בידוד דיפלומטי
בידוד דיפלומטי או בידוד בינלאומי הוא עונש שמטילה הקהילה הבין-לאומית או קבוצה גדולה של מדינות, כמו האומות המאוחדות, כלפי אומה, ממשלה או קבוצת אנשים. המונח יכול להתייחס גם למצב בו מדינה נמצאת, לאחר שנודתה על ידי הקהילה הבינלאומית של מדינות או קבוצת מדינות גדולה יותר.
הגורמים שנלקחים בחשבון בהתייחסות לקבוצת המדינות הגדולה יותר משקללים יציבות כלכלית, פוליטית ותרבותית, אך מכיוון שהסדר העולמי משתנה ללא הרף עם עלייתן של מדינות מתפתחות, קבוצה כזו עשויה להשתנות.
הגדרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בידוד בינלאומי הוא לעיתים קרובות תוצאה של עיצומים בין-לאומיים נגד מדינה ספציפית (או קבוצת מדינות), אך הוא עשוי להיות גם תוצאה של מדיניות בדלנית של המדינה המדוברת. לדוגמה, לוב תחת שלטון קדאפי, הגיעה למצב של בידוד בינלאומי לאחר עשורים של עימות עם המערב והמדיניות הביקורתית שלה כלפי ממשלות ערביות אחרות.
מונחים או מושגים מסוימים המוכרים באופן נרחב, כמו "מדינה מוקצה" (Pariah State(אנ')), נטבעו כדי להתייחס למדינות שבודדו את עצמן בינלאומית או בודדו על ידי קבוצות גדולות של מדינות. המאפיינים של מדינה כזו הם "בידוד דיפלומטי מסוכן, היעדר תמיכה ביטחונית אמינה או עוגנים פוליטיים בתוך מבני ברית של מעצמות גדולות, ו... [היותן] מטרות של גינוי וביקורת אובססיביים ובלתי פוסקים בפורומים בינלאומיים כמו האומות המאוחדות"[1].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בידוד בינלאומי, המוגדר כהדרה של מדינה או קבוצה מהקהילה הבינלאומית, יכול לנבוע מסנקציות בינלאומיות או ממדיניות בדלנית עצמית. לבידוד זה השלכות מרחיקות לכת, כפי שניתן לראות במקרים היסטוריים ועכשוויים כאחד.
- מלחמת האזרחים בספרד: הסכם אי–ההתערבות (אנ') שנחתם ב-1936 בין צרפת, בריטניה, גרמניה הנאצית, ברית המועצות ואיטליה, הותיר את הרפובליקה הספרדית במצב של בידוד בינלאומי קיצוני. אמברגו כלכלי דה-פקטו, לצד סגירת הגבולות הימיים והיבשתיים, מנעו סיוע חיוני מהרפובליקה, ותרמו לניצחון כוחות המורדים. מקרה זה מדגיש כיצד בידוד, אף כשהוא מוצג כנייטרליות, עלול לשרת אינטרסים של גורמים עוינים[2].
- דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד: משטר האפרטהייד בדרום אפריקה סבל מבידוד בינלאומי נרחב. בעוד שבמקרים רבים בידוד מוביל לעוני, האליטה בדרום אפריקה הצליחה לשמור על מעמדה ועושרה, בעוד שהשכבות החלשות ביותר סבלו מההשלכות.
- מיאנמר: שלטון צבאי נוקשה הוביל לבידוד בינלאומי של מיאנמר, ולמערכת בריאות רעועה, חרף שפע משאבים טבעיים[3].
- לוב וסוריה: במהלך ההתקוממויות בלוב (2011) ובסוריה (2011-2012), לחץ בינלאומי ובידוד תרמו להפלתם של מועמר קדאפי ובשאר אל-אסד.
- ונצואלה: משטרו של ניקולס מדורו בוונצואלה חווה בידוד בינלאומי גובר עקב התערערות הדמוקרטיה במדינה[4][5].
- רוסיה: פלישת רוסיה לאוקראינה ב-2022 הובילה לבידוד בינלאומי חריף, הכולל סנקציות כלכליות, גירוש ממועצת אירופה וחרם נרחב.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Robert E. Harkavy (1981). "Pariah States and Nuclear Proliferation". International Organization. 35 (1): 135–163. doi:10.1017/S0020818300004112. S2CID 154395888.
- ^ Ángel Viñas, La Soledad de la República (אורכב 30.06.2015 בארכיון Wayback Machine)
- ^ "JICA - Signs of a Myanmar Spring?". אורכב מ-המקור ב-2015-06-30. נבדק ב-2012-07-28.
- ^ "Isolation greets Maduro's new term as Venezuela's president". Associated Press. 2021-04-21. נבדק ב-2021-09-03.
- ^ "Venezuela faces international isolation after Maduro win". The National. 22 במאי 2018. נבדק ב-2021-09-03.
{{cite web}}: (עזרה)