דניאל רודני

דניאל רודני
Daniel Rodney
לידה	10 בספטמבר 1764; לואס, מושבת דלאוור, אמריקה הבריטית
פטירה	2 בספטמבר 1846 (בגיל 81); לואס, דלאוור, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות האפיסקופלי סנט פיטר, לואס, דלאוור, ארצות הברית
מפלגה	המפלגה הפדרליסטית
	8 בנובמבר 1826 – 12 בינואר 1827; (66 ימים)
	→ ניקולס ואן דייק הנרי מור רידג'לי ←
	2 בדצמבר 1822 – 3 במרץ 1823; (92 ימים)
	→ סיזר אוגוסטוס רודני
	18 בינואר 1814 – 21 בינואר 1817; (3 שנים)
	→ ג'וזף הזלט ג'ון קלארק ←

דניאל רודני (באנגלית: Daniel Rodney;‏ 10 בספטמבר 1764 – 2 בספטמבר 1846) היה סוחר ופוליטיקאי אמריקאי מדלאוור, איש המפלגה הפדרליסטית ובהמשך המפלגה הלאומית הרפובליקנית, שכיהן כמושל דלאוור ה-19 בשנים 1814–1817. לאחר מכן הוא כיהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית וכסנאטור מטעם דלאוור.

ראשית חייו

דניאל רודני נולד בלואס שבמושבת דלאוור, כבנם של ג'ון ורות האן רודני. אחיו הצעיר קיילב רודני היה גם הוא לימים מושל דלאוור, והוא היה קרוב רחוק של המושל לשעבר סיזר רודני. הוא נשא לאישה את שרה פישר ולשניים נולדו שמונה ילדים.

רודני לא זכה להשכלה מרובה, ועבד כמלח וכסוחר במשך כמה שנים. מסופר שעוד לפני שמלאו לו 21, הייתה בבעלותו ספינה ובמהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית הוא נשבה פעמיים על ידי הבריטים. בשנים 1793–1806 הוא כיהן כשופט בבית המשפט לפניות רגילות. הוא גם היה חבר בחבר הנאמנים של וילימינגטון קולג'.

קריירה פוליטית

הקריירה הפוליטית של רודני החלה ב-1810 כאשר הוא התמודד בבחירות למשרת מושל דלאוור מטעם המפלגה הפדרליסטית. הוא נוצח על ידי מועמד המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית ג'וזף הזלט בהפרש של 71 קולות בלבד. במערכת הבחירות הבאה, ב-1813, הוא התמודד מול ג'יימס רידל, ובעיקר בשל חוסר הפופולריות של מלחמת 1812, הוא ניצח. הוא כיהן כמושל דלאוור מ-18 בינואר 1814 ועד 21 בינואר 1817.

השנה האחרונה של מלחמת 1812 הייתה מורטת עצבים כפי שהיו קודמותיה. הנוכחות הימית הבריטית מול החופים התרחשה לסירוגין, אך בנהר אינדיאן בוצעה פשיטה רצינית ביוני 1814. שריפת וושינגטון באוגוסט קירבה למעשה את המלחמה לבית. הכול חששו מפני פשיטה על החוף. בפילדלפיה, נשיא דלאוור ונשיא פנסילבניה לשעבר תומאס מקיין הוחזר מפרישתו כדי לארגן את מערך ההגנה, והאי פי פיץ' בוצר לבסוף. התקדמות הצבא הבריטי נבלמה בבולטימור ודלאוור לא הותקפה שוב. קומודור תומאס מקדונו מאודסה היה אחד הגיבורים של 1814, כאשר הביס את הצי הבריטי באגם שמפלין, והסנאטור ג'יימס א. ביירד האב מווילמינגטון היה אחד מחברי המשלחת לשיחות השלום שבהן נחתם הסכם גנט שסיים את המלחמה.

בבחירות לנשיאות של 1820 קיבל רודני ארבעה קולות בחבר האלקטורים לתפקיד סגן הנשיא ונוצח על ידי סגן הנשיא המכהן דניאל טומפקינס. הייתה זו למעשה מערכת הבחירות האחרונה בארצות הברית שבה מול הנשיא המכהן לא ניצב שום מתחרה. מצב זה הוביל לקריסתה של המפלגה הפדרליסטית בכל מדינות ארצות הברית למעט דלאוור.

ב-1822, כאשר התפטר סיזר אוגוסטוס רודני מכהונתו בבית הנבחרים של ארצות הברית, נבחר דניאל רודני כמחליפו, וכיהן בתפקיד מ-1 באוקטובר 1822 ועד 3 במרץ 1823. כמה שנים לאחר מכן הוא מונה לכהן בסנאט של ארצות הברית כדי לאייש את מושבו של ניקולס ואן דייק הבן שנפטר. הוא כיהן בסנאט לתקופה קצרה מ-8 בנובמבר 1826 ועד 12 בינואר 1827 כאשר האספה הכללית של דלאוור בחרה סנאטור אחר.

מותו

דניאל רודני נפטר בלואס ב-2 בספטמבר 1846, ונטמן בבית הקברות האפיסקופלי סנט פיטר שבעיר. בנו, ג'ורג' ב. רודני כיהן בבית הנבחרים של ארצות הברית בשנים 1841–1845.

לקריאה נוספת

Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 1, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, p. 216.

קישורים חיצוניים

דניאל רודני באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
דניאל רודני, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
דניאל רודני באתר The Political Graveyard (באנגלית)
דניאל רודני, באתר "Find a Grave" (באנגלית)