חיים ויסבורג

חיים ויסבורג (27 בנובמבר 1892 – 1959) היה ממנהיגי יהדות טרנסילבניה בראשית המאה ה-20.

קורות חייו

נולד בכפר דישפאלווה בהונגריה (כיום ברומניה). אביו היה בעל אחוזה חקלאית. בעת שלמד משפטים ומדעי המדינה באוניברסיטת בודפשט, היה מראשי הפעילים באגודת הסטודנטים הציונים "מכביאה", ונשלח מטעמה לקונגרס הציוני ה-11 שהתקיים בווינה בשנת 1913. שנה לאחר מכן ביקר לראשונה בארץ ישראל במסגרת משלחת של סטודנטים יהודים ציונים מאוסטריה ומהונגריה. הוא שרת כקצין במלחמת העולם הראשונה ונפל בשבי הרוסי ממנו הצליח לברוח.

בעת השתלטות הרומנים על טרנסילבניה מידי ההונגרים, ומעבר השליטה במקום לידי הרומנים, עורר ויסבורג את לאומיותם של יהודי המקום. הוא הגיע אל העיר הגדולה קלוז' שבחבל טרנסילבניה ופתח בה לשכה לפעילות ציונית בקרב יהודי המקום. בזמן זה קיבל תואר ד"ר למדעי המדינה מאוניברסיטת קלוז'. בעקבות הפעילות הציונית החלה עלייה לארץ ישראל בקרב יהודי החבל. ויסבורג היה בין מקימי אגודת הספורט היהודית הגיבור קלוז'.

כמנהל הנציגות היהודית הלאומית פעל מול השלטונות הרומנים למען יהודים שנרדפו על ידם. ביוזמתו הוקמה בטרנסילבניה הסתדרות ציונית שאיחדה את כל הזרמים הציונים תחת קורת גג אחת. בתחום החינוך הוקמו גימנסיה לבנים ובנות ששפת ההוראה בהם הייתה עברית, בוצעו השתלמויות למורים להוראת העברית וקורסים כלליים לעברית, והוקמה רשת בתי ספר עבריים כלליים. ביוזמתו הוקמו אגודות ספורט המסונפות למכבי העולמי, לשכות ארציות לקרן קיימת לישראל ולקרן היסוד, הוקמה תנועת צופים ציונית, ובוצעה הכשרה חלוצית ומשרד ארצישראלי לשרותי עלייה. כן הוקם עיתון יומי בשפה ההונגרים "אוי קלט". הוא ייצג את ציוני טרנסילבניה

בוועידת לונדון בשנת 1920 ובקונגרסים הציוניים בשנת 1921 ובשנת 1923 שהתקיימו בקרלסבאד, בקונגרס ב-1925 בווינה, ב-1929 וב-1931 בבזל, והיה חבר בוועד הפועל הציוני הגדול. כמו כן ארגן יהודים כפריים להתיישבות חקלאית בארץ ישראל, וארגן בעלי הון לרכישת קרקע בארץ ישראל המיועדת להתיישבות עירונית, וביקר בארץ ישראל לשם כך. כתוצאה מפעולותיו נוסד המושב כפר גדעון בעמק יזרעאל, על ידי יהודים מטרנסילבניה. בפעולה אחרת ארגן בעלי הון יהודים לשם קניית אדמות באזור עמק זבולון באמצעות עמותת "צור שלום", בו על פי התוכנית המקורית הייתה אמורה לקום עיר בעבור יהודי טרנסילבניה. לאחר עיכובים, קיבלו הקונים את חלקותיהם, באזור בקריות הסמוך לכביש לעכו, ונוסדה שכונת צור שלום שסופחה בהמשך לקריית ביאליק.

בשנת 1925 עלה ויסבורג לארץ ישראל עם אמו. הוא התיישב בחיפה ולאחר מכן עבר לתל אביב, והמשיך לנהל את הקמת השכונה ומסירת הקרקע לבעליה. בשנת תרצ"ו נישא לאסתר לבית אלבאום, שהייתה עד עלייתה ארצה הפקידה הראשית במרכז ההסתדרות הציונית בטרנסילבניה, ופעילה לשילוב נשים בתנועה הציונית.

כנשיא כבוד של ארגון מכבי בטרנסילבניה, ויסבורג היה ממייסדי אגודת הספורט מכבי חיפה ונבחר ליו"ר האגודה. בשנת 1927 ניהל את מסעה של קבוצת הכדורגל של מכבי חיפה לארצות הברית מתוגברת בשחקנים יהודים מהונגריה ושחקני חיזוק מארץ ישראל. ויסבורג העביר דיווחים לעיתון היומי דואר היום אודות מסעה של הקבוצה, ודבריו נכתבו ישירות בעיתון.

היה חבר בוועד הפועל של מרכז ברית הציונים הכלליים, ולאחר האיחוד המשיך בפעילות שלו בהסתדרות הציונים הכלליים. הוא היה חבר המועצה הארצית ומועצת הסניף התלאביבי של המפלגה, והשתתף ביסוד התאחדות עולי הונגריה והתאחדות עולי רומניה. בתקופת השואה היה חבר ועדת ההצלה שליד הנהלת הסוכנות היהודית.

ויסבורג פרסם מאמרים בעיתונות הציונית בהונגרית ובגרמנית, ובעיתונים שונים בארץ ישראל. הוא הוציא ספר בהונגרית להוראת השפה העברית (ב-1930), וספר בהונגרית "בתקופת יובל שנים" ב-תשט"ו. מחזה דרמטי שכתב, הוצג בתיאטרון ההונגרי הלאומי בקלוז'.

נפטר בשנת 1959 ונטמן בבית הקברות נחלת יצחק. שמו הונצח בשמות רחובות בתל אביב, בשכונת יוספטל בפתח תקווה, נתניה, רחובות, נהריה ובשכונת צור שלום שבקריית ביאליק.