הנס פון אוהיין
 | |
| לידה |
14 בדצמבר 1911 דסאו, אנהלט |
|---|---|
| פטירה |
13 במרץ 1998 (בגיל 86) מלבורן, פלורידה |
| ענף מדעי | פיזיקה, אווירודינמיקה, תרמודינמיקה |
| מקום מגורים | גרמניה, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
Davids Cemetery  |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת גטינגן |
| מוסדות |
היינקל |
| פרסים והוקרה |
|
| תרומות עיקריות | |
| מנוע סילון | |
  | |
הנס פון אוהיין (בגרמנית: Hans Joachim Pabst von Ohain, דצמבר 1911 – 13 במרץ 1998) היה מהנדס גרמני, אחד הממציאים של מנוע סילון והאחראי לפיתוחו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילת דרכו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנס פון אוהיין נולד בעיר דסאו בגרמניה ב-1911. ב-1930 בהיותו בן 19, הוא התקבל לאוניברסיטת גטינגן ללימודי פיזיקה ואווירודינמיקה. לאחר שסיים את לימודיו ב-1935 וקיבל את תואר הד"ר, הוא התמנה לעוזרו האישי של דיקן הפקולטה.[1]
כבר במהלך לימודיו באוניברסיטה, פון אוהיין התחיל לחשוב ולתכנן דרכי הנעה חדשות למטוסים שלא יכללו מדחפים. ב-1936, פון אוהיין רשם את הפטנט הראשון שלו על מנוע סילון. זמן קצר לאחר מכן פון אוהיין ביקש מידידו מקס הן, מהנדס מכונות, לבנות לו דגם ראשוני של המנוע שאותו תכנן. מקס הן אכן בנה לו את הדגם ופון אוהיין לקח אותו לאוניברסיטה על מנת להמשיך את מחקריו. הניסויים הראשונים של המנוע הסתבכו עד מאוד, הבעיה העיקרית של המנוע הייתה הזרימה של האוויר והערבוב של אוויר דחוס עם דלק. הדלק והאוויר עברו ישר לטורבינה ושם עברו תהליך הצתה שגרם להתחממות אדירה והמתכות פשוט נמסו.
עבודה עם היינקל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדיקן שתחתיו עבד פון אוהיין רשם מכתב המלצה לארנסט היינקל, באותם הזמנים היה מהנדס מטוסים מפורסם בגרמניה. במכתב הוא כתב והסביר על רעיונותיו המהפכניים של פון אוהיין ליצור זן חדש של מנועים להנעת מטוסים. היינקל התרגש מהרעיון ורצה לראות את עבודתו של פון אוהיין בעצמו. זמן קצר לאחר מכן, היינקל וצוות מהנדסים והנדסאים מוכשרים הגיעו לאוניברסיטת גטינגן על מנת לבחון את הדגם של פון אוהיין. המומחים אומנם קבעו כי המנוע שתכנן ובנה פון אוהיין לעולם לא יוכל להניע מטוס, אך עם זאת העיקרון שעליו בנוי המנוע הוא נכון ואפילו יכול לעבוד.
באותה השנה פון אוהיין עבר לעבוד תחת החברה של היינקל. הוא ביחד עם מהנדסים והנדסאים מהשורה הראשונה של החברה התחילו לעבוד ולבנות מנוע חדש על העיקרון שאותו פיתח עוד קודם. המנוע הראשון שסיימו לעבוד עליו ברבעון הראשון של 1937, נקרא HeS 1. המנוע היה פשוט מאוד במבנהו הפיזי והיה מורכב מפיסות מתכת דקות שמחוברות יחדיו. עקרון הפעולה היה פשוט גם הוא, המדחס והטורבינה היו צמודים אחד לשני ואוויר דחוס היה מעורבב עם גז מימן לפני ההצתה. הניסויים של המנוע הזה נכשלו אףהם, השימוש במימן הביא לטמפרטורות גבוהות במיוחד שהמיסו את המתכת הדקה. לאחר הניסויים הוחלט על מבנה חדש של מנוע.
ב-1938 הצוות של פון אוהיין התחיל לעבוד על מנוע חדש שקיבל את השם HeS 3. במנוע הזה היו את מעט שיפורים שהיו נחוצים על מנת שאפשר יהיה להניע ולהטיס מטוס. השיפור המרכזי היה במבנה המנוע, שבו נפתח מרווח בין המדחס עצמו לבין הטורבינה ותאי ההצתה הושמו ביניהם. השימוש במימן הופסק ובמקמו החלו להשתמש בדלק נוזלי רגיל (Gasoline). למרות השיפורים הגדולים בביצועים המנוע עדיין היה רחוק משימוש. המנוע שופר במעט וקיבל את שמו החדש HeS 3b.
טיסת הניסויים הראשונה בוצעה ב-27 באוגוסט 1937. המטוס שעליו הותקן המנוע נקרא היינקל He 178 והוא המטוס הראשון שהונע על ידי מנוע סילון. לאחר הצלחה מסחררת וטיסת ניסויים מוצלחת, היינקל שהיה חבר במפלגה הנאצית, הציג את המטוס לבכירים המפלגה. במפלגה הוחלט כי הפרויקט בעל פוטנציאל אדיר לשנות את חיל האוויר הגרמני. היינקל ופון אוהיין קיבלו תקציב עתק לייצר מנועים מסחריים לטובת חיל האוויר הנאצי.[2]
עבודה על דגמים משופרים של המנוע החלה מיד הראשון היה HeS 6 שהיה פשוט הגרסה המוגדלת של קודמו HeS 3b. המנוע השני בסדרה היה HeS 8, המבנה הפיזי שלו שונה לגמרי והוא יועד לשמש במטוסי הפצצה. ב-HeS 8, הטורבינה והמדחס הופרדו למרחק גדול וחוברו על ידי מוט ברזל ביניהם. הפיתוח של HeS 8 התעכב ובסופו של דבר הפרויקט בוטל בכלל.
לאחר המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר המלחמה פון אוהיין הגיע לארצות הברית כחלק ממבצע "פייפרקליפ", שמטרתו הייתה הבאת מדעני טילים נאצים לעבוד תחת ממשלת ארצות הברית ולפתח את תוכנית החלל שלהם. עם הגעתו לארצות הברית הוא מונה לעבוד כמפתח בחיל האוויר האמריקאי. שם התקדם וקידם רבות את חיל האוויר האמריקאי.
ב-1956 הוא מונה למנהל מחלקה במעבדה שעסקה במחקרים אווירונאוטיים ובשנות ה-60, התחיל לעבוד על מנועים יעילים להנעת טילים. ב-1975 מונה להיות המדען הראשי של מעבדת חקר ההנעה במעבדות רייט לאווירודינמיקה (אנ').
פון אוהיין לא הכיר את פרנק ויטל ולא את עבודתו, ולכן שניהם נחשבים לאבות מנועי הסילון. לאחר המלחמה נפגשו השנים והפכו לחברים טובים. פרנק ויטל רשם פטנט ראשון בשנת 1930 לעומתו פון אוהיין רשם פטנט בשנת 1936, אך המנוע הראשון שנוסה והצליח היה זה של פון אוהיין.
פון אוהיין זכה בהרבה מאוד עיטורים על עבודתו ותרומתו. הוא פרש מחיל האוויר ב-1979 ומונה למרצה באוניברסיטת דייטון. הוא נפטר ב-1998 והשאיר אחריו 4 ילדים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הנס פון אוהיין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- הנס פון אוהיין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Cyrus B. Meher-Homji, Erik Prisell, Pioneering Turbojet Developments of Dr. Hans von Ohain — From the HeS 1 to the HeS 011, Volume 1: Aircraft Engine; Marine; Turbomachinery; Microturbines and Small Turbomachinery, American Society of Mechanical Engineers, 1999-06-07 doi: 10.1115/99-gt-228
- ^ Lutz Warsitz, The first jet pilot : the story of German test pilot Erich Warsitz, Barnsley: Pen & Sword Aviation, 2008, ISBN 978-1-84415-818-8