בית הכנסת של ראשוני החסידים בטבריה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כנסת  |
| מיקום |
טבריה |
| מדינה |
ישראל |
| מייסדים |
מנחם מנדל מוויטבסק |
| נוסח תפילה | נוסח החסידים |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1786 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1786 |
| קואורדינטות | 32°47′11″N 35°32′34″E / 32.786277777778°N 35.542833333333°E |
 | |
  | |
בית הכנסת של ראשוני החסידים בטבריה, או בית הכנסת קרלין סטולין בטבריה, הוא מבנה בית כנסת שנבנה בשנת 1786 במרכז "חצר היהודים" בעיר העתיקה בטבריה, ליד שפת הכנרת. הוא נבנה לראשונה בשנת תקמ"ו 1786 על ידי רבי מנחם מנדל מוויטבסק ורבי אברהם מקליסק, שעמדו בראש עליית החסידים.
ברעידת אדמה שאירעה בגליל בשנת 1837 נהרס בית הכנסת, ונבנה מחדש על ידי חסידי קרלין במצוות רבם רבי אהרן (השני) מקרלין. עם הריסת הרובע היהודי שמרו עליו החסידים לבל ייפגע[דרושה הבהרה], וכך שרדו גם יתר בתי הכנסת העתיקים שב"חצר היהודים".
הקמתו הראשונה ב-1786
[עריכת קוד מקור | עריכה]העולים בראשות רבי מנחם מנדל מוויטבסק התגוררו תחילה בצפת ובפקיעין.[1] בשנת 1781 עברו רובם לטבריה. תושבי העיר הקצו להם מקום תפילה בחדר סמוך לבית הכנסת הספרדי. מנהגם של החסידים להתפלל בקול רם ואף לצעוק את התפילה הפריע למתפללי בית הכנסת הסמוך, ועל כן המניין החסידי עבר להתקיים בביתו של רבי מנחם מנדל מוויטבסק; אולם הבית היה צר מלהכיל את החסידים.
בשנת 1786 בנה רבי מנחם מנדל מוויטבסק בית בעל שלוש קומות: מרתף, קומה שבה גר, ומעליה קומת בית הכנסת. הקמת הבית נודעה אצל החסידים בגולה. רבי ברוך ממז'יבוז', ממנהיגי החסידות בווהלין - שלחו לו פרוכת שתרמו בני קהילתו.
באותה שנה פרצה מגפה קשה בגליל. רבי מנחם מנדל וקבוצת חסידים הסתגרו בחודשי המגפה בביתו החדש וניצלו. הבית הפך להיות למוקד חברתי. לאחר פטירת רבי מנחם מנדל, ירש את הבית בנו יחידו רבי משה.
בית הכנסת עמד על תלו עד שנת 1837, אז פקד רעש אדמה את הגליל, ובית הכנסת נהרס, אך הבית מתחתיו שרד. בשל חוסר באמצעים של כוללות האשכנזים עמד המבנה בחורבנו כשלושים שנה.
חידושו על ידי חסידי קרלין מ-1867
[עריכת קוד מקור | עריכה]חסידי קרלין הקימו קהילה ענפה בטבריה.[2] בשנת 1867 הם החלו לפעול למען רכישת הבית במטרה לשקמו. שליחים נשלחו למזרח אירופה כדי לגייס משאבים למטרה זו. בשנת 1869 רכשוהו במצוות רבם, רבי אהרן (השני) מקרלין.
בשנת 1870 הוחל בבניית בית הכנסת, שנעצרה בשל חובות. בצר להם יצאו שוב בשנת 1872 שליחים לחצרות קרלין סטולין ולקהילות החסידים ברחבי פולסיה ווהלין כדי לגייס תמיכה כספית. רבי אהרן מקרלין חתם עם בנו, רבי אשר (השני) מסטולין, על קול קורא בתמיכה במפעל. בינתיים, התפללו החסידים בביתו העתיק של רבי מנחם מנדל מוויטבסק שמתחת לבית הכנסת, ורבי אהרן שלח אליהם ספר תורה שסיים לכתוב, תיבה ועמוד תפילה מעץ.
בשנת 1872 נפטר רבי אהרן, ושנה לאחר מכן נפטר גם בנו, רבי אשר מסטולין. בשנת 1875 ביקשו חסידי קרלין-סטולין מהשר משה מונטיפיורי שיתמוך ב"כולל קרלין" ויעזור להשלים את בניית בית הכנסת. השלמת תקרת בית הכנסת נעשתה בראשית שנות 1890 על ידי תרומתו של שמואל זאב שייב וזכה לברכתו של הינוקא, רבי ישראל מסטולין.
רבי משה מסטולין ורבי אברהם אלימלך מקרלין, שנספו בשואה, ביקרו פעמים מספר בבית הכנסת העתיק. כאשר היה במקום רבי אברהם אלימלך בשנת תרצ"ג 1933 אמר: "כל אחד יכול להרגיש קדושת הרה"ק הרבי ר' מנחם מנדל זצ"ל ששורה במקום הזה".[3]
רבי יוחנן מסטולין-קרלין, היחיד שניצל משושלת הצדיקים לבית קרלין-סטולין, נקבר בטבריה. כולל על שמו הוקם בבית הכנסת העתיק בשם: "מתיבתא דרבי יוחנן". בראשות הכולל עמד הרב דוד שמידל. לאחר חידוש הקהילה הקרלינאית בטבריה נסגר הכולל הוותיק ובמקומו נפתח כולל לאברכים צעירים בני המקום מחסידות קרלין.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על עליית החסידים, ראו למשל: יצחק בן-צבי, ארץ-ישראל ויישובה בימי השלטון העותמאני, ירושלים: מוסד ביאליק, תשט"ו-1955, עמ' 303-299.
- ^ הם אוזכרו בספרות הנוסעים, ראו למשל: מסע ר' רחמים יוסף אופלטקה מירושלים למירון, בתוך: אברהם יערי (עורך), מסעות ארץ ישראל, רמת גן: הוצאת מסדה, 1976, עמ' 630.
- ^ ברכת אהרן, דברי תורה... אדמו"רי קארלין וסטאלין זי"ע.. אהרן.. הויזמאן, ירושלים תש"ל, עמ' קפב.