ג'ים ברואר
לידה |
3 בדצמבר 1951 (בן 73) מייווד, אילינוי, ארצות הברית | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
עמדה | פאוור פורוורד | |||||||||||||
גובה | 2.06 מטרים | |||||||||||||
מכללה | אוניברסיטת מינסוטה | |||||||||||||
דראפט |
בחירה שנייה, 1973 קליבלנד קאבלירס | |||||||||||||
קבוצות כשחקן | ||||||||||||||
1973–1979 1979 1979–1980 1980–1982 1982–1985 |
קליבלנד קאבלירס דטרויט פיסטונס פורטלנד טרייל בלייזרס לוס אנג'לס לייקרס פלקנסטרו קאנטו | |||||||||||||
הישגים כשחקן | ||||||||||||||
זכייה באליפות ה-NBA (1982) חמישיית ההגנה השנייה ב-NBA (1976, 1977) זכייה בגביע אירופה לאלופות (1983) | ||||||||||||||
קבוצות כמאמן | ||||||||||||||
1991–1994 1994–1999 2000–2002 2004–2006 |
מינסוטה טימברוולבס (עוזר) לוס אנג'לס קליפרס (עוזר) טורונטו ראפטורס (עוזר) בוסטון סלטיקס (עוזר) | |||||||||||||
קבוצות כג'נרל מנג'ר | ||||||||||||||
1990–1992 | מינסוטה טימברוולבס | |||||||||||||
| ||||||||||||||
ג'יימס טרנר "ג'ים" ברואר (באנגלית: James Turner "Jim" Brewer; נולד ב-3 בדצמבר 1951) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר שיחק באופן פעיל בין השנים 1973–1985. בעונת 1981/1982 זכה באליפות ליגת ה-NBA כשחקן לוס אנג'לס לייקרס, ובעונת 1982/1983 זכה בגביע אירופה לאלופות כשחקן פלקנסטרו קאנטו. ממוצעיו הכוללים לאורך תשע עונותיו ב-NBA הם 5.8 נקודות, 6.3 ריבאונדים ו-1.5 אסיסטים למשחק.[1]
דודו של כדורסלן העבר והמאמן דוק ריברס.[2]
קריירת תיכונים ומכללות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברואר נולד בעיר מייווד שבאילינוי, ולמד בתיכון "Proviso East" המקומי. בשנתו האחרונה בתיכון, 1969, הוביל את קבוצת הכדורסל של התיכון לזכייה באליפות התיכונים של אילינוי.
בין השנים 1969–1973 למד באוניברסיטת מינסוטה, ובשלוש עונותיו בקבוצת הכדורסל שלה רשם ממוצעים של 13.5 נקודות ו-12.1 ריבאונדים למשחק. בעונת 1971/1972 הוביל את הקבוצה להעפלתה הראשונה אי פעם לטורניר אליפות המכללות, ובסיום עונת 1972/1973 נבחר לחמישייה השנייה של העונה בליגת המכללות (Second-team All-American).[3]
נבחרת ארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקיץ 1972 השתתף בטורניר הכדורסל של אולימפיאדת מינכן, כשחקן נבחרת ארצות הברית. לאחר שניצחה בכל שמונת משחקיה הראשונים בפער ממוצע של 33 נקודות, הפסידה ארצות הברית במשחק הגמר מול נבחרת ברית המועצות בתוצאה 50–51; הייתה זו הפעם הראשונה בה האמריקאים לא זוכים במדליית הזהב מאז נוספו טורנירי הכדורסל למשחקים האולימפיים באולימפיאדת ברלין (1936). לאורך הטורניר קלע ברואר 7.6 נקודות והוריד 7.1 ריבאונדים בממוצע למשחק.[4]
קריירת משחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]בליגת ה-NBA
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדראפט ה-NBA 1973 נבחר ברואר על ידי קליבלנד קאבלירס בבחירה השנייה, אחרי דאג קולינס אשר נבחר ראשון.[5] בעונת 1975/1976 רשם שיאי קריירה של 11.5 נקודות ו-10.9 ריבאונדים למשחק, ונבחר לחמישיית ההגנה השנייה של העונה לצד חברו לקבוצה ג'ים קלימונס. באותה עונה השיגו הקאבלירס את המאזן השני בטיבו האזור המזרחי, 49–33, והעפילו למעמד הפלייאוף לראשונה בתולדות המועדון. בסדרת גמר המזרח הפסידה קליבלנד מול בוסטון סלטיקס, בתוצאה 2–4.
בפברואר 1979, לאחר כ-5 עונות וחצי בקליבלנד, הועבר ברואר בטרייד לדטרויט פיסטונס, ובספטמבר 1979 הועבר בטרייד נוסף לפורטלנד טרייל בלייזרס. לקראת עונת 1980/1981 נשלח בטרייד ללוס אנג'לס לייקרס, עמה זכה בעונה העוקבת באליפות ה-NBA, בהובלתם של כרים עבדול-ג'באר ומג'יק ג'ונסון. בכל 3 וחצי עונותיו האחרונות ב-NBA – עם הפיסטונס, הבלייזרס והלייקרס – מיעט לשחק ותרם 2.6 נקודות ו-3.8 ריבאונדים בממוצע למשחק בלבד.
באיטליה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1982 עבר לשחק בקבוצת פלקנסטרו קאנטו האיטלקית. בעונת 1982/1983 סייע לקבוצה לזכות בגביע אירופה לאלופות, כאשר קלע 14 נקודות במשחק הגמר מול אולימפיה מילאנו, עליה גברה קאנטו בתוצאה 69–68. בסיום עונת 1984/1985 עזב ברואר את קאנטו ופרש ממשחק, בגיל 33.
קריירת אימון וניהול
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנובמבר 1990 מונה ברואר לג'נרל מנג'ר של קבוצת מינסוטה טימברוולבס, לקראת עונתה השנייה ב-NBA. בשתי עונותיו בתפקיד רשמו הטימברוולבס מאזן כולל של 44 ניצחונות ו-120 הפסדים (26.8%).[6]
במהלך עונתו השנייה כג'נרל מנג'ר במינסוטה שימש במקביל גם כעוזרו של מאמן הקבוצה ג'ימי רוג'רס, והוא נשאר בתפקיד זה גם בשנתיים הבאות, תחת המאמן סידני לואו. בין השנים 1994–1999 שימש כעוזר מאמן בלוס אנג'לס קליפרס תחת ביל פיץ' וכריס פורד, ובין השנים 2000–2002 היה עוזרו של לני וילקינס בטורונטו ראפטורס. לקראת עונת 2004/2005 מונה לעוזרו של מאמן בוסטון סלטיקס הנכנס, דוק ריברס, ונשאר בתפקיד זה במשך שתי עונות.[7]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל אולימפי, באתר olympedia.org
- פרופיל, באתר פיב"א
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סטטיסטיקות הקריירה של ברואר ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ אוסטין ריברס ואוסטין קאר כבר חברים ותיקים, באתר cleveland.com, 12 בינואר 2019
- ^ סטטיסטיקות המכללות של ברואר, באתר sports-reference.com
- ^ נבחרת ארצות הברית באולימפיאדת מינכן, באתר USA Basketball
- ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1973, באתר basketball-reference.com
- ^ רשימת הפעולות של ברואר כג'נרל מנג'ר, באתר basketball-reference.com
- ^ סטטיסטיקות האימון של ברואר ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- כדורסלנים אפרו-אמריקאים
- אילינוי: כדורסלנים
- כדורסלני אוניברסיטת מינסוטה
- בחירות דראפט של קליבלנד קאבלירס
- כדורסלני קליבלנד קאבלירס
- כדורסלני דטרויט פיסטונס
- כדורסלני פורטלנד טרייל בלייזרס
- כדורסלני לוס אנג'לס לייקרס
- כדורסלני קאנטו
- כדורסלני נבחרת ארצות הברית
- כדורסלנים אמריקאים
- כדורסלנים באולימפיאדת מינכן (1972)
- זוכי מדליית כסף אולימפית אמריקאים: כדורסל
- מאמני כדורסל אמריקאים
- מנהלי קבוצות ב-NBA
- אמריקאים שנולדו ב-1951