גביע "יד לעשרה"
| ענף | כדורגל |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תאריך פירוק | 1951 |
| מדינות משתתפות |
 ישראל |
| הכי הרבה זכיות | מכבי תל אביב (1) |
  | |
גביע "יד לעשרה" היה טורניר כדורגל ישראלי של קבוצות מרכז מכבי לזכרם של עשרת כדורגלני מכבי תל אביב שנפלו במלחמת העצמאות: שמשון רוזי (על שמו של שמשון, נקראה קבוצת הכדורגל שמשון תל אביב), נתן פנץ, חיים גולדשטיין, אברהם גלברד, אריה שרוני, מאיר מנדלסון, יוסף ישראלי, שלמה ציטרין, ברוך פויר ואריה גיסין. התחרות הייתה מפעל להנצחתם של הנופלים.
הטורניר התקיים פעמיים:
- בפעם הראשונה, התקיים הטורניר בשנת 1949 בהשתתפותן של שמונה קבוצות מכבי: מכבי תל אביב, מכבי חיפה, מכבי פתח תקווה, מכבי נתניה, מכבי רמת גן, מכבי נס ציונה, מכבי רחובות ומכבי ראשון לציון[1], במהלכו זכתה מכבי תל אביב לאחר ניצחונה בתוצאה 1:0 את מכבי רחובות.[2]
- בפעם השנייה, יצאה לדרך התחרות ב-24 בפברואר 1951 והפעם בהשתתפותן של 21 קבוצות, ביניהן גם קבוצות אגודת בית"ר. הקבוצות שהתחרו בו היו: מכבי תל אביב, מכבי פתח תקווה, מכבי נתניה, מכבי חיפה, מכבי רחובות, מכבי ראשון לציון, מכבי נס ציונה, בית"ר תל אביב, מכבי ירושלים, בית"ר ירושלים, מכבי באר שבע, מכבי רמת גן, מכבי יפו, מכבי גבעתיים, מכבי חדרה, מכבי זכרון יעקב, בית"ר נתניה, מכבי טבריה, מכבי "הצפון" תל אביב ומכבי "שמואל" תל אביב.[3] המשחקים היו אמורים להיערך במשך חודשיים במסגרת שלושה בתים, ובסופם של המשחקים תוכרז המנצחת. התחרות הייתה מעין תחליף לליגה א' (הליגה הבכירה דאז) לאחר חילוקי דעות חמורים שפרצו בין מרכזי "מכבי" ו"הפועל" שלא אפשרו את קיומה של ליגה משותפת (למרכז "הפועל" הייתה תחרות משלה- "ליגת מגן שלושים שנות ההסתדרות"). התחרות בוטלה לאחר כמה משחקים, בעקבות הסכם ה"פיפטי פיפטי" שהסדיר את הסכסוך בין המרכזים ונתן את אות הפתיחה לעונת 1951/1952 בליגה א' ולקיום ליגה משותפת בחזרה תחת ההתאחדות לכדורגל בישראל.
הגביע שהוענק לזוכים נתרם על ידי משפחתם של החללים (שקיבלו אותו בתרומה ממשפחת עולים מווינה) למכבי תל אביב כדי שתקיים טורניר לזכרם של החללים. על הגביע חרוטים דיוקנאות של עשרת הנופלים. בשנת 2001, אחיו של אריה גיסין ז"ל, דוד, יצר קשר עם אנשי מכבי תל אביב, וביקש מהם את הגביע כדי לשפצו ולשחזרו. לאחר שעשה זאת התקיים טקס ביולי 2008 במוזיאון מכבי שבכפר המכביה שם הוצב הגביע. הטקס נערך בנוכחותם של כדורגלני מכבי תל אביב בני דור תש"ח, משה מישאלוף, יובל שפונגין (שחקני מכבי באותה העת) ויו"ר המועדון דאז, אביב בושינסקי, שאף הצהיר כי מועדון הכדורגל יקיים שוב את הטורניר[4], אך נכון להיום, היוזמה טרם יצאה לפועל.
בענפי ספורט אחרים, שחייה וכדורמים בין השאר[5], טורניר בשם זה המשיך להתקיים עוד כמה שנים עד להסדרת הסכסוכים בין הסיעות והקמתם של איגודים מסודרים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גביע ללא זוכה, על המשמר, 16 באוקטובר 1949.
- ^ שער שהביא גביע, מעריב, 6 בנובמבר 1949.
- ^ החלו משחקי גביע יד לעשרה, הַבֹּקֶר, 25 בפברואר 1951.
- ^ רענן ברנובסקי, גביע העשרה מצא את מקומו במוזיאון מכבי, באתר וואלה, 13 ביולי 2008
- ^ לקראת "מפעל העשרה" בשחייה וכדורמים, הַבֹּקֶר, 25 ביוני 1950.