בצלאל אשכנזי

בצלאל אשכנזי
לידה	1520 לערך
פטירה	1594 לערך
מקום פעילות	ארץ ישראל, מצרים
תקופת הפעילות	?–1592
תחומי עיסוק	פרשן תלמוד, פוסק
רבותיו	ר' דוד בן זמרא (הרדב"ז), ר' ישראל די קוריאל
תלמידיו	האר"י (ר' יצחק לוריא), ר' שלמה עדני (בעל פירוש המשנה, 'מלאכת שלמה')
בני דורו	ר' ישראל נג'ארה
חיבוריו	שיטה מקובצת או 'אספת זקנים' על מסכתות התלמוד, וכן ספר 'כללי התלמוד'. כמו כן חיבר ספר שאלות ותשובות, ודרשותיו ומאמריו נלקטו אף הם לספר נפרד.

רבי בצלאל אשכנזי (1520–1594 לערך) היה שד"ר, מגדולי חכמי ורבני ירושלים ומצרים בתקופתו, מחבר "שיטה מקובצת", ומראשוני האחרונים.

תולדות חייו

על שנותיו הראשונות של רבי בצלאל כמעט ואין ידוע דבר. אביו אברהם עלה לארץ ישראל מאשכנז, והתיישב בירושלים או בצפת. באותה תקופה (משוער בשנת ר"ף)^[1], נולד רבי בצלאל. אחד מרבותיו באותה תקופה הוא רבי ישראל די קוריאל (מחכמי צפת במאה ה16, וסבו של רבי ישראל נג'ארה). עוד בצעירותו ירד עם אביו מסיבה לא ידועה למצרים והשתקע שם. במצרים למד רבי בצלאל אצל הרדב"ז, שהיה רבה הראשי של הקהילה שם. לאחר שעלה הרדב"ז לארץ ישראל, החליפו רבי בצלאל בהנהגת הקהילה במצרים.

בסביבות שנת ה'ש"ם^[2] בעקבות מאבק שערך רבי בצלאל לטובת הקהילה כנגד אדם שבא להשתרר על הקהל, הוא נאלץ לעזוב ולעלות לארץ ישראל. בראשונה עלה לצפת שם התמנה לראש ישיבה^[3], משם עבר לירושלים, בירושלים נתקבל בכבוד רב ונבחר לעמוד בראש הקהל, הן מצד קהילת הספרדים והן מצד קהילת האשכנזים.

רבי בצלאל היה בקי בשפת השלטון וידע לייצג את הקהילה היהודית בפני השרים. ניסה להציל את בית כנסת הרמב"ן מידי הערבים אולם לא הצליח בכך. כמו כן שלח שליחים, ואף יצא בעצמו למצרים, סוריה וטורקיה כשד"ר כדי לאסוף כספים לצורכי הקהל, בדמשק התקין מגביות שנתיות קבועות לטובת ירושלים ומינה גבאים מיוחדים לשם כך. הרבה לעסוק גם בהשכנת שלום בין העדות השונות בקהילה. בשנת ה'שמ"ב, אנו מוצאים אותו שוב במצרים, אך הוא מדגיש שדירתו וספריו נמצאים בירושלים^[4]. הוא שהה במצרים שנים אחדות^[5] ובשנת ה'שמ"ז חזר לירושלים^[6], בראשית שנת שנ"ב יצא שוב לשליחות במצרים, ואז נפטר, לא ברור אם במצרים או בירושלים.^[7].

נפטר^[8] בערך בשנת 1592 ה'שנ"ב. מקום קברו איננו ידוע.

מוצאו

לאור העובדה שחונך בשיטה הספרדית על ידי רבנים ספרדים, וסגנון כתיבתו הספרדי, הדעות על מוצאו חלוקות. בשער חיבורו שהודפס לאחר פטירתו מוזכר אביו כאחיו של הרב יצחק בצלאל'ס, הרב של כל אשכנז, כמו כן רבי מאיר גאביזון מביא בתשובתו שהקל בשעת הדחק לעבור על חרם רבינו גרשום, מה שמוכיח את מוצאו האשכנזי, כי הספרדים כלל לא הקפידו על כך^[9]. מנגד, הרב יום טוב צהלון, בהתייחסו לפסיקתו של הרב אשכנזי, שדרשה לחייב את האשכנזים בירושלים להשתתף בהוצאות שהטילו השלטונות העות'מאנים על יהודי העיר, כתב "כי באמת לא יעלה על לב לומר שחכם אחד ספרדי יגזור גזרות על חכמי אשכנז", כשכוונתו לרב אשכנזי. לדידו של אליאב שוחטמן, הביטוי "חכם אחד ספרדי" הוא רב המשמש כרבו של ציבור ספרדי, ללא קשר למוצאו. לפי החוקרת ד"ר שלי אלקיים, היה מוצאו של הרב אשכנזי חצי ספרדי וחצי אשכנזי^[10].

חיבוריו

חיבורו העיקרי של רבי בצלאל הוא 'שיטה מקובצת', או "אספת זקנים".^[11] בחיבור זה אסף פירושי הראשונים על מסכתות הש"ס וסידרם. כמו כן, נדפסו בשם זה הגהותיו לתלמוד, בעיקר על סדר קדשים שבו נוסחת הגמרא משובשת ביותר, והגהותיו על פי כתבי יד שהיו ברשותו וכמו כן הגהותיו שהגיה מדעתו הרחבה, מהוות עזר רב ללומדים. בהוצאת מכון עוז והדר הוציאו לאור את מסכת בכורות על פי נוסחת רבנו בצלאל אשכנזי.

באגרתו הוא כותב:

ובהא עדיפנא על כל בני גילי, שלמדתי כל סדר קדשים מתחלה ועד סוף בעשרה שנים, והגהתי אותו בתכלית הגמ' ורש"י ותוספות מספרים ישנים ומסופרים. והנה הוא בירושלים תוב"ב, כל רואיו יכירו כמה טרחתי בזה שיותר כתוב בגליון.

— (מצוטט ע"י א.א. אהרונוב, חיבורי שיטה מקובצת לסדר קדשים, מכילתא כרך ה, עמ' 87)

אהרונוב מפרש את הסיומת "שיותר כתוב בגיליון" כמכוונת לליקוטי הפירושים שהיו בגליונות, מלבד ההגהות ותיקוני הנוסח.

רבי בצלאל היה מגדולי המשיבים בתקופתו. תשובותיו נאספו ונדפסו לראשונה בוונציה בשנת ה'שנ"ה (1595), ושבו ונדפסו כמה פעמים נוספות.

דרשותיו יצאו לאור מכתב יד על ידי הרב יחיאל בוחבוט.

תלמידיו וחבריו

תלמידו החשוב והמפורסם ביותר היה רבי יצחק לוריא, הלא הוא האר"י הקדוש. כמו כן, נודע גם תלמידו רבי שלמה עדני, בעל פירוש 'מלאכת שלמה' על המשנה. גם רבי אברהם מונסון, ראש ישיבה ודיין בקהיר, היה תלמידו.

בשנת 1772, ר' יצחק נוניש-בילמונטי, הביא לדפוס את כתביו בליוורנו.

המשורר הנודע רבי ישראל נג'ארה היה חברו הטוב. במות רבי בצלאל, ספד לו: "איש אלקים קדוש, עסקן ורב פעלים. מציל עשוקים ומנהיג גדול".

ראו גם

יהודים בירושלים במאה ה-15 וה-16

לקריאה נוספת

א. א. אהרונוב, חיבורי 'שיטה מקובצת' לסדר קדשים, מכילתא כרך ה, עמ' 83 והלאה.
א' דוד, ישיבתו של ר' בצלאל אשכנזי בצפת, תרביץ נ"ה (תשמ"ו)
הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ מבוא ל'שיטה מקובצת' ולתולדות חייו, בתוך 'ילקוט מפרשים החדש' הוצאת עוז והדר ירושלים ה'תשפ"א.

תקופת חייו של הרב בצלאל אשכנזי על ציר הזמן
ציר הזמן

קישורים חיצוניים

שלמה טולידאנו, רבי בצלאל אשכנזי : האיש, מפעלו הספרותי וספרייתו, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, האוניברסיטה העברית תשס"ב.
בצלאל אשכנזי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
דוד הלחמי, רבי בצלאל אשכנזי (בעל „שיטה מקובצת”), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' מ"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
בצלאל אשכנזי, ספר אסיפת זקנים, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
בצלאל בן אברהם אשכנזי, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ראה טולידנו, רבי בצלאל אשכנזי, פרק א
^ ראה: הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ, מבוא לתולדות הרב בצלאל אשכנזי בתוך מבוא לקובץ מפרשים כתובות הוצאת עוז והדר ירושלים ה'תשפ"ג. אהרונוב (א.א. אהרונוב, חיבורי שיטה מקובצת לסדר קדשים, מכילתא כרך ה, עמ' 85) מוכיח כי כבר בתחילת חורף של"ה עלה רבי בצלאל לצפת.
^ א' דוד, ישיבתו של ר' בצלאל אשכנזי בצפת, תרביץ נ"ה (תשמ"ו), על פי אגרת מכת"י ר' ירמיה מורוגונטו שהתפרסמה בספר הזיכרון לר' משה ליפשיץ
^ שו"ת ר' בצלאל אשכנזי סימן ל"ד (מהדורת בוחבוט ב"ב תש"נ)
^ בשנת שמ"ד הוא עוד היה במצרים, (שו"ת רבי בצלאל אשכנזי סי' ד')
^ ראה באגרתו שפורסמה על ידי א' מארכס, בתוך: אמת ליעקב - ספר זיכרון למלאת שבעים שנה למורינו ורבינו יעקב פריימאנן, עמ' 169–170 (בחלק הגרמני)
^ ראה הרב יוסקוביץ במבואו שם. וראה מה שכתב ר"א זינגר, תשובה חדשה לרבי בצלאל אשכנזי זלה"ה בשבח לימוד התלמוד בפלפול, מקבציאל ל"ז.
^ בסוף שנת 1591 מוזכר כי תיקן תקנה במצרים (שו"ת רבי יעקב קאסטרו סימן ס), 'ולקצת ימים נתבקש לישיבה של מעלה' (שם), ובספר 'סדר זמנים' שנדפס בשנת 1594 מוזכרת כבר פטירתו,
^ שלמה טולידאנו, רבי בצלאל אשכנזי: האיש, מפעלו הספרותי וספרייתו
^ ערכו באנציקלופדיית דעת
^ אליאב שוחטמן, "בנין שלמה לחכמת בצלאל" לר' שלמה עדני: והגהות ר' בצלאל אשכנזי לסדר קדשים, עלי ספר: מחקרים בביבליוגרפיה ובתולדות הספר העברי המודפס והדיגיטלי, 1976, עמ' 63–93

[1] ראה טולידנו, רבי בצלאל אשכנזי, פרק א

[2] ראה: הרב יוסף מיכאל יוסקוביץ, מבוא לתולדות הרב בצלאל אשכנזי בתוך מבוא לקובץ מפרשים כתובות הוצאת עוז והדר ירושלים ה'תשפ"ג. אהרונוב (א.א. אהרונוב, חיבורי שיטה מקובצת לסדר קדשים, מכילתא כרך ה, עמ' 85) מוכיח כי כבר בתחילת חורף של"ה עלה רבי בצלאל לצפת.

[3] א' דוד, ישיבתו של ר' בצלאל אשכנזי בצפת, תרביץ נ"ה (תשמ"ו), על פי אגרת מכת"י ר' ירמיה מורוגונטו שהתפרסמה בספר הזיכרון לר' משה ליפשיץ

[4] שו"ת ר' בצלאל אשכנזי סימן ל"ד (מהדורת בוחבוט ב"ב תש"נ)

[5] בשנת שמ"ד הוא עוד היה במצרים, (שו"ת רבי בצלאל אשכנזי סי' ד')

[6] ראה באגרתו שפורסמה על ידי א' מארכס, בתוך: אמת ליעקב - ספר זיכרון למלאת שבעים שנה למורינו ורבינו יעקב פריימאנן, עמ' 169–170 (בחלק הגרמני)

[7] ראה הרב יוסקוביץ במבואו שם. וראה מה שכתב ר"א זינגר, תשובה חדשה לרבי בצלאל אשכנזי זלה"ה בשבח לימוד התלמוד בפלפול, מקבציאל ל"ז.

[8] בסוף שנת 1591 מוזכר כי תיקן תקנה במצרים (שו"ת רבי יעקב קאסטרו סימן ס), 'ולקצת ימים נתבקש לישיבה של מעלה' (שם), ובספר 'סדר זמנים' שנדפס בשנת 1594 מוזכרת כבר פטירתו,

[9] שלמה טולידאנו, רבי בצלאל אשכנזי: האיש, מפעלו הספרותי וספרייתו

[10] ערכו באנציקלופדיית דעת

[11] אליאב שוחטמן, "בנין שלמה לחכמת בצלאל" לר' שלמה עדני: והגהות ר' בצלאל אשכנזי לסדר קדשים, עלי ספר: מחקרים בביבליוגרפיה ובתולדות הספר העברי המודפס והדיגיטלי, 1976, עמ' 63–93

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

אחרונים
חכמי יהדות אשכנז	רבי משה איסרליש (הרמ"א) • רבי שלמה לוריא (המהרש"ל) • רבי יהודה ליווא בן בצלאל (המהר"ל מפראג) • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי הכהן (הש"ך) • רבי העשיל מקראקא • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יאיר חיים בכרך (ה"חות יאיר") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל "שולחן ערוך הרב") • רבי יהודה לייב מינוביץ' (בעל "שארית יהודה") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות") • רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שולחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש")
חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד	רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי (ה"מאמר מרדכי") • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי")
חכמי ארץ ישראל	רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי יוסף קארו (הבית יוסף) • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם) • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי שאול ישראלי • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי בן ציון אבא שאול • רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • רבי שמואל הלוי ואזנר • רבי זלמן נחמיה גולדברג
תנאים • אמוראים • סבוראים • גאונים • ראשונים