לדלג לתוכן

דייב (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דייב
Dave
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי איוון רייטמן עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי איוון רייטמן
לורן שולר-דונר
תסריט גארי רוס
עריכה שלדן קאן עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים קווין קליין
סיגורני ויבר
פרנק לנגלה
קווין דאן
מוזיקה ג'יימס ניוטון הווארד עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום אדם גרינברג עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה האחים וורנר, Warner Bros. Pictures עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה האחים וורנר
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 7 במאי 1993 (ארצות הברית)
משך הקרנה 105 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה דרמה קומית, קומדיה רומנטית, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות 63,270,710‏$
הכנסות באתר מוג'ו dave
פרסים מועמד לפרס אוסקר בקטגוריית תסריט מקורי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דייבאנגלית: Dave) הוא סרט קולנוע מסוגת הסאטירה הפוליטית משנת 1993. עלילת הסרט עוקבת אחר אזרח אמריקני מהשורה בעל דמיון לנשיא ארצות הברית המתחזה לנשיא. את הסרט ביים והפיק איוון רייטמן, וכיכבו בו קווין קליין בתפקיד כפול וסיגורני ויבר[1]. הסרט היה מועמד לפרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר ולשני פרסי גלובוס הזהב. הסרט זכה בפרס פול סלבין.

תקציר העלילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייב קוביק (קווין קליין) הוא אזרח פשוט וטוב-לב המנהל סוכנות לתעסוקה זמנית בבולטימור. קוביק מופיע לעיתים גם ככפיל לנשיא ארצות הברית מיטשל (קליין בתפקיד כפול), בעקבות הדמיון הרב ביניהם. השירות החשאי של ארצות הברית מבקש מקוביק לשמש ככפיל לנשיא בעת אירוע רשמי בציבור. קוביק מסכים, והנשיא מנצל ההזדמנות כדי לקיים יחסי מין עם מזכירתו, במהלכם הוא עובר שבץ מוחי ונכנס למוות קליני.

בוב אלכסנדר, ראש הסגל של הבית הלבן (פרנק לנגלה) ואלן ריד, מנהלי התקשורת, מודאגים מהשלכות הדבר על עתידם ועתיד תוכניותיהם – שכן הם חוששים שסגן הנשיא לא ישתף עימם פעולה. הם משכנעים את קוביק להמשיך ולהתחזות למיטשל, ומשחררים לציבור הודעה כי היה מדובר באירוע מוחי קטן בלבד.

איש לא מפקפק בסיפור וקוביק מתחיל לשמש כבובתם של אלכסנדר וריד. למעשה, מזגו החברותי ויחסו החם של קוביק מביאים לגל פופולריות כלפי הממשל, אשר עד כה סבל ממזגו הקר של מיטשל. העלילה מסתבכת עם הופעתה של הגברת הראשונה, הלן – השונאת את מיטשל ונשארה נשואה לו רק מסיבות פוליטיות. הלן בתחילה מאמינה גם היא לתרמית, ונוזפת בקוביק (בעודה מאמינה כי זהו מיטשל) כי על אף חזותו החמימה הוא ממשיך במהלכיו הקרים, ובראשם ביטול תקציב סוציאלי לילדי יתומים.

קוביק, שלא ידע כלל על ביטול התקציב, עליו חתם אלכסנדר בשמו, זועם ומחליט לנצל את מעמדו כנשיא כדי לתקן המצב. בישיבת קבינט הוא מצליח לשחרר מספיק כסף כדי להחזיר את התקציב, ואלכסנדר מרגיש מושפל מכך ש"אדם פשוט" הצליח להערים עליו. בעוד שהלן מגלה את התרמית אך מתאהבת בקוביק, אלכסנדר זומם את הפלתו.

לאחר שקוביק מפטר אותו, אלכסנדר מודיע על מועמדותו לראשות המפלגה לקראת הבחירות הקרובות ובמקביל חושף פרשיית שחיתות בה היה מעורב מיטשל, כדי לגרום לקוביק השפלה. קוביק נועץ עם הלן וריד, אשר מאשרים לו כי ההאשמות נכונות, אך כי גם אלכסנדר היה שותף מרכזי בפרשה. קוביק מחליט לנאום בפני הקונגרס האמריקאי, שם הוא מתוודה על הפרשה, לוקח אחריות ומציג עדויות מרשיעות על מעורבותו של אלכסנדר. באמצע הנאום מזייף קוביק שבץ, ובדרך לבית החולים הוא מחליף מקומות עם מיטשל, אשר עד אותה עת נשאר במצב "צמח" במרתפי הבית הלבן.

בעוד מיטשל מאושפז בבית החולים והודעה לציבור מודיעה כי סבל משבץ נוסף, הפעם קטלני, חוזר קוביק לסוכנות התעסוקה שלו. מספר חודשים לאחר מכן מיטשל נפטר, הלן מקיימת מערכת יחסים רומנטית עם קוביק אשר מנהל קמפיין לבחירתו למועצת העיר.

הופעות אורח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת להוסיף לאמינות הסרט, שולבו בו הופעות של פוליטיקאים ואישים מעולם הבידור והתקשורת בתפקיד עצמם. בין האנשים מעולם הבידור: ארנולד שוורצנגר, ג'יי לנו ולארי קינג. בין הפוליטיקאים: הווארד מצנבאום, כריסטופר דוד, ותומאס 'טיפ' אוניל. בין העיתונאים: פרדריק וו. ברנס, אלינור קליפט ומורטון קונדרייק.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]