בנימין עמידרור

בנימין (בני) עמידרור

אין תמונה חופשית
לידה	8 במאי 1937 (בן 87) ה' באייר ה'תרצ"ו
מדינה	ישראל
השתייכות	צבא הגנה לישראל

בנימין (בני) עמידרור (נולד ב-8 במאי 1937, ה' באייר ה'תרצ"ז) הוא מומחה בתחום התורות הצבאיות (תורת הלחימה) אשר שירת בין השנים 1977–2002 כראש ענף תורת לחימה בחטיבת התורה וההדרכה (תוה"ד) במטה הכללי של צבא הגנה לישראל. עמידרור כתב את מרבית ספרי תורת הלחימה ותורות היסוד בדרג המטה הכללי של צבא הגנה לישראל, והרצה במשך שנים בפני בכירי צה"ל.

עמידרור נחשב בעיני קצינים בכירים רבים כמומחה חשוב והיחיד בתחומו בישראל, וכמי שהטמיע בצה"ל מקצועיות צבאית עיונית ורחבת היקף. מכונה לעיתים: "מורה הגנרלים".

ביוגרפיה

נולד לצלה עמידרור ואריה עמידרור (טפליצקי), שניהם מלוחמי האצ"ל. בילדותו, עד שהיה כבן 11, עסקה אמו בפעילות במחתרת, ושהתה תקופות בכלא הבריטי. אביו התגייס לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה ונפל בשבי. עמידרור גדל בבית סבתו. אחרי הקמת המדינה גדל בשכונת יד אליהו בתל אביב. כבני משפחתו, בצעירותו היה פעיל בתנועת בית"ר. אחיו הוא האלוף במילואים וראש המטה לביטחון לאומי לשעבר יעקב עמידרור. אחותו היא אלוף-משנה במילואים אהובה ינאי, הנשואה לאלוף במילואים שלמה ינאי.

קריירה צבאית ועיתונאית

בשנת 1955 התגייס לצה"ל. שירת בחיל השריון ושימש כקצין ומפקד טנק בחטיבה 7 במבצע קדש. בהמשך שימש כמדריך בבית הספר לשריון וכן בבה"ד 1. בשנת 1962, לאחר שבע שנים, פרש מצה"ל. לאחר מכן עבד כעשר שנים כמפקח במשרד החינוך במחלקת הגדנ"ע, אולם הקדיש את מרב זמנו וכוחותיו ללימוד שיטתי וכתיבה בתחומי הצבא. במלחמת ששת הימים שימש כקצין מבצעים של חטיבה 60, באוגדת טל (אוגדה 84). בתום הקרבות כתב דו"ח על אתגרי השריון הישראלי והעביר אותו למפקדת גייסות השריון.

עיסוקו הציבורי המשמעותי הראשון היה, בתחילת שנות ה-70, כפרשן צבאי בעיתון הארץ. הוא פרסם בעיתון סדרות רחבות היקף על תוצאות מלחמת ששת הימים ומצבו של צה"ל. אחרי מלחמת יום הכיפורים כתב בעיתון ידיעות אחרונות. בשני העיתונים לא היה חבר מערכת אלא כותב חיצוני. לאחר שפרסם ביקורת בידיעות אחרונות כנגד ניהול קרב רפיח במלחמת ששת הימים בידי ישראל טל (טליק) הופסקה כתיבתו בעיתון. עמידרור הוזמן, על ידי אורי אבנרי, לכתוב בעיתון העולם הזה, שם כתב, במשך כשלוש שנים, מאמרים בנושא צבא וביטחון. שימש תקופה קצרה כעוזרו של עזר ויצמן שהיה באותה עת יו"ר הנהלת תנועת החרות.

כשנתיים לפני מלחמת יום הכיפורים, בעקבות סיור שערך עם אחיו יעקב עמידרור בתעלת סואץ, שלח מכתב מפורט לסגן מפקד אוגדת סיני תא"ל מנחם (מן) אבירם ולעזר ויצמן, בו חזה את הפלישה המצרית שפתחה את המלחמה, ואת הִתְמוֹטְטוּתוֹ הוודאית של קו בר-לב. במהלך המלחמה שימש כקצין מבצעים בחפ"ק של מוסא פלד, אוגדה 146, ברמת הגולן, ואחריה על הגשרים בתעלת סואץ.

אחרי המלחמה, בשנת 1975, הוזמן עמידרור להיכנס למחלקת ההדרכה (מה"ד), בה שימש כשנתיים כחוקר במעמד לא ברור. בשירותו הצבאי הגיע עד לדרגת רב-סרן.

ראש ענף תורת לחימה בסיסית

בשנת 1977, מונה על ידי שר הביטחון עזר ויצמן לחוקר בגוף התכנון של משרד הביטחון. בשנת 1979 הוזמן שוב למחלקת ההדרכה, שם מונה ל"ראש ענף תורת לחימה בסיסית" (רע"ן תו"ל בסיסי), והחל מאותה עת עסק באופן רשמי ומסודר בכתיבת התורות הצבאיות בדרג המטה הכללי. במסגרת עבודתו כתב את כמעט כל ספרי התורות הבסיסיות של צה"ל. כן הרצה בפני בכירי הצבא בקביעות והדריך דורות של קצינים. עמידרור שימש בתפקיד זה עד צאתו לגמלאות בשנת 2002. בשנותיו בצה"ל היה אזרח עובד צה"ל בחזקת קצין (בח"ק).

בשלהי שנות ה-80, הקים ביחד עם אל"ם במילואים ד"ר חנן שי (שוורץ) את תוכנית "ברק" במכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה (פו"ם), שיזם האלוף יוסי פלד. התוכנית עסקה בלימוד מעמיק של היסטוריה צבאית, בניתוח קרבות ומערכות ובביקורת אקדמית של תהליכים צבאיים. עמידרור שימש ב"ברק" כמדריך הראשי ועסק במשך למעלה מעשור בהטמעת מקצועיות צבאית בדרגי פיקוד הביניים והפיקוד הבכיר של הצבא. מלבד תחומי הלמידה, נהגו להתייעץ עמו קציני צה"ל בכירים בסוגיות צבאיות מורכבות.

ידענותו ותובנותיו של עמידרור בתחומי ידע צבאיים נרחבים נרכשו על ידו באמצעות השכלה אוטודידקטית. גישתו העקרונית היא שתורת הצבא ותורת הלחימה הן מקצוע ותוצרים אוניברסלים, ושככל מקצוע יש לרכוש את הכלים להבנתו. בהתאם לכך, עסק בין השאר, לצד סא"ל ד"ר יוסי הוכבאום, בלימוד הנעשה בעולם הצבאי ברחבי העולם ולאורך ההיסטוריה, ובהתאמה לצרכיו ויכולותיו של צה"ל. כן עודד תרגום של חיבורים צבאיים קלאסיים לשפה העברית. עמידרור נודע בחריפות לשונו.

לאחר פרישתו מצה"ל

אות מפעל חיים שקיבל עמידרור מהרמטכ"ל אביב כוכבי

בשנת 2002 פרש לגמלאות. עם זאת, לבקשת המטכ"ל, נשמר משרדו בקריה בתל אביב והוא עבד במקום עד שנת 2016.

החל מפברואר 2005 היה חבר בוועדה שהקימה ממשלת ישראל, בראשות השופט יצחק אנגלרד, לבחינת חשיפת הפרוטוקולים מישיבות ועדת אגרנט. בשנת 2007 פרסם צוות בראשותו הצעה לרפורמה בסידור הדרגות הבכירות בצה"ל.

חיים אישיים

נשוי לנעמי ואב לארבעה. מתגורר בהרצליה. בנו הוא אלוף-משנה במילואים בועז עמידרור. אחיו הוא יעקב עמידרור, ואחותו היא אהובה ינאי הנשואה לשלמה ינאי.

לקריאה נוספת

עמידרור עסק במשך שנים רבות בכתיבה צבאית ענפה, וספריו מהווים את התשתית הבסיסית של תורות צה"ל.

מאמריו בגיליונות מערכות

• 'החרמ"ש – יעוד, תקנים ולחימה', מערכות גיליון 170, 22 בנובמבר 1965
• 'הטנק הטוב', מערכות גיליון 176, 22 ביוני 1966
• 'נשקו המודרני של החי"ר', מערכות גיליון 207, 21 במאי 1970
• 'המפקדה העוצבתית איך התנפחה ואיך לרפאה', מערכות גיליון 236, 21 במאי 1974
• 'המפקדה העוצבתית המפוצלת למה וכיצד', מערכות גיליון 237, 21 ביוני 1974
• 'סגן המפקד', מערכות גיליון 238–239, 21 בספטמבר 1974
• 'המערכת הממשלית של "הביטחון הלאומי", מערכות גיליון 275, 21 באוגוסט 1980
• 'חרמ"ש – האם יש בכלל חי"ר אחר?!', מערכות גיליון 281, 21 בנובמבר 1981

קישורים חיצוניים

• בנימין עמידרור, המלחמה הראשונה שבה היו יחסי הכוחות הכמותיים לרעתנו, דבר, 16 בספטמבר 1974
• אמנון ברזילי, שיעור לגנרלים, באתר הארץ, 31 ביולי 2002
• אמנון לורד, מה עובר על צה"ל? – ראיון עם עמידרור, באתר מידה, 11 באפריל 2016
• אמנון לורד, החוקר הצבאי עמידרור: אפשר להתגבר על טרור, באתר nrg‏, 19 ביוני 2016
• אורי מילשטיין, ‏"הלוחמים של חמאס וחיזבאללה איכותיים יותר מחיילינו" – ראיון עם עמידרור, באתר מעריב אונליין, 25 בינואר 2020
• "חמאס וחיזבאללה טובים יותר מגולני וצנחנים" – ראיון עם עמידרור, באתר ערוץ 7, 4 בפברואר 2020
• הודיה כריש חזוני, ‏למה אנחנו מנצחים במלחמות אבל לא למדנו עד היום להביס את האויב?, בעיתון מקור ראשון, 9 בנובמבר 2023
• המצביאים: רס"ן בנימין עמידרור – מחנך המטכ"לים ומנסח תורת הלחימה של צה"ל, סרטון בערוץ "פורום קפה שפירא", באתר יוטיוב (אורך: 02:34:02)
• בני עמידרור - צהל הוא צבא מפלגתי מיום הקמתו - ולכן גם איננו מקצועי, סרטון בערוץ "פודקאסט על המשמעות", באתר יוטיוב

מקבץ מפרסומיו של עמידרור בעיתון "העולם הזה"

מבצע קדש (5 כתבות)

• "קדש" – הכישלון שהצליח, גיליון 1935, 2 באוקטובר 1974
• המיטלה – מלכודת האש, גיליון 1936, 9 באוקטובר 1974
• הביזיון של אבו עגילה, גיליון 1938, 23 באוקטובר 1974
• רפיח – הקרב שנשכח, גיליון 1939, 30 באוקטובר 1974

מלחמת ששת הימים – חזית הדרום

• הלילה של אום-כתף, גיליון 1943, 27 בנובמבר 1974
• המרוץ לאל עריש, גיליון 1946, 18 בדצמבר 1974
• רפיח – אל תוך הערפל, גיליון 1947, 25 בדצמבר 1974
• הג'יראדי – לתוך שטח ההריגה, גיליון 1949, 15 בינואר 1975
• רפיח – הביזיון שמאחורי הצל"ש, גיליון 1951, 28 בינואר 1975

מלחמת יום הכיפורים – חזית הדרום (בסך הכל 15 כתבות)

• המלחמה שלפני המלחמה, גיליון 1941, 13 בנובמבר 1974
• הביזיון של אבו עגילה, גיליון 1938, 23 באוקטובר 1974
• רפיח – הקרב שנשכח, גיליון 1939, 30 באוקטובר 1974
• "קדש" – הכישלון שהצליח, גיליון 1935, 2 באוקטובר 1974