ג'ון סטארקס
 | |
| סטארקס, 2013 | |
| לידה |
10 באוגוסט 1965 (בן 59) טלסה שבאוקלהומה |
|---|---|
| עמדה | קלע |
| גובה | 1.91 מטר |
| מכללה | אוניברסיטת המדינה של אוקלהומה |
| דראפט | לא נבחר, 1988 |
| קבוצות כשחקן | |
|
1988–1989 1989–1990 1990 1990–1998 1998–2000 2000 2000–2002 |
גולדן סטייט ווריורס סיידר רפידס סילבר בולטס ממפיס רוקרס ניו יורק ניקס גולדן סטייט ווריורס שיקגו בולס יוטה ג'אז |
| הישגים כשחקן | |
|
השתתפות במשחק האולסטאר (1994) חמישיית ההגנה השנייה (1993) השחקן השישי של העונה (1997) | |
ג'ון לוול סטארקס (באנגלית: John Levell Starks; נולד ב-10 באוגוסט 1965) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק במשך 13 עונות בליגת ה-NBA בעמדת הקלע. ממוצעיו לאורך קריירת ה-NBA הם 12.5 נקודות, 2.5 ריבאונדים ו-3.6 אסיסטים למשחק.[1] זכור בעיקר מתקופתו בניו יורק ניקס, בה קלע שיא מועדון של 982 שלשות בסך הכול.[2]
נעורים ומכללות
[עריכת קוד מקור | עריכה]סטארקס נולד וגדל בעיר טלסה שבאוקלהומה, והחל את לימודיו האקדמיים ב"רוג'רס סטייט קולג'" בשנת 1984. לאחר שגנב ציוד סטריאו מסטודנט אחר גורש סטארקס מהמכללה, נשפט לחמישה ימי מאסר ועבר ללמוד ב"מכללת אוקלהומה הצפונית". גם ממכללה זו גורש סטארקס לאחר שנתפס מעשן קנאביס במעונות המכללה. בשנת 1986 עבר ל"מכללה הקהילתית טלסה", ובזכות יכולתו הטובה בקבוצת הכדורסל שלה, קיבל מלגת לימודים מאוניברסיטת המדינה של אוקלהומה בה למד ושיחק בשנת המכללות האחרונה שלו.[3]
קריירה מקצועית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שלא נבחר על ידי אף קבוצה בדראפט ה-NBA לשנת 1988, החתימה אותו קבוצת גולדן סטייט ווריורס על חוזה לעונה אחת. לאורך עונת הרוקי שלו מיעט סטארקס לקבל דקות משחק, קלע 4.1 נקודות למשחק ושוחרר בסיום העונה.
בעונה הבאה עזב את ה-NBA כששיחק בקבוצות "סיידר רפידס סילבר בולטס" ו"ממפיס רוקרס", שתיהן מליגות אמריקאיות נמוכות. לקראת עונת 1990/1991 חתם על חוזה בניו יורק ניקס, ונכנס במהרה לרוטציית הקבוצה כמחליפו מהספסל של הקלע ג'רלד וילקינס. ב-8 העונות הבאות הפך סטארקס לחלק משלד הקבוצה הקשוחה וההגנתית בניו יורק, לצד פטריק יואינג, צ'ארלס אוקלי, אנתוני מייסון ומארק ג'קסון. בכל עונותיו בניקס העפילה הקבוצה לפלייאוף, וב-7 מתוכן עברה לפחות סיבוב אחד.
בעונת 1993/1994, בה רשם סטארקס שיאי קריירה של 19.0 נקודות ו-5.9 אסיסטים בממוצע למשחק, העפילו הניקס לגמר ה-NBA לראשונה מאז עונת 1972/1973. במשחק השביעי והמכריע של סדרת הגמר, מול יוסטון רוקטס של האקים אולאג'ואן, קלע סטארקס שתי זריקות בלבד מתוך ה-18 שלקח במשחק (11%), כולל 0 מ-10 ברבע האחרון, והניקס הפסידו בתוצאה 90-84.[4]. מאז אותו משחק הודבקה לסטארקס תווית של "מפסידן" ברחבי הליגה, על אף שהיה אחד השחקנים האהודים ביותר בניו יורק.[5] בעונה הבאה קבע שיא NBA לשלשות בעונה, עם 217 (דניס סקוט שבר שיא זה בעונה הבאה). בעונת 1996/1997 הצטרף לניקס הקלע אלן יוסטון, ותפס את מקומו של סטארקס בחמישייה הפותחת. באותה עונה קלע 13.8 נקודות למשחק וזכה בפרס השחקן השישי של העונה.
לקראת עונת 1998/1999 נשלח סטארקס בטרייד לגולדן סטייט, יחד עם טרי קאמינגס וכריס מילס, בתמורה ללטרל ספריוול.[6] בעונה וחצי הבאות המשיך להציג יכולת גבוהה כשקלע 14.2 נקודות למשחק עבור הווריורס, ובמהלך עונת 1999/2000 הועבר בטרייד לשיקגו בולס.[7] בשתי העונות הבאות, שהיו עונותיו האחרונות בקריירה, שיחק עבור יוטה ג'אז.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- פרופיל, באתר Sports-Reference
- פרופיל, באתר eurobasket
- פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
- סטטיסטיקות הקריירה ב-NBA, באתר Basketball-reference.com
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סטטיסטיקות הקריירה של סטארקס ב-NBA, באתר basketball-reference.com
- ^ המובילים הסטטיסטיים של ניו יורק ניקס, באתר basketball-reference.com
- ^ NBA Where are they now?, באתר chicagonow.com, 26 במאי 2012
- ^ סיכום משחק 7 בסדרת גמר ה-NBA 1994, באתר basketball-reference.com
- ^ על תצוגת השפל של סטארקס בגמר 1994, באתר hoopshabit.com
- ^ סטארקס נשלח בטרייד לגולדן סטייט, באתר cbsnews.com, 8 בינואר 1999
- ^ סטארקס נשלח בטרייד לשיקגו, באתר latimes.com, 17 בפברואר 2000
| השחקן השישי של העונה ב-NBA | |
|---|---|
|
