זאב וולף לייטר
 | |
| לידה |
21 בדצמבר 1891 כ"ג בכסלו ה'תרנ"ב זוולוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
|---|---|
| פטירה |
22 בפברואר 1974 (בגיל 82) ל' בשבט ה'תשל"ד מונסי, ניו יורק |
| מקום קבורה | בני ברק, ישראל |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| מקום מגורים | טרבובליה, וינה, אמסטרדם, ברוקלין, פיטסבורג |
| מקום פעילות | גליציה, ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
?–1974  |
| השתייכות | יהדות אורתודוקסית |
| תחומי עיסוק | רבנות |
| תפקידים נוספים | יו"ר המזרחי ויו"ר ועד הרבנים בפיטסבורג |
| רבותיו | רבי יוסף ענגיל |
| חיבוריו | שו"ת "בית דוד", מתורתן של ראשונים, תשובות הגאונים |
| בת זוג | רבקה |
| אב | רבי נתן נטע לייטר |
| אם | חיה עטיה |
רבי זאב וולף לַייטֶר (בכתיב יידי: לייטער; כ"ג בכסלו ה'תרנ"ב, 21 בדצמבר 1891 – ל' בשבט ה'תשל"ד, 22 בפברואר 1974) היה רב ופוסק הלכה בגליציה ובארצות הברית. התפרסם בבקיאותו ובזכרונו הנדירים, וכביבליופיל מובהק.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בזבליב (או') (זוואלוב) לרבי נתן נטע לייטר (בעל שו"ת מאורות נתן, ועוד ספרים) ולחיה עטיה בת רבי דוד מאיר ברייר. נחשב כעילוי מגיל צעיר, וזכה לשבחים מרבי שלום מרדכי שבדרון ורבנים נוספים. בגיל 12 כבר עסק בכתיבת שו"ת בשם "דברי חכמים" שנותר בכתב יד. בתקופה זו סייע לאביו בעריכת ספרו שו"ת "ציון לנפש חיה" שחלק גדול ממנו הוא פרי יצירתו של הבן – רז"ו. בין הרבנים עמם התכתב בבחרותו היו: רבי יחיאל מיכל היבנר, רבי מאיר לרנר ורבי אליעזר סג"ל מישל.
בגיל 18 הוסמך להוראה על ידי רבי אברהם בנימין קלוגר ורבי אברהם מנחם הלוי שטיינברג. בשנת תרע"א מינהו דודו רבי אליעזר לייטר לדיין בעירו – טרמבובלה – שם כיהן כדיין עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, אז ברח לווינה, שם התקרב לרבי יוסף ענגיל, וכן לאדמו"רי בית רוז'ין: רבי ישראל מטשורטקוב, רבי יצחק מבויאן ורבי לוי יצחק מונזון.
בשנת תרע"ה עבר לאמסטרדם, לשם נשלח על ידי רבי מאיר אריק לכהן כרבם של יוצאי מזרח אירופה. באמסטרדם ייסד את בית הספר "יסודי התורה" לילדי הפליטים ממזרח אירופה. כמו כן חיבר ספר בשפה הגרמנית על מעמד האישה בתלמוד בשם "די שטעללונג דער פרוי אים תלמוד" (Die Stellung dar Frau im Talmud).
בשנת תר"ף הפליג לקנדה, ממנה היגר לארצות הברית. בתחילה כיהן כרבה של קהילת "קהל עדת ישורון" בברוקלין. בשנת תרפ"ב עבר לפיטסבורג, שם נשא את רבקה-רגינה בת ר' מרדכי ברוך גולדברג. הוא כיהן כרב בית הכנסת "מחזיקי הדת" של "בית הכנסת הגליציאני" כיובל שנים, וכיו"ר ועד הרבנים בעיר. כיהן גם כיו"ר של תנועת המזרחי בעיר. בשנת תש"א הקים את "מכון הרמב"ם לחקר והוצאת ספרי קדמונים". הוא הקים מטבח כשר בבית החולים בפיטסבורג, וביצע במקום רפורמה בנושא השחיטה.
התכתב עם מגוון רבנים בנושאים רבים. בהם: רבי מאיר אריק, רבי נחום וידנפלד, רבי אברהם יצחק הכהן קוק, רבי מאיר שפירא, רבי מיכאל אליעזר פורשלגר, רבי מנחם מנדל כשר ורבי יוסף משאש.
נפטר בל' בשבט תשל"ד במונסי, ונקבר בבית הקברות זכרון מאיר בבני ברק. ארכיונו שכלל את כתבי היד שלו ומכתבים שאגר, נתרם על ידי בנו הרב אבא לייטר לספרייה הלאומית, באוגוסט 2019.
אישיותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]היה עילוי נדיר בעל זיכרון פנומנלי ואינטליגנציה גבוהה. הוא שלט ב-12 שפות. רכש השכלה בצורה עצמאית בקריאת ספרים שונים. גם את כתבי אבות הכנסייה הכיר מעיון אקראי. היה מחבר פורה, בעל לשון צחה וחוש ביקורת חד. בבעלותו הייתה ספרייה גדולה במיוחד שהכילה למעלה מ-7,000 ספרים, וחיבתו לספרים הייתה אחת התכונות הבולטות באישיותו. כך כתב לבן דודו וידידו הקרוב:
"רע ומר גורל אדם. לא איכפת לי להניח שום חפץ, רק על הספרים. אני קשור בהם, ומי יכול להיפרד מהם? ולוּא היה מותר להניחם בקברי, הייתי מצווה: תנו לי חלק גדול מהם ואהיה מסובב בהם, ואם לא אלמוד בהם, על כל פנים יהיה נעים לי להיות עמהם יחד בקבר".
.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בנו הרב דוד – רב בפנסילבניה ניו ג'רזי ואוהיו.
- בנו שלום (2013–1923) – צלם.
- בתו דבורה.
- בנו הרב אבא – כיהן כרב במילווקי.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שו"ת בית דוד – הודפס בווינה בשנת תר"פ, וחלק שני בשנת תרצ"ב בפיוטרקוב.
- מתורתן של ראשונים – הגהות, הערות וגרסאות מכתבי יד על מסכת גיטין, פיטסבורג תש"ו.
- שערי תשובה – תשובות הגאונים, בתוספת מראי מקומות ומקבילות מאת רז"ו, דפוס האחים שולזינגר, ניו יורק תש"ו.
- שו"ת רבנו יצחק אלפסי – פיטסבורג תשי"ד.
מלבד ספריו הודפסו הערותיו לספרים: שו"ת רבי יוסף אבן מיגאש, מנחת חינוך, משנה תורה להרמב"ם (הוצאת האחים שולזינגר), והגהות "עין רואה" ל"תשובות הרי"ף". חיבורים רבים אחרים נותרו בכתב יד.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- איתמר מצגר, "תולדות הגאון רבי זאב וואלף לייטער, אב"ד פיטסבורג", בתוך: שאלות ותשובות ציון לנפש חיה, הוצאה לאור: מוסד הרב קוק, ירושלים ה'תשע"ד.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאיר וונדר, "רבי זאב וולף ב"ר נתן נטע ליטר", בתוך: אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ג', עמ' 483–476, באתר אוצר החכמה.
- הרב משה לייטר, "שארי הגאון זאב לייטר ז"ל", בתוך: הדרום (כתב עת), קובץ מ', עמ' 204–193, באתר אוצר החכמה.
- זאב וואלף לייטער, באתר Geni.
- ארכיון זאב וולף לייטר, באתר הספרייה הלאומית.
- כתב יד מרבי זאב וולף לייטר, באתר בית המכירות קדם.
- ספריו
- בית דוד, חלק א', וינה תר"פ, באתר אוצר החכמה.
- בית דוד, חלק ב', וינה תרצ"ב, באתר אוצר החכמה.
- בית דוד השלם, מהדורת מכון ירושלים, ה'תש"מ, באתר אוצר החכמה.
- מתורתן של ראשונים, פיטסבורג תש"ו, באתר אוצר החכמה.
- מתורתן של ראשונים <מכון ירושלים>, ירושלים תש"ס, באתר אוצר החכמה.
- תשובות הגאונים שערי תשובה, ניו יורק תש"ו, באתר אוצר החכמה.
- שו"ת הרי"ף, פיטסבורג תשי"ד, באתר אוצר החכמה.
| בקרת זהויות |
|
|---|