ג'וזף גולדשטיין
לידה |
18 באפריל 1940 (בן 84) קינגסטרי, ארצות הברית |
---|---|
ענף מדעי | ביוכימיה, גנטיקה |
מקום לימודים |
|
מוסדות | מערכת האוניברסיטאות של טקסס |
פרסים והוקרה |
|
ג'וזף לאונרד גולדשטיין (באנגלית: Joseph Leonard Goldstein; נולד ב-18 באפריל 1940) הוא ביוכימאי וגנטיקאי יהודי-אמריקאי. חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה משנת 1985 יחד עם מייקל ס. בראון, על מחקריו החלוציים בתחום המטבוליזם של ליפופרוטאין בעל צפיפות נמוכה, LDL (כולסטרול). כמו כן זכה בפרסים רבים על מחקריו בתחום המחלות הגנטיות.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גולדשטיין סיים תואר ראשון בכימיה ובביולוגיה באוניברסיטת וושינגטון ולי (Washington and Lee University) בשנת 1962 ותואר דוקטור לרפואה במרכז הרפואי סאות'ווסטרן של אוניברסיטת טקסס, בשנת 1966. בין השנים 1966–1968 התמחה בבית החולים הכללי מסצ'וסטס, שם הכיר את מייקל בראון. ב-1968 הפך לעמית מחקר במכון הלאומי לחקר הלב של ארצות הברית, שם חקר מנגנוני סינתזה של חלבונים. ב-1970 עבר לאוניברסיטת וושינגטון.
בשנת 1972 חזר למרכז הרפואי סאות'ווסטרן של אוניברסיטת טקסס, שם חקר יחד עם מייקל סטוארט בראון את המטבוליזם של כולסטרול וגילה כי בתאי אדם קיימים קולטנים לליפופרוטאין בעל צפיפות נמוכה (LDL) הקולטים כולסטרול מתוך זרם הדם. חוסר בקולטנים ל-LDL הוא הגורם למחלה הגנטית היפרכולסטרולמיה משפחית, החושפת את הלוקים בה לשורת מחלות הנגרמות מרמת כולסטרול גבוהה. בנוסף להסברים שסיפקו גולשטיין ובראון באשר לגורם העומד מאחורי התחלואה הקיימת באוכלוסיית אנשים להם רמות גבוהות של כולסטרול, כמו למשל מחלת לב כלילית, מחקריהם חשפו את חשיבותו של היבט יסודי בביולוגיה של התא ספיגת מולקולות לתוך התא בתיווך קולטנים.
בנוסף לתרומתם הגדולה להבנתו את אופן פעולת התאים בגוף, תגליותיהם של גולדשטיין ובראון הובילו לפיתוח תרופות סטטיניות, תרופות המורידות את רמת הכולסטרול שבהן משתמשים היום מיליוני בני אדם בעולם והמשפרת את איכות חייהם. תרופות אלה עשויות להוריד באופן משמעותי את מספר מקרי המוות כתוצאה ממחלות הלב הכליליות ומשבץ מוחי, בעתיד הקרוב.
בשנות התשעים פרסמו גולדשטיין ובראון יחד עם עמיתי מחקר נוספים מנגנון מורכב, שבאמצעותו תאי הגוף מווסתים את רמות השומן והכולסטרול לנוכח תנאים סביבתיים משתנים.
פרופסור גולדשטיין עומד בראש הקתדרה למדעים ביו-רפואיים באוניברסיטת טקסס. הוא ממשיך להיות מעורב באופן אישי במחקר מעבדתי, יחד עם עמיתו מייקל ס. בראון. המחקרים שפרסמו בספרות המדעית הם בין המחקרים המצוטטים ביותר בעולם.
גולדשטיין זכה בפרס אלברט לסקר למחקר רפואי בסיסי לשנת 1985,[1] בשנת 1988 הוענקה לו המדליה הלאומית למדעים של ארצות הברית. הוא חבר האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית ועמית זר של החברה המלכותית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'וזף גולדשטיין, באתר פרס נובל (באנגלית)
- אתר הבית למעבדת בראון וגולדשטיין (באנגלית)
- על ג'וזף גולדשטיין באתר jci בעקבות זכייתו במדליית קובר של אגודת הרופאים האמריקנית (באנגלית)
- ג’וזף גולדשטיין, אנשי סגולה, מוזיאון העם היהודי – בבית התפוצות (בעברית)
- ג'וזף גולדשטיין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על זכייתו באתר פרס לסקר (באנגלית)
זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה | ||
---|---|---|
1901–1925 | פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925) | |
1926–1950 | פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950) | |
1951–1975 | תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975) | |
1976–2000 | בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000) | |
2001 ואילך | הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024) |
- זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
- זוכי פרס נובל יהודים אמריקאים
- יהודים חברי האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית
- רופאים יהודים אמריקאים
- עמיתים יהודים בחברה המלכותית
- עמיתים זרים בחברה המלכותית
- יהודים זוכי המדליה הלאומית למדעים
- סגל אוניברסיטת טקסס
- בוגרי אוניברסיטת וושינגטון ולי
- אמריקאים שנולדו ב-1940
- זוכי פרס המרכז הרפואי אלבני
- זוכי פרס קרן גיירדנר הבינלאומי
- זוכי פרס אלברט לסקר למחקר רפואי בסיסי