הברית הפרוגרסיבית
 לוגו הברית הפרוגרסיבית | |
| התאגדות | אינטרנציונל פוליטי |
|---|---|
| מטה הארגון | ברלין, גרמניה |
| מקום פעילות | כל העולם |
| יושב ראש |
זיגמר גבריאל  |
| תקופת הפעילות | 22 במאי 2013 – הווה (11 שנים) |
|
progressive-alliance | |
 | |
|
ירוק בהיר: מדינות עם מפלגה פוליטית המזוהה עם הברית הפרוגרסיבית ירוק כהה: מדינות עם מפלגת השלטון המזוהה עם הברית הפרוגרסיבית | |
  | |
הברית הפרוגרסיבית (באנגלית: Progressive Alliance) היא התאגדות בין-לאומית של מפלגות פוליטיות וארגונים פרוגרסיביים וסוציאל-דמוקרטיים. הברית נוסדה ב-22 במאי 2013 בלייפציג, גרמניה.[1] הברית נוסדה כחלופה לאינטרנציונל הסוציאליסטי הקיים, שרבות מהמפלגות החברות בו הן חברות לשעבר או בהווה.[2][3] הברית הפרוגרסיבית טוענת שיש לה 140 חברים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצעד הראשון ליצירת הברית הפרוגרסיבית היה ההחלטה בינואר 2012 של זיגמר גבריאל, יו"ר המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה (SPD), לבטל את תשלום דמי החברות השנתיים של 100,000 ליש"ט לאינטרנשיונל הסוציאליסטי. גבריאל מתח ביקורת על קבלתן של תנועות פוליטיות לא דמוקרטיות לארגון.[4][5][6]
ועידה ראשונה של הברית הפרוגרסיבית התקיימה ברומא, איטליה, ב-14–15 בדצמבר 2012, בהשתתפות נציגים של 42 מפלגות פוליטיות.[7][8] הם כללו את פייר לואיג'י ברסאני, מנהיג המפלגה הדמוקרטית של איטליה; הארלם דסיר, יו"ר המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית; הרמס בינר, יו"ר המפלגה הסוציאליסטית הארגנטינאית; פיטר שומלין, המושל הדמוקרטי של ורמונט; ומוסטפא בן ג'עפר, מזכ"ל הפורום הדמוקרטי התוניסאי לעבודה וחירויות.[9] נכחו גם נציגי הקונגרס הלאומי ההודי, מפלגת הפועלים של ברזיל והתנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית של יוון.[10] גם מפלגת העבודה ההולנדית,[11] המפלגה הסוציאליסטית השווייצרית,[12] והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית תמכו בהקמת הארגון.[13]
במהלך מועצת האינטרנציונל הסוציאליסטי בקסקאיס, פורטוגל, ב-4–5 בפברואר 2013, 50 מפלגות פוליטיות דנו בצד בהקמת הברית הפרוגרסיבית, כולל התנועה לשינוי דמוקרטי של זימבבואה.[14]
היווסדו הרשמי של הארגון התקיים ב-22 במאי 2013 בלייפציג, גרמניה, במלאת 150 שנה להיווסדות אגודת העובדים הגרמנית הכללית (ADAV), קודמתה של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה.[15][16][17][18] הארגון הצהיר את מטרתו להפוך לרשת העולמית של "תנועת הפרוגרסיביות, הדמוקרטיה, הסוציאל-דמוקרטיה, הסוציאליזם והעבודה".[19][20] דווח כי נציגים של כ-70 מפלגות פוליטיות סוציאל-דמוקרטיות מרחבי העולם השתתפו באירוע.[21][22][23] מפלגות חברות רבות קשורות גם לאינטרנציונל הסוציאליסטי.[24] בספטמבר 2013 הודיעה המפלגה הדמוקרטית של קפריסין כי היא מנהלת משא ומתן להצטרפות לברית הפרוגרסיבית וכי נציגיה אמורים להשתתף בסמינר של האינטרנציונל בסטוקהולם ב-24 באוקטובר.[25] המפלגה הדמוקרטית של קוריאה הייתה חברה מייסדת אך פרשה בשנת 2016. מפלגת הצדק הקוריאנית משתתפת כיום כצופה.
ב-4–5 בדצמבר 2014, התקיימה בליסבון ועידת הברית הפרוגרסיבית עבור מפלגות חברות בקבוצת S&D.[דרוש מקור] סמינר אזורי נערך ב-25 בספטמבר 2015 בבאטו פרינגי, מלזיה, אשר אירח גם צירים ממפלגת הפעולה הדמוקרטית של מלזיה, המפלגה הדמוקרטית של יפן וממפלגת המאבק הדמוקרטית האינדונזית.[דרוש מקור] ב-25 באפריל 2016 ערך הארגון סמינר בסאו פאולו בהנחיית מפלגת הפועלים של ברזיל.[26]
חברים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הברית הפרוגרסיבית מונה 117 מפלגות ו-28 ארגונים המשתתפים ברשת, במקום למנות חברים.[27]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הברית הפרוגרסיבית (באנגלית, בצרפתית ובספרדית)
הברית הפרוגרסיבית, ברשת החברתית פייסבוק
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Jean-Jacques Lambin (2014). Rethinking the Market Economy: New Challenges, New Ideas, New Opportunities. Palgrave Macmillan. p. 269. ISBN 978-1-137-39291-6.
- ^ Talbot C. Imlay (2018). The Practice of Socialist Internationalism: European Socialists and International Politics, 1914–1960. Oxford University Press. p. 465. ISBN 978-0-19-964104-8.
- ^ Nathan Gilbert Quimpo (2020). "The Post-war Rise and Decline of the Left". In Toby Carroll; Shahar Hameiri; Lee Jones (eds.). The Political Economy of Southeast Asia: Politics and Uneven Development Under Hyperglobalisation. Springer Nature. p. 150. ISBN 978-3-03-028255-4.
- ^ "SPD will Sozialistischer Internationale den Geldhahn zudrehen und den Mitgliedsbeitrag nicht zahlen". Der Spiegel. 22 בינואר 2012. נבדק ב-23 במאי 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Sigmar Gabriel (3 בפברואר 2011). "Gastbeitrag: Keine Kumpanei mit Despoten". Frankfurter Rundschau (בגרמנית). נבדק ב-23 במאי 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Christian Salm (2016). Transnational Socialist Networks in the 1970s: European Community Development Aid and Southern Enlargement. Palgrave Macmillan UK. p. xiv. ISBN 978-1-137-55120-7.
- ^ Redaktion neues deutschland. "16.12.2012: Sozialdemokraten gründen neue Internationale". NeuesDeutschland. נבדק ב-23 במאי 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Progressive Alliance Conference". Partito Democratico. אורכב מ-המקור ב-19 באפריל 2014. נבדק ב-23 במאי 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Sigmar Gabriel in Rom" (בגרמנית). Sozialdemokratische Partei Deutschlands (SPD). אורכב מ-המקור ב-10 במרץ 2014. נבדק ב-23 במאי 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Progressive Allianz" (בגרמנית). Sozialdemokratische Partei Deutschlands (SPD). 22 בפברואר 1999. אורכב מ-המקור ב-8 ביוני 2013. נבדק ב-23 במאי 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "PvdA steunt oprichting Progressive Alliance". PvdA. 19 בדצמבר 2012. אורכב מ-המקור ב-24 בספטמבר 2015. נבדק ב-23 במאי 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Masmejan, Denis (16 במאי 2013). "Le PS suisse rompt avec l'Internationale socialiste". Le Temps (בצרפתית). ארכיון מ-28 ביוני 2013. נבדק ב-12 במרץ 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Sozialdemokraten wollen Sozialistische Internationale entmachten". Kurier. 17 במאי 2013. נבדק ב-23 במאי 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Zimbabwe: Socialist International Calls for Reforms in Zimbabwe". allAfrica.com. 6 בפברואר 2013. נבדק ב-23 במאי 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Borriss, Gernot (10 במאי 2013). "Sozialistisch war gestern, progressiv ist heute: SPD lädt zur Gründung eines internationalen Parteiennetzwerkes nach Leipzig". Leipziger Zeitung. נבדק ב-12 במרץ 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Von Aert van Riel (16 באפריל 2013). "07.05.2013: SPD spaltet Internationale". Neues Deutschland. נבדק ב-23 במאי 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Quadbeck, Eva (17 במאי 2013). "Berlin: Kanzlerin kommt zur 150-Jahr-Feier der SPD". Nachrichten.rp-online.de. אורכב מ-המקור ב-24 בדצמבר 2013. נבדק ב-23 במאי 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Gabriel hofft durch Parteijubiläum auf Motivationsschub". Donaukurier.de. 16 במאי 2013. אורכב מ-המקור ב-30 ביוני 2013. נבדק ב-23 במאי 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Basic document". Progressive Alliance. נבדק ב-23 במאי 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "A Progressive Network for the 21st Century" (PDF). Sozialdemokratische Partei Deutschlands (SPD). אורכב מ-המקור (PDF) ב-4 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Sozialdemokratische Parteien gründen neues Bündnis". Deutsche Welle. 22 במאי 2013. נבדק ב-20 בספטמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Bruderzwist unter Sozialisten". Süddeutsche Zeitung. 22 במאי 2013. נבדק ב-23 במאי 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Geschichte: Mehr als 70 sozialdemokratische Parteien bilden Progressive Alliance". Die Welt. 23 בנובמבר 2011. נבדק ב-23 במאי 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Lamb, Peter, ed. (2015). Historical Dictionary of Socialism. Rowman & Littlefield. p. 436. ISBN 978-1-4422-5827-3.
- ^ "Το ΔΗ.ΚΟ. συνδέεται με την "Προοδευτική Συμμαχία"". DIKO. אורכב מ-המקור ב-9 בנובמבר 2013. נבדק ב-21 באפריל 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Lula Promises to Fight Rousseff's Impeachment at Progressive Alliance Seminar". Folha de S.Paulo. 26 באפריל 2016. נבדק ב-20 בספטמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Parties & Organisations