ויקיפדיה:ציטוט יומי/המלצות קודמות/ספטמבר 2014

ספטמבר
1 בספטמבר 2014	לעולם אין אדם מַעֲנִי מן הצדקה ואין דבר רע ולא היזק נִגְלָל בשביל הצדקה, שנאמר: וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם (ישעיהו לב יז) — משנה תורה לרמב"ם, הלכות מתנות עניים, פרק י', הלכה ב'	עריכה - תבנית - שיחה
2 בספטמבר 2014	אמר רבי אלעאי: בשלשה דברים אדם ניכר: בכוסו, ובכיסו ובכעסו. ואמרי ליה: אף בשחקו. — תלמוד בבלי, מסכת ערובין, דף ס"ה, עמוד א'	עריכה - תבנית - שיחה
3 בספטמבר 2014	אמר רבי יוחנן: מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות. — תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ב, עמוד ב'	עריכה - תבנית - שיחה
4 בספטמבר 2014	אמר רבי אבדימי דמן חיפה: מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לחכמים [...] וחכם עדיף מנביא. — תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ב, עמוד א'	עריכה - תבנית - שיחה
5 בספטמבר 2014	על כן, מי שרצונו בשלום, יתכונן למלחמה. (לטינית: Igitur qui desiderat pacem, praeparet bellum) — וגטיוס, בהקדמה לחלק השלישי של ספרו Epitoma rei Militaris	עריכה - תבנית - שיחה
6 בספטמבר 2014	מאה ניצחונות במאה קרבות הוא לא הטוב שבטוב. ניצחון ללא קרב הוא הטוב שבטוב. — סון דזה, אמנות המלחמה (בתרגום אפרים ברוידא, הוצאת מערכות, תש"י)	עריכה - תבנית - שיחה
7 בספטמבר 2014	אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה, שנאמר: "תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִי־מָה" (איוב, כ"ו, ז'). — רבי אילעא, תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף פ"ט, עמוד א'	עריכה - תבנית - שיחה
8 בספטמבר 2014	שקולה שנאת חינם כנגד שלוש עבירות; עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים. — יומא ט ב	עריכה - תבנית - שיחה
9 בספטמבר 2014	לא עוד הנער הרץ ביערות אנגליים, לא עוד התהלכות בכרי המרעה ובגבעות הטרשים, לא עוד התעמקות בפירמידות ובערים, לא עוד מעקב אחר מחשבות האדם מתקופות קדומות, לא עוד, לא עוד. — שיר שכתב פלינדרס פיטרי בערוב ימיו. בשנת 1940 אושפז פיטרי בבית החולים הממשלתי בירושלים בעקבות התקף קשה של מלריה. הוא הבין שחייו המקצועיים הסתיימו ובעקבות כך כתב את השיר.	עריכה - תבנית - שיחה
10 בספטמבר 2014	הֱוֵי מִתְפַּלֵּל בִשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת, שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בְּלָעוֹ. — רבי חנינא סגן הכהנים במשנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה ב'	עריכה - תבנית - שיחה
11 בספטמבר 2014	לֹא שַׁרְתִּי לָךְ, אַרְצִי, וְלֹא פֵּאַרְתִּי שְׁמֵךְ בַּעֲלִילוֹת גְּבוּרָה, בִּשְׁלַל קְרָבוֹת; רַק עֵץ – יָדַי נָטְעוּ – חוֹפֵי יַרְדֵּן שׁוֹקְטִים, רַק שְׁבִיל – כָּבְשׁוּ רַגְלַי עַל פְּנֵי שָׂדוֹת. — אהבת הארץ, על פי רחל המשוררת, בשירהּ "אל ארצי".	עריכה - תבנית - שיחה
12 בספטמבר 2014	רֵאשִׁית חָכְמָה קְנֵה חָכְמָה. — ספר משלי, פרק ד', פסוק ז'.	עריכה - תבנית - שיחה
13 בספטמבר 2014	יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ. — ספר משלי, פרק י"ב, פסוק י'.	עריכה - תבנית - שיחה
14 בספטמבר 2014	לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם. אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל. תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ. — ספר משלי, פרק ו', פסוק ו'.	עריכה - תבנית - שיחה
15 בספטמבר 2014	שִׁבְעָה דְבָרִים בַּגּוֹלֶם וְשִׁבְעָה בֶחָכָם; הֶחָכָם: אֵינוֹ מְדַבֵּר בִּפְנֵי מִי שֶׁהוּא גָדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה, וְאֵינוֹ נִכְנָס לְתוֹךְ דִּבְרֵי חֲבֵירוֹ, וְאֵינוֹ נִבְהָל לְהָשִׁיב, שׁוֹאֵל כָּעִנְיָן וּמֵשִׁיב כַּהֲלָכָה, וְאוֹמֵר עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן, וְעַל מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע אוֹמֵר לֹא שָׁמַעְתִּי, וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת; וְחִלּוּפֵיהֶן בַּגּוֹלֶם. — משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה ז'	עריכה - תבנית - שיחה
16 בספטמבר 2014	אַרְבַּע מִדּוֹת בָּאָדָם: הָאוֹמֵר שֶׁלִּי שֶׁלִּי, וְשֶׁלְּךָ שֶׁלְּךָ - זוֹ מִדָּה בֵּינוֹנִית; וְיֵשׁ אוֹמְרִין, זוֹ מִדַּת סְדוֹם. שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ, וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי - עַם הָאָרֶץ. שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ, וְשֶׁלְּךָ שֶׁלְּךָ - חָסִיד. שֶׁלְּךָ שֶׁלִּי, וְשֶׁלִּי שֶׁלִּי - רָשָׁע. — משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה י'	עריכה - תבנית - שיחה
17 בספטמבר 2014	בֵּן זוֹמָא אוֹמֵר: אֵיזֶהוּ חָכָם? הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים, קי"ט, צ"ט): מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִּי. — משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה א'	עריכה - תבנית - שיחה
18 בספטמבר 2014	בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר: ... אֵי זֶה הוּא גִּבּוֹר? - הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר, וּמשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר" (ספר משלי, פרק ט"ז, פסוק ל"ב). — משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה א'	עריכה - תבנית - שיחה
19 בספטמבר 2014	בֵּן זוֹמָא אוֹמֵר: ... אֵי זֶה הוּא עָשִׁיר? - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" (ספר תהלים, פרק קכ"ח, פסוק ב'). — משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה א'	עריכה - תבנית - שיחה
20 בספטמבר 2014	בֵּן זוֹמָא אוֹמֵר: ... אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד? - הַמְּכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ" (ספר שמואל א', פרק ב', פסוק ל'). — משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה א'	עריכה - תבנית - שיחה
21 בספטמבר 2014	כֵּן, יְהוּדִי אֲנִי, וּבִזְמַן שֶׁאֲבוֹת אֲבוֹתָיו שֶׁל הַגֶּ'נְטְלְמֵן הַנִּכְבָּד הָיוּ פְּרָאִים אַכְזָרִיִּים בְּאִי נִדָּח, אֲבוֹתַי הָיוּ כֹּהֲנִים בְּמִקְדַּשׁ שְׁלֹמֹה. — בנג'מין ד'יזראלי בתשובה לציר אירי שלעג למוצאו היהודי	עריכה - תבנית - שיחה
22 בספטמבר 2014	לַכֹּל זְמָן, וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם: עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת, עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ, עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא, עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת, עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק, עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד, עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים, עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק, עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד, עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ, עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר, עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר, עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא, עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם. — מגילת קהלת, פרק ג', פסוקים א'–ח' מְגִלַּ‏ת קֹ‏הֶ‏לֶ‏ת היא ספר מספרי התנ"ך, הכלול בחלק הכתובים, כאחד מחמש מגילות. כתיבתה מיוחסת לשלמה המלך.	עריכה - תבנית - שיחה
23 בספטמבר 2014	מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה, וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ. — מגילת שיר השירים, פרק ח', פסוק ז'. מְגִלַּת שִׁיר הַשִּׁירִים היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחטיבת הכתובים בתנ"ך. המגילה היא סדרה של שירי אהבה בין בני זוג, גבר ואישה, הפונים זה אל זה. במסורת חז"ל נתפרשו שירים אלה באופן אלגורי, כמשל ליחסי עם ישראל והקב"ה.	עריכה - תבנית - שיחה
24 בספטמבר 2014	בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן וּבְיוֹם צוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן... וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה. — תפילת ונתנה תוקף	עריכה - תבנית - שיחה
25 בספטמבר 2014	בָּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִיטִין וְלַיוֹבְלוֹת, לִנְטִיעָה וְלִירָקוֹת. — משנה, מסכת ראש השנה, פרק א', משנה א'	עריכה - תבנית - שיחה
26 בספטמבר 2014	עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַדִּין וְעַל הָאֱמֶת וְעַל הַשָּׁלוֹם — רבן שמעון בן גמליאל, משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה י"ח	עריכה - תבנית - שיחה
27 בספטמבר 2014	עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת. — יהושע בן פרחיה, משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ו'	עריכה - תבנית - שיחה
28 בספטמבר 2014	וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ; וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו, וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם. — נבואה על אחרית הימים המופיעה בספר ישעיהו, פרק י"א, פסוק ו'	עריכה - תבנית - שיחה
29 בספטמבר 2014	מִלְּבַד זֹאת אֲנִי סָבוּר שֶׁיֵּשׁ לַהֲרֹס אֶת קַרְתָּגוֹ במקור בלטינית: Ceterum censeo Carthaginem esse delendam — קאטו הזקן נהג לסיים כל נאום שלו (גם נאומים שלא עסקו כלל בקרתגו) במשפט זה, על מנת לדרבן את הסנאט הרומאי להכריז מלחמה על קרתגו	עריכה - תבנית - שיחה
30 בספטמבר 2014	יְרוּשָׁלַיִם, הַמְּפֻרְסֶמֶת בְּיוֹתֵר בֵּין עָרֵי הַמִּזְרָח — פליניוס הזקן, תולדות הטבע, 5.70	עריכה - תבנית - שיחה