לדלג לתוכן

אראגורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ארגורן)
ארגורן
Aragorn
אראגורן בגילומו של ויגו מורטנסן בסרטי שר הטבעות של פיטר ג'קסון
אראגורן בגילומו של ויגו מורטנסן בסרטי שר הטבעות של פיטר ג'קסון
אראגורן בגילומו של ויגו מורטנסן בסרטי שר הטבעות של פיטר ג'קסון
שם ספר שר הטבעות
הופעה ראשונה אחוות הטבעת עריכת הנתון בוויקינתונים
יוצרים ג'ון רונלד רעואל טולקין
גילום הדמות ויגו מורטנסן
מידע
שם אמיתי אראגורן בן-אראתורן
כינויים הצעדן/הפסען, הדונדן, אסטל, אלסר
גזע בן אדם דונאדין, נצר לשושלת נומנור
מין זכר
מקצוע סייר ושומר יערות, לוחם, מצביא, מלך
שיוך אחוות הטבעת
נטייה טוב
מומחיות לחימה, שדאות, מנהיגות, ריפוי
כוחות אריכות ימים
כלי נשק החרב "אנדוריל" (להבת המערב).
חרב ארוכה, חץ וקשת, פגיון עלפי
אזרחות מלך גונדור
דמויות קשורות
משפחה אב: ארתורן, אם: גילרין, אישה: ארוון
חברים פרודו בגינס, גימלי, לגולס, גנדלף, אלרונד
אויבים אורקים, טרולים, סאורון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אראגורן בן ארתורן הוא דמות בדיונית בספר "שר הטבעות" של ג'.ר.ר. טולקין ואחד מהגיבורים הראשיים של הסיפור האפי. אראגורן הוא לוחם נודד ושומר יערות, איש הדונאדין ונצר למלך איסילדור. ביחד עם גנדלף, אראגורן מנהיג את אחוות הטבעת ומוביל את המאבק בסאורון שר האופל.

אראגורן בן ארתורן (ארגורן השני) הוא יורשו של איסילדור מלך גונדור ונצר לשושלת נומנור. שנתיים לאחר לידתו לאימו גילרין, מת אביו ארתורן בקרב. בעקבות כך הוא גדל בין עלפי ריוונדל אצל אלרונד, אדון ריוונדל. שם, אימו כינתה אותו "אסטל" ("תקווה"). כשחי בין העלפים למד ארגורן את שפתם ואת אורחות חייהם. ניסיון זה הקנה לו מיומנויות שימושיות (כגון רפואה, קשר עם בעלי חיים ועוד) שנראו לשאר בני האדם כקסם. בריוונדל פגש גם את גנדלף, והתיידד עימו.

עם התבגרותו, סיפר לו אלרונד אודות מוצאו ועל כך שהוא בעצם המלך החוקי של גונדור, נצר לשושלת המלכים שנקטעה. אז הוא פגש בארוון אונדומיאל, בת לילית למחצה, בתו של אלרונד והתאהב בה, והשניים התארסו כעבור זמן ביער לות'לוריין. אחרי שאמו מתה, יצא אראגורן לגלות, ונדד עם שומרי היער של הדונאדין. למרות מוצאו המלכותי, סירב אראגורן לתבוע את כתר גונדור, מחשש שבתור יורשו של איסילדור, גם הוא יפול כמוהו.

בספרי שר הטבעות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באחוות הטבעת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר גילה גנדלף שפרודו בגינס קיבל בירושה מדודו, בילבו בגינס, את הטבעת האחת, הורה לפרודו לברוח מהפלך אל ריבנדל ולעבור בפונדק "הפוני המקפץ" שם הם היו אמורים לפגוש אותו. שלושה הוביטים נוספים הצטרפו אל פרודו במסעו. גנדלף נכלא בידי סארומן הלבן ולא הגיע לפונדק, אך למזלם של ההוביטים הם פגשו את אראגורן, שהיה ידוע באזור כזר מסתורי בשם "צעדן"[1], שהציל אותם מידי הנאזגול והוביל אותם בבטחה לריוונדל, אף על פי שפרודו נפצע קשה במהלך המסע.

במועצה הגדולה של אלרונד, מגלים גנדלף ואלרונד את מוצאו האמיתי של אראגורן לבורומיר בן דנתור, הנציג של גונדור במועצה ובנו של העוצר השולט בה. אראגורן התנדב לסייע לפרודו לקחת את הטבעת למורדור ולהשמידה בהר האבדון (האש). יחד איתו מתנדבים גם העלף הנסיך לגולס, הגמד גימלי, בורומיר וההוביטים סם גמג'י, מריאדוק ברנדיבאק (מרי) ופרגרין טוק (פיפין). ביחד עם פרודו וגנדלף יוצרים התשעה את "אחוות הטבעת".

ארגורן חוגר את החרב אנדוריל, שחושלה מחדש משברי נרסיל על ידי חרשי העלפים בבית אלרונד, החרב איתה כרת איסילדור את הטבעת האחת מאצבעו של סאורון.

במהלך ההרפתקה הפגין אראגורן את איכויותיו ואף נשא בנטל את המנהיגות לאחר שגנדלף אבד במכרות מוריה.

בשני הצריחים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר התפרקות החבורה מוביל אראגורן מרדף בן שלושה ימים אחרי מרי ופיפין, שנשבו בידי אורקים. אראגורן סייע גם לתאודן מלך רוהן להחזיק מעמד (פיזית ומנטלית) במתקפה הגדולה של האורוק-האי של סארומן על נקרת הלם. אחייניתו של תאודן, איאוון, התאהבה בו ובהילת הלוחם האמיץ והכריזמטי שהוציא לעצמו במעללי הגבורה שלו.

בשיבת המלך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבסוף הבין אראגורן שאל לו להימלט מייעודו. כדי לגייס תמיכה הוא נכנס בדרך המתים אל הר דימהולט וגייס את צבא אנשי ההר שהוחזקו במצב של אלמוות כעונש על הפרת שבועת אמונים לגונדור. המתים סרו למרותו מאחר שהכירו בהיותו יורש איסילדור, ובעזרתם שחרר את מינס טירית, בירת גונדור מאיום שנשקף לה: שודדי ים שהתעתדו לתקוף את העיר מנהר האנדויין.

אחרי הקרב הגדול בשדות פלנור, יצא אראגורן בראש צבאות המערב לעבר מורדור כדי להסיח את דעתו של סאורון מפרודו, שחדר בינתיים למורדור. פעולה זו עזרה לפרודו במשימת השמדת הטבעת.

לאחר שהושמדה הטבעת האחת, הגשים את חלומו והתחתן עם ארוון, שנהפכה לבת תמותה למענו. איאוון, שהייתה מאוהבת בו, מצאה ניחומים בזרועותיו של פרמיר, אחיו הצעיר של בורומיר. במעמד מכובד, הוכתר אראגורן כ"אלסר", צור בני-לילית (כינוי שניתן לו מפי מלכת בני הלילית מלוריין, גלדריאל), ומלך גונדור וארנור. הוא שיקם את הממלכה מהריסותיה ונודע כאחד מגדולי מלכי האדם.

בסרטים של פיטר ג'קסון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיבוד הקולנועי של פיטר ג'קסון לספר שר הטבעות, גילם ויגו מורטנסן את דמותו של אראגורן. אראגורן מתואר בסרט כדמות משמעותית ביותר, ולמעשה היא זוכה לתשומת לב רבה מאוד, פחותה רק מפרודו, סאם וגולום. אראגורן מתגלה כמנהיג הטבעי של "אחוות הטבעת" ושני בחוכמתו ומנהיגותו רק לגנדלף.

בסרט אראגורן חמוש בחרב ארוכה, קשת ופגיון עלפי מעוקל. הוא לבוש בשריון עור ורק לפני הקרבות הגדולים עטה עליו שריון שרשראות כבד יותר. בסרט השלישי הוא קיבל לידיו את "אנדוריל" שחושלה משבריה של החרב "נארסיל". אראגורן מתגלה כלוחם מצוין וידיד נאמן.

ג'קסון בחר לתאר את יחסיו של אראגורן עם עלמת העלפים, ארוון (בגילומה של ליב טיילר), אף על פי שבספרים יש רק התייחסויות מועטות אליהם.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אראגורן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ השמות המופיעים כאן הם מהתרגום של שר הטבעות לעברית על ידי רות לבנית