גדעון טורי
 | |
| גדעון טורי ואביו יעקב טורי | |
| לידה |
6 ביוני 1942 חיפה, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
4 באוקטובר 2016 (בגיל 74) תל אביב-יפו, ישראל |
| ענף מדעי | בלשנות |
| מקום מגורים | ישראל |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת תל אביב |
| מוסדות |
אוניברסיטת תל אביב |
| תרומות עיקריות | |
| במחקרו תורת התרגום | |
  | |
גדעון טוּרי (באנגלית: Gideon Toury; 6 ביוני 1942 – 4 באוקטובר 2016) היה פרופסור לתורת הספרות, ספרות השוואתית ותורת התרגום בבית הספר למדעי התרבות שבאוניברסיטת תל אביב, הופקד על הקתדרה לתורת התרגום ע"ש מ. ברנשטיין.
חייו ופועלו
[עריכת קוד מקור | עריכה]גדעון טורי נולד בחיפה, בן בכור להיסטוריון יעקב טורי ולחוה לבית אהרן. את לימודיו התיכוניים השלים בבית הספר הריאלי העברי בחיפה (1960). ביוני 1958 שימש כראש עיריית חיפה ליום אחד, במסגרת "יום שלטון הנוער" שנערך אז בפעם הראשונה בישראל על ידי עיריית חיפה בראשות אבא חושי וביזמת "מעריב לנוער"[1]. את שירותו הצבאי עשה בנח"ל ובצנחנים, ולאחר שש שנות חברות בקיבוץ בית העמק, שבמהלכן שימש גם כמדריך שליח בתנועת הצופים (בחיפה, יפו וירושלים) וכעורך ביטאון התנועה "היה נכון", יצא ללימודים גבוהים.
את לימודיו לתואר הראשון בחוגים ללשון עברית ולספרות עברית באוניברסיטת תל אביב סיים בהצטיינות (1970), והמשיך בלימודיו במסלול הישיר לדוקטורט בתורת הספרות. תואר הדוקטור הוענק לו בשנת 1977[2], ומשלב זה והלאה הייתה התמחותו האקדמית העיקרית בתחום מחקר התרגום: תאוריה, מתודולוגיה, ומחקר היסטורי. הוא נודע במיוחד בהחלתו המקיפה של מושג הנורמה על הפעילות התרגומית בהקשריה החברתיים-תרבותיים, בדחיפה הגדולה שנתן למחקר התיאורי-הסברי של התרגום, ובמסגרת המתודולוגית שהעמיד על יסוד הרעיון של "התרגום המשוער". כמו כן הרבה לעסוק בתרגום מעשי, בעיקר של ספרות יפה, ברציפות מאז אמצע שנות ה-60. בסך הכול תרגם – מאנגלית ומגרמנית לעברית – כ-35 ספרים ועשרות מאמרים. טורי תרגם מספריהם של ארנסט המינגוויי, גינטר גראס, היינריך בל, סקוט פיצג'ראלד, תומאס מאן, פורד מדוקס פורד, אווה יונסון, וכן שורה של ספרי ילדים קלאסיים (בראש ובראשונה את שבעת הכרכים של 'הכרוניקה של נארניה' מאת ק.ס. לואיס).
עוד בהיותו סטודנט לתואר הראשון הוזמן להצטרף כעוזר הוראה לחוג החדש לתורת הספרות הכללית שהוקם בשנת 1967 באוניברסיטת תל אביב בידי בנימין הרשב ואחדים מתלמידיו. במסגרת זו פיתח במשך השנים תוכנית לימודים אקדמית בחקר התרגום וכן תוכניות להכשרת מתרגמים. ב-1986 פרש מהחוג לספרות כללית יחד עם אחדים מעמיתיו (איתמר אבן-זהר, זהר שביט, רקפת סלע-שפי) ויחד הקימו את היחידה למחקר התרבות (חוג לימודים לתואר השני). במסגרת חדשה זו הוא הרחיב את תחום מחקרו לכלל המגעים בין תרבויות, שהתרגום הטקסטואלי הוא רק אחד מגילוייהם המובהקים והחשובים ביותר. בשנת 1991 הוא היה לפרופסור מן המניין, ובשנים 1996–2000 שימש ראש בית-הספר למדעי התרבות באוניברסיטת תל אביב והחל מ-1997 היה מופקד על הקתדרה לתורת התרגום ע"ש מ. ברנשטיין.
בשנים 1970–1983 היה פעיל בעריכת כתב-העת החלוצי לחקר הספרות, 'הספרות', לצד חוקרים חשובים ובהם בנימין הרשב, איתמר אבן-זהר ומנחם פרי; תחילה כמזכיר המערכת, אחר-כך כחבר המערכת עצמה, ולבסוף כעורך-שותף. בשנת 1989 ייסד כתב-עת בינלאומי לחקר התרגום בשם Target, ומאז שימש כעורכו הראשי. תחת הנהגתו הפך Target לכתב-עת חשוב המרכז סביבו את טובי החוקרים בתחום התרגום. בשנת 2008 פרש מעריכה פעילה. בשנת 1994 הוזמן להצטרף לצוות העורכים של BTL) Benjamins Translation Library), סדרת ספרים אקדמית חשובה בחקר התרגום, ובשנים 1996–2005 שימש כעורכה הראשי. לאחר מכן היה לעורך הכבוד של הסדרה. נוסף על כך היה חבר במועצת המערכת של כמה סדרות ספרים וכתבי-עת בחקר התרגום, בבלשנות ובספרות השוואתית (כגון: 'ספרות–משמעות–תרבות', "Łódź Studies in Language", Poetics Today, Arcadia, Palimpsestes, Hermeneus).
ב-1980 זכה בעיטור אנדרסן לספרות ילדים ונוער, בקטגוריית תרגום ספרי ילדים, על תרגומו לספרו של ק.ס. לואיס, "המסע בדורך השחר" (זמורה, ביתן, מודן, 1979)[3].
בשנת 1989, עם ייסוד הקתדרה המחקרית CERA (לימים CETRA) באוניברסיטת לוון (בלגיה), מונה לפרופסור הראשון במסגרתה. קתדרה זו הפכה למסגרת חשובה בחקר התרגום והיחסים בין תרבויות. נוסף על כך הרצה בפורומים רבים ושונים של חוקרים, דוקטורנטים ומאסטרנטים בארצות רבות בעולם (ארצות הברית, קנדה, פינלנד, ספרד, הולנד, פולין ועוד).
בשנת 1999 מונה לעמית כבוד בקתדרה לתורת התרגום של אונסק"ו באוניברסיטת בראטיסלאבה (סלובקיה), ושנה לאחר מכן הוענק לו התואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת מידלסקס, לונדון (2000).
הוא מילא גם שורה של תפקידים ארגוניים בקהילת המחקר הבינלאומית. כך, למשל, כיהן שנים רבות בתפקיד יו"ר הוועדה המדעית לתרגום באגודה הבינלאומית לספרות השוואתית (ICLA) ובתפקיד המקביל באגודה הבינלאומית לבלשנות שימושית (AILA). בשנים 2001–2004 שימש סגן נשיא החברה האירופית לחקר התרגום (EST). בשנת 2010 נבחר כנשיא איל"ש, האגודה הישראלית לבלשנות שימושית.
ב-2008 הופיע קובץ של מחקרים לכבודו בכותרת Beyond Descriptive Translation Studies: Investigations in homage to Gideon Toury. בקובץ (בעריכת אנתוני פים, דניאל סימיוני ומרים שלזינגר) נכללים כשלושים מאמרים, פרי עטם של חוקרים חשובים בתרגום מארצות רבות בעולם.
נפטר בהרצליה בגיל 74.
מחקריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיקר מחקרו של גדעון טורי בשלושים השנים האחרונות היה בתורת התרגום (תאוריה ומתודולוגיה) ובמחקר תיאורי של התרגום, עם דגש על תחנות שונות בתולדות התרגום לעברית מן המקרא ועד ימינו.
תיאור מחקרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרו המחקרי הראשון המבוסס על עבודת הדוקטור שלו הופיע בשנת 1977 בכותרת נורמות של תרגום והתרגום הספרותי לעברית בשנים 1930-1945 (בעברית). הספר מעמיד בסיס שיטתי למחקר התרגום במונחים של הנורמות המכוונות אותו והשתנותן לאורך זמן, ועל בסיס זה הוא מתאר פלח מתולדות התרגום הספרותי לעברית במאה ה-20. שלוש שנים לאחר מכן פרסם קובץ מאמרים תאורטיים שנתפס על ידי רוב החוקרים בתחום כמהפכני בכותרת In Search of a Theory of Translation ובשנת 1995 את הספר Descriptive Translation Studies and beyond, שעורר הדים רבים בעולם. ספר זה, מסכם את השלב הבא בחשיבה התאורטית והמתודולוגית ומדגימו בשורת מחקרים תיאוריים-הסבריים קצרי היקף, זכה גם למהדורה סינית, (באנגלית) וכן תורגם לספרדית בכותרת Los estudios descriptivos de traducción y más allá: Metodología de la investigación en estudios de traducción (2004). בעבודה נמצאים שני ספרים: Innovations in Disguise: Fictitious translations and their Significance ו'תחנות בתולדות התרגום לעברית'. נוסף על כך ערך, לבדו ועם שותפים, מספר ניכר של קבצים, גם בארץ וגם בחוץ-לארץ, ופרסם עשרות מאמרים בחקר התרגום, בסוציו-לינגוויסטיקה, בבלשנות ובחקר הלשון העברית. רבים מהמאמרים שנכתבו במקורם אנגלית תורגמו גם לשפות אחרות (ספרדית, פורטוגזית, סינית, טורקית, פולנית, איטלקית, הולנדית ועוד).
חידושיו המחקריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מושג הנורמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גדעון טורי הכניס למחקר התרגום את מושג הנורמה, ובכך דחף את הדיסציפלינה מן הקוטב ה"בלשני" או ה"טקסטואלי" לעבר המחקר הסוציו-תרבותי. נקודת-המוצא הייתה ההנחה, שהתרגום הוא דבר שונה בנסיבות שונות, כשאחד הגורמים המשפיעים ביותר על דמותו הוא נורמות הקובעות מה נדרש, מה קביל ומה אסור. למשל ספריו של ד.ה. לורנס במקור באנגלית הכילו שלל מילים גסות, אולם עד שנות ה-60 של המאה ה-20 לא השתמשו במילים גסות בתרגומיהם לעברית אף שמילים כאלה כבר היו בשימוש, וזאת בגלל נורמה חזקה שמנעה זאת. נורמות הפועלות בתרגום יכולות להיות חלוציות או מפגרות מבחינה היסטורית, וטיבן נקבע במידה רבה על ידי מעמדו של התרגום (כפעילות או כמערכת של טקסטים) בתרבות הקולטת אותו.
מושג התרגום המשוער
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתוך כל זה העלה טורי מסקנה כבדת משקל לגבי הגדרת התרגום: לא ניתן לגשת לחקר התרגום מתוך תפיסה ברורה של מהותו של התרגום. מקומה של הגדרת התרגום הוא בסיומו של המחקר ועליה להיגזר מתוצאותיו. נקודת-ההתחלה היא במושג "התרגום המשוער", המעמידה כל טקסט או תופעה, שיש סיבות לראות בהם תרגומים, כאובייקט לגיטימי לחקר התרגום. בדיעבד מסתבר, שהקשרים הקושרים התנהגות תרגומית לשורה של גורמים משפיעים (ערוץ התרגום, סוג הטקסט, ניסיונו הקודם של המתרגם, שייכותו הדורית, מינו, ועוד הרבה) הם הסתברותיים: הדרך היחידה לנסחם היא רק כנטיות גדולות או קטנות יותר.
חקר הפסבדו-תרגום
[עריכת קוד מקור | עריכה]גדעון טורי הוא אביו מולידו של חקר הפסבדו-תרגום בעולם כחלק מתורת התרגום, כהשלכה מובהקת של מושג "התרגום המשוער". מחקר זה עוסק בטקסטים המוצגים כתרגומים, אף שנכתבו למעשה בשפת היעד. שאלת-היסוד היא, מה הסיבה לכך שאדם יוותר על שמו ועל שיוך הטקסט אליו, ומסתבר שבחלק ניכר מן המקרים (ויש אלפי מקרים כאלה בעולם, בכל התקופות כמעט) הוא להכניס "חידושים במסווה" לתרבות המתנגדת לשינויים; שכן רוב התרבויות מגלות מידה קטנה יותר של התנגדות לתרגומים מאשר לטקסטים מקוריים. שתי דוגמאות: (1) כשלוש מאות ספרונים שיצאו בעברית על איש הקראטה האמריקני-ממוצא-קוריאני פטריק קים. כולם נכתבו בארץ בידי שורה של אנשים שונים ושם המחבר (ברט ויטפורד) בדוי לחלוטין. (2) 'ספר מורמון' שהביא ליסודה של כנסייה חדשה (ויש אומרים דת חדשה). ג'וזף סמית ג'וניור, מייסד הכנסייה המורמונית, הציג אותו כספר קדוש שכאילו תורגם ממצרית קדומה בעזרת רוח הקודש.
ספרים שכתב
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נורמות של תרגום והתרגום הספרותי לעברית בשנים 1930-1945 / גדעון טורי; תל אביב: המכון הישראלי לפואטיקה ולסמיוטיקה ע"ש פורטר, תשל"ח 1977
- In search of a theory of translation / Gideon Toury; Tel Aviv: Porter Institute for Poetics and Semiotics, Tel Aviv University, 1980
- Descriptive translation studies and beyond / Gideon Toury; Amsterdam: J. Benjamins Pub. Co., 1995
ספרים שתרגם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'ון צ'יבר, פאלקונר, מאנגלית: גדעון טורי, תל אביב, ספרית פועלים, תשמ"א
- ג'ון צ'יבר בולט פארק, מאנגלית: גדעון טורי, תל אביב, ספרית פועלים, תשמ"ה
- ג'ון מייספילד, חבורת חצות. עברית: גדעון טורי. רמת־גן, הוצאת מסדה בע"מ, 1971.
- פורד מדוקס פורד, החייל הטוב: סיפורה של תשוקה. מאנגלית: גדעון טורי. תל אביב, ספרי סימן קריאה / מפעלים אוניברסיטאיים הוצאה לאור, תשל"ז.
- פרנסיס סקוט פיצג'רלד, גטסבי הגדול. מאנגלית: גדעון טורי. ספרי סימן קריאה, 1974; חידוש ב-1999 בסדרת הספריה החדשה.
- ארתור מילר, כולם היו בניי. מאנגלית: גדעון טורי. ספרי סימן קריאה / מפעלים אוניברסיטאיים הוצאה לאור, 1976.
- בברלי קלירי, הנרי וידידיו. מאנגלית: גדעון טורי. ירושלים, כתר, 1979.
- פטר הנדקה, חרדתו של השוער בבעיטת ה־11: סיפור. מגרמנית: גדעון טורי. תל אביב, ספרי סימן קריאה / הקיבוץ המאוחד, 1979.
- ארתור קונאן דויל, העולם שאבד. מאנגלית: גדעון טורי. סדרת כתרי / הוצאת כתר, 1986.
- גרט הופמן, על המגדל. מגרמנית: גדעון טורי. הספריה החדשה, ספרי סימן קריאה / הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1991.
- קורמאק מקארתי, כל הסוסים היפים. מאנגלית: גדעון טורי. הספריה החדשה, ספרי סימן קריאה / הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1995.
ספרים וכתבי עת שערך
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תורת התרגום: מקראה / גדעון טורי (עורך); תל אביב: דיונון, בית ההוצאה אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת תל אביב, תש"ם 1980
- Translation Theory and Intercultural Relations/ I. Even-Zohar, G. Toury (eds). The Porter Institute for Poetics and Semiotics, Tel Aviv University. 1981
- ספרות גרמנית לפני ואחרי: מאמרים / בעריכת גדעון טורי וחיים שוהם; תל אביב: ספרית פועלים, הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, בשיתוף עם עלי שיח, תשמ"ג 1982
- סמיוטיקה, בלשנות, פואטיקה: מבחר מאמרים / רומאן יאקובסון; ערכו: איתמר אבן-זהר וגדעון טורי; תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשמ"ו 1986
- Introducing Translation Theory: Selected Articles/ G. Toury (ed.); Tel Aviv University: Dyonun. 1991
- העברית שפה חיה: קובץ מחקרים על הלשון בהקשריה החברתיים-תרבותיים / עורכים: עוזי אורנן, רינה בן-שחר, גדעון טורי; חיפה: הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, תשנ"ג 1992–2003
- Translation Across Cultures/ G. Toury (ed.); New Delhi: Bahri Publications. 1987. [Also: a special issue of Indian Journal of Applied Linguistics (XIII, 2).] Second edition: 1998
- Target: An International Journal of Translation Studies. Amsterdam: John Benjamins, 1989-. (with José Lambert.) Since 2000: General Editor
- TRANSST: An International Newsletter of Translation Studies. 1987-. (with the help of José Lambert)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- (האתר של גדעון טורי באוניברסיטת תל אביב (באנגלית) בארכיון Wayback Machine (אורכב 09.12.2018))
- עופר אדרת, 2016-1942 | המתרגם שלא ביקש להיות נאמן למקור, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2016
- גדעון טורי, דף שער בספרייה הלאומית
- גדעון טורי, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראובן בן צבי, גדעון מסר את השלטון ליורשו: אבא חושי, מעריב, 12 ביוני 1958
- ^ מקבלי תארים באוניברסיטת תל אביב, מעריב, 6 ביוני 1978
- ^ IBBY, IBBY Honour List (1956-1980), April 1980, p.34.