בליסטרה

בליסטרה או בליסטה (מיוונית: βαλλίστρα; מהמילה βάλλω; באלו - לזרוק) היא כלי נשק קדום עשוי עץ וגידים, ששימש להטלת חיצים גדולים ואבני בליסטרה. מקור שם זה במילה היוונית ballistēs (לזרוק). כלי זה שימש בעיקר ללוחמת מצור והיה כלי מצור שימושי עד המצאת התותח.

מתקן זה דומה במבנהו לקשת אופקית ענקית, אך מראה זה מטעה במקצת, שכן מקור האנרגיה של הקשת לא מתבססת על גמישות העץ או המתכת שמרכיבים את הקשת, אלא על האלסטיות של גידים הכרוכים בסליל סביב צירים עליהם מותקנים מוטות הקשת. דריכת הקשת גורמת לצירים להסתובב ומותחת את הקפיץ הסיבובי המורכב מהגדילים שסביב הצירים. כאשר המעצור משוחרר, האנרגיה האלסטית האצורה בקפיץ משתחררת, והגידים מסובבים בחזרה את המוטות למצב מיושר. המוטות מושכים את המיתר הקשור ביניהם שמשגר את החץ הגדול במהירות גדולה.

הגרסה העתיקה ביותר של בליסטרה היא ככל הנראה זו של דיוניסיוס מסירקוזי, משנת 400 לפנה"ס. גרסה זו פשוטה למדי, והיא כוללת קשת אופקית גדולת ממדים, שקובעה למתקן נייד; המיתר נמתח באמצעות גלגלת.