 69 - ^ D. Vaitl, J. Gruzelier, D. Lehmann et al., Psychobiology of Altered States of Consciousness, Psychological Bulletin, 2005, עמ' 98–127
- ^ "Brain's Problem-solving Function At Work When We Daydream". ScienceDaily. 2009-05-12. נבדק ב-2009-05-19.
- ^ Christoff, Kalina; Alan M. Gordon; Jonathan Smallwood; Rachelle Smith; Jonathan W. Schooler (2009-05-11). "Experience sampling during fMRI reveals default network and executive system contributions to mind wandering". Proceedings of the National Academy of Sciences. 106 (21): 8719–24. doi:10.1073/pnas.0900234106. PMC 2689035. PMID 19433790.
