ביוש (רומניה)
 סמל ביוש | |
 | |
| מדינה |
 רומניה |
|---|---|
| מחוז | מחוז ביהור |
| חבל ארץ | טרנסילבניה |
| ראש העיר | Gabriel-Cătălin Popa |
| בירת העיר |
ביוש (רומניה)  |
| שטח | 24.46 קמ"ר |
| גובה | 191 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 9,745 (1 בדצמבר 2021) |
| קואורדינטות | 46°39′N 22°21′E / 46.65°N 22.35°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| http://www.beius.ro/ | |
  | |
בֶּיוּשׁ (ברומנית: Beiuș, נהגה: [beˈjuʃ]; בהונגרית: Belényes; בפי יהודיה: בעלעניעש) היא עיר במחוז ביהור (אנ') שבטרנסילבניה, מערב רומניה. הסמוכה לבירת המחוז אוראדיה. לפני השואה התקיימה בעיר קהילה יהודית גדולה, ואחריה קהילת שרידים קטנה שהלכה והתדלדלה בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20.
העיר הייתה מרכז רומני חשוב במאה ה-19 אך שליש מהאוכלוסייה הייתה הונגרית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האזכור המוקדם ביותר של ביוש בהיסטוריה המתועדת היה בשנת 1263, לאחר הפלישה המונגולית לאירופה בשנת 1241. ביוש נכבשה בשנת 1691 על ידי האימפריה האוסטרו-הונגרית ונהייתה מאוחר יותר למרכז תרבות אזורי של הונגריה באימפריה האוסטרו-הונגרית. לאחר הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867 היא נשלטה על ידי הממשל ההונגרי, עד לאיחוד של טרנסילבניה עם רומניה (אנ') ב-1918.
יהודי ביוש (בעלעניעש)
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשך ההיסטוריה היה המקום נחלת הכנסייה. בתחילת המאה ה-19 קיבלו היהודים זכות בלתי מוגבלת להתיישבות במקום, זכות שאושרה שוב ושוב בידי הבישופים הרומניים המקומיים. ב-1852 נוסדה בעיר קהילה מאורגנת ובשנים הבאות בנתה הקהילה בית כנסת ומבני ציבור נוספים. במלחמת העולם הראשונה נפלו בשירות הצבא ההונגרי 33 יהודים, כ-30% מכלל המתגייסים.
בשנות ה-30 של המאה ה-20 התדרדר מעמד היהודים, הם סבלו מרדיפות והתנכלויות ובעיר התפתח מוקד של אנטישמיות. ערב מלחמת העולם השנייה עמד מספר היהודים בעיר על כ-15% מכלל התושבים. במסגרת תכתיב וינה נשארה העיר בשטח רומניה. במהלך המלחמה גורשו רבים לטרנסניסטריה, רבים פונו לג'ינטה ובאוקטובר 1944 שוחררה העיר.
בשל האווירה הלאומנית, בחרו רוב התושבים היהודים לעזוב את ביוש, ולפי ההערכות לפחות חצי מכלל היהודים כבר לא היו בעיר ב-1947.
רבני העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבני העיר, שנקראה בפי יהודיה ביידיש בשמה ההונגרי בעלעניעש, התפרסמו:
- הרב ישעיה רובין (1862–1869) - בהמשך עבר לכהן במיהאליפאלווא, היא ואליה לוי מיהיי (אנ')
- הרב אשר גרוסברג (1869–1896) - מתלמידי הכתב סופר ורבי מאיר איזנשטטר
- הרב נח ברוך פישר (1896–1898) - תלמיד ה'שבט סופר', פעל בעיר זמן קצר ואחריה כיהן בפישטיאן ובפרשוב
- הרב שמעון פולק (1900–1929) - מחבר "שם משמעון" (סייני תרצ"ב), שימש רב העיר ב-1900 ועד פטירתו
- הרב אשר פולק (1931–1947) - (לא בנו של הרב הקודם) הגיע לבעלעניעש לאחר תקופת רבנות בעיירה קיראי דארוץ. אחרי המלחמה שימש זמן מה אב"ד גרוסווארדיין (אוראדיה) ופעל להתרת עגונות מלחמת העולם השנייה, ומראשית שנות ה-50 של המאה ה-20 בכפר אתא בישראל
בעיר פעלה בשנות ה-20 של המאה ה-20 ישיבה קטנה שבראשה עמד הרב אהרן אפשטיין, מחבר "כפי אהרן" וספרים נוספים[1].
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי מפקד האוכלוסין של 2011, בביוש אוכלוסייה של 10,667 תושבים. המבנה האתני של האוכלוסייה הוא כדלהלן:
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בל"ו, "בֶּיוּשׁ", בתוך: ד"ר תיאודור לביא ואביבה ברושי (עורכים), פנקס הקהילות: (1) רומניה, כרך א, ירושלים: יד ושם, תש"ל 1969, עמ' 286–287.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ביוש
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יצחק יוסף כהן, הערך בעלעניעש, בתוך: חכמי טרנסילסבניה, עמ' 266.