אפריקה ישראל להשקעות
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה פרטית |
| בורסה |
הבורסה לניירות ערך בתל אביב (AFIL)  |
| תקופת הפעילות | 1934–הווה (כ־90 שנה) |
| מיקום המטה | יהוד |
| בעלות | מוטי בן משה |
| ענפי תעשייה | נדל"ן |
| הכנסות | 4.99 מיליארד ש"ח (2018)[1] |
| רווח תפעולי | 959 מיליון ש"ח (2018)[1] |
| רווח | 140 מיליון ש"ח (2018)[1] |
| הון עצמי | 1.78 מיליארד ש"ח (2018)[1] |
| סך המאזן | 16.2 מיליארד ש"ח (2018)[1] |
| יו"ר | לב לבייב 1997–2018 |
| מנכ"ל | אברהם נובוגרוצקי 1997–2018 |
| www.africa-israel.com | |
  | |
אפריקה ישראל להשקעות בע"מ היא קונצרן השקעות והחזקות ישראלי-בינלאומי, בעל ניסיון רחב בתחום ההשקעות נדל"ן בישראל ובחו"ל. החברה עוסקת בעיקר בפיתוח קרקעות ומגורים בישראל, ברוסיה ובמזרח אירופה. היא מחזיקה בחברות בנות העוסקות בבניית בנייני מגורים ופיתוח מקרקעין, נדל"ן מניב בישראל ובחו"ל וכן בפרויקטים של תשתיות, מפעלי תעשייה, ועוד. אפריקה ישראל מגורים בנתה את שכונות ה"סביונים", ובמצטבר אלפי יחידות דיור ברחבי ישראל.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חברת אפריקה ישראל להשקעות נוסדה בשנת 1934 על ידי משקיעים יהודים מדרום אפריקה (ביניהם יעקב גרי שכיהן כמזכיר החברה אחר כך כיו"ר[2] ואפרים הכטר) כדי לסייע בפיתוח היישוב היהודי בארץ ישראל. שמה המקורי היה 'אפריקה ארץ ישראל להשקעות בע"מ' (באנגלית: Africa Palestine Investments Limited). בשנת 1967 היא שינתה את שמה לשמה הנוכחי. לאחר הקמת המדינה ובמשך השנים הרחיבה החברה את פעילותה המסחרית והפיננסית. בשנת 1952 נתמנה למנהל החברה דוד הורוביץ (שכיהן אחר כך כנגיד הראשון של בנק ישראל)[3]. בשנות ה-40 של המאה ה-20 הצטרפה למחזיקי המניות באפריקה ישראל חברת מגדל אחזקות ביטוח ופיננסים ומניות החברה נסחרו בלשכת החליפין לניירות ערך[4].
בשנת 1955 הקימה החברה את היישוב סביון. בשלב הראשון שווקו במקום מגרשים בני 5 דונם הכוללים שני דונם פרדס, לצורך בנה ביתך[5]. בהמשך הקימה את שכונת רימון ממערב לסביון ושכונת "גבעת סביון" מצפון. בשנת 1972 הקימה החברה את פארק המדע קריית ויצמן, בתחום המוניציפלי של נס ציונה, מטרת הפארק הייתה לקשר בין המדע לתעשייה[6]. בשנת 1985, הקימה את "מתחם קשב" בלוד מרכז המחשוב של בנק לאומי[7].
בתחילת שנות ה-70 של המאה העשרים נרכשה השליטה בחברה על ידי בנק לאומי. בשנת 1973 הפכה לחברה ציבורית ומניותיה החלו להיסחר בבורסה בתל אביב. בשנים 1978 – 1996 שימש שלמה גרופמן נשיא ומנכ"ל ראשי של החברה[8].
בשנת 1996, החל מאבק שליטה בחברה כאשר אנשי העסקים מוטי זיסר ואיתן ורטהיימר רכשו כ-13% מהמניות. במקביל ניהל בנק לאומי מכרז לרכישת כל השליטה באפריקה ישראל ותכנן למכור את השליטה בחברת מגדל ביטוח לחברת ג'נרלי (אפריקה ישראל הייתה בעלת מניות במגדל באותה עת). לבסוף מכרו זיסר ו-ורטהיימר את מניותיהם ברווח גדול תוך מספר חודשים[9].
סמל החברה הנוכחי הוא עדכון שנעשה בשנת 2004 על ידי עדלי סטוק ורינת לייבוביץ. המקור עוצב בשנת 1981 על ידי דן ריזינגר.
בשליטת לב לבייב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינואר 1997 רכש לב לבייב מידי בנק לאומי, ורטהיימר וזיסר %53 ממניות השליטה ו-%47 ממניות ההון באפריקה ישראל, תמורת 190 מיליון דולר, ששיקפו שווי חברה של 400 מיליון דולר לאפריקה[10]. אך מיד לאחר שרכש את החברה היא נקלעה למשבר, לביב הכריז שבניגוד לתוכנית המקורית של קניון רמת אביב, שבנייתו הייתה לפני שלבי סיום, המסעדות ובתי הקולנוע שבו לא יהי פתוחים בשבת[11]. אך החברות השותפות לפרויקט התנגדו, וגם שוכרים שכבר חתמו על חוזים[12]. הסכסוך פגע בשווי מנית החברה, ובסוף 1998 אפריקה ישראל להשקעות נסחרה בשווי של כ-200 מיליון דולר, חצי מהשווי בו רכש את החברה[13].
עם זאת, אחר כך, לבייב הרחיב במהירות את עסקי החברה על ידי הנפקת איגרות חוב והנפקה של חברות הבת בבורסה. דניה סיבוס הונפקה בשנת 2000, אפריקה ישראל נכסים בשנת 2004, אפריקה ישראל מגורים בשנת 2006 ו"אפי פיתוח" בשנת 2007. סך הכול בין השנים 1997–2007 גייס כ-7.5 מיליארד שקל באיגרות חוב[14] וכ-6 מיליארד שקל בהנפקת מניות[15].
בשנת 2000, מכר לבייב לארקדי גאידמק 10% ממניות החברה תמורת השקעה של 75 מיליון דולר[16]. שנה אחר כך, גאידמק מכר חזרה ללבייב את החזקותיו באפריקה ישראל[17] ולבייב הגדיל את החזקותיו בחברה ל-66.1% ממניותיה[18]. בתחילת 2007, רכש לבייב מידי בנק לאומי נתח נוסף של כ־15% מאפריקה ישראל תמורת כ־1.1 מיליארד שקל, עסקה שמומנה ברובה על ידי בנק הפועלים.
בדצמבר 2006, זכתה החברה במכרז להקמת הקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב תמורת 7.16 מיליארד שקל[19].
המשבר הכלכלי העולמי בשנת 2008 שגרר עמו ירידה חדה בערך הנדל"ן של החברה השפיע קשות על החברה, מה שגרם למניית אפריקה ישראל לצנוח בכ-95% מהשיא ולאיגרות החוב להגיע לתשואות של למעלה מ-50%, תשואה אופיינית לחברות שיש ספק גדול לגבי יכולת החזר החוב שלהן. בדו"ח לסיכום שנת 2008 הציגה החברה הפסד שיא בסך 4.9 מיליארד שקלים. באוגוסט 2009 הודיעה החברה כי קיים חשש שלא תצליח לעמוד בהתחייבויותיה בעתיד[20]. מספר חודשים לאחר מכן הגיעה החברה להסדר חוב עם בעלי איגרות החוב, שכלל מחיקת חוב ופריסת יתרת החוב, זאת תוך פיצוי בעלי החוב במניות של החברה והחברות הבנות אפי פיתוח ואפריקה ישראל נכסים.
מכירת החברה למוטי בן משה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2015 הפסידה החברה 1.7 מיליארד ש"ח. בדו"ח הכספי לשנה זו נכללה הערת עסק חי[21]. בשנת 2016 הפסידה החברה 2.73 מיליארד ש"ח, וגם בשנה זו נכללה בדו"חותיה הערת עסק חי[22]. בשנת 2016 החל משא ומתן על הסדר חוב שני לחברה, מאחר שלבייב לא עמד בתנאי ההסכם הראשון מ-2009[23].
במהלך המשא ומתן על הסדר חוב התקבלו שתי הצעות לרכישת החברה, מאנשי העסקים נתי סיידוף ומוטי בן משה. בדצמבר 2017, מחזיקי איגרות החוב קיבלו את הצעתו של בן משה לרכישת החברה תמורת 2.4 מיליארד שקל ולקבל החזר של 2.3 מיליארד שקל מתוך חוב כולל של כ-3 מיליארד שקל[24]. בינואר 2018, הוציאה רשות המיסים שני צווי שומה לחברה, שמחייבים אותה לשלם 245 מיליון שקל במזומן, דבר שהביא לעיכוב בהשלמת ההסדר, שאושר לבסוף בספטמבר 2018[25].
בינואר 2020 הושלם הסדר חוב לחברה, שכלל את הפיכת החברה לחברה פרטית ומכירתה לחברת "לפידות קפיטל" שבשליטת יעקב לוקסנבורג (80%) ולחברת אלטשולר שחם גמל ופנסיה (20%).[26]
החזקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]החזקות שנמכרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אפריקה ישראל נכסים משקיעה בנכסים מניבים, בהקמת והפעלת קניונים, בהשקעות וביזמות נדל"ן בישראל, בצפון אמריקה ובאירופה היא פועלת באמצעות חברת הבת א.פ.י אירופה.
- באמצעות החברה הבת "דניה סיבוס" בע"מ (קוד רישום בבורסת תל- אביב: DNYA). אפריקה ישראל עוסקת גם בהקמת תשתיות ופרויקטים בשיטת בנה-הפעל-העבר (BOT).
- אפריקה ישראל מגורים היא חברת נדל"ן העוסקת בייזום ובהקמה של שכונות מגורים בישראל. החברה נוסדה בשנת 1960, והיא חברה נכדה של אפריקה ישראל להשקעות. בראשית שנת 1997 נרכשה החברה על ידי איש העסקים לב לבייב, שכיהן כיו"ר הדירקטוריון של חברת אפריקה ישראל להשקעות בע"מ. ביוני 2006 הונפקה אפריקה ישראל מגורים ונרשמה למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
- חברת האופנה גוטקס - נרכשה בשנת 1997 ונמכרה באוגוסט 2009[27].
- תדיראן טלקום - נרכשה בשנת 2001 מחברת אי.סי.איי טלקום, בשנת 2010 העבירה אפריקה ישראל את החזקותיה לאיש העסקים משה כהן ולעובדי תדיראן טלקום ללא תמורה[28].
- מלונות אפריקה ישראל בע"מ -הייתה בעבר חברה ציבורית שבבעלותה רשת מלונות קראון פלזה ומלונות נוספים ברחבי הארץ, ופרויקטים אחרים בתחום התיירות, נמכרה ביולי 2017[29] לאחים איציק ואמיר דיין[30].
- "מפל תקשורת" בע"מ - בעבר החזיקה אפריקה ישראל וב-20% ממניות החברה.
- רשת תיווך הנדל"ן אנגלו-סכסון נמכרה ב-2009. אנגלו סכסון הוקמה ב-1964 על ידי דייב בלומברג ונמכרה לאפריקה ישראל ב-1991[31].
- קניון רמת אביב - באפריל 2009 מכרה אפריקה ישראל, שהחזיקה ב-73.4% מהקניון, את חלקה למליסרון, חברה בבעלות ליאורה עופר.
- אלון חברת הדלק לישראל - בספטמבר 2009 יצאה אפריקה ישראל מההשקעה בקבוצת אלון[32].
אפריקה ישראל תעשיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2007, רכשה אפריקה ישראל את מלוא השליטה בחברת "פקר פלדה" (העוסקת בייצור,עיבוד ומכירת צנורות,פרופילים ומוצרי פלדה) ממשפחת פקר. אפריקה ישראל רכשה 30% ממניות פקר לראשונה בשנת 1993. פקר פלדה הוקמה בשנת 1933 על ידי נפתלי פקר. בתחילת שנות ה-70 של המאה העשרים הוקמה חברת הבת נגב קרמיקה[33]. באפריל 2017 קרן ויולה קרדיט וקבוצת משקיעים בהובלת איש העסקים יריב לרנר חתמו על הסכם לרכישת נגב קרמיקה[34]. ביולי 2018, פנו לבית משפט המחוזי הנושים העיקריים של אפריקה תעשיות (לשעבר "פקר פלדה"), הבנקים הפועלים ולאומי, בבקשה למנות מטעמם כונסי נכסים זמניים על נכסי אפריקה תעשיות עקב חובות של כ-700 מיליון שקל (כ-250 מיליון שקל ללאומי וכ-200 מיליון שקל הפועלים)[35].
אפי פיתוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]"אפי פיתוח" (AFI Development plc) הוקמה בשנת 2001 ועוסקת בייזום ובהקמה בשוק הנדל"ן ברוסיה בעיקר באזור מוסקבה, נכסי החברה כוללים קניונים (כמו אפימול סיטי), משרדים ובנייני מגורים. בשנת 2007 הונפקה החברה בבורסה לניירות ערך בלונדון לפי שווי של 6 מיליארד דולר וגייסה 1.4 מיליארד דולר[15]. "אפריקה ישראל להשקעות" המשיכה להחזיק 65% ממניות החברה. בשנת 2014 המשבר כלכלי ברוסיה עיכב את התקדמות הפרויקטים של אפי פיתוח וגרר עמו ירידה חדה בערך הנדל"ן של החברה. בשנת 2016 רכש לבייב את השליטה באפי פיתוח מ"אפריקה ישראל להשקעות" בכ־550 מיליון שקל[36].
מתחם "חמי טבריה"
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתחם "חמי טבריה" נרכש בשנות ה-40 של המאה העשרים[37] ובשנות ה-60 של המאה העשרים פיתחה אותו חברת אפריקה ישראל כאתר תיירות ונופש. הוקמו מרחצאות "חמי טבריה הצעירה" והמלונות "גני חמת" ו"גלי כנרת"[38]. בשנות ה-80 של המאה העשרים החליטה החברה להוסיף אגף חדש לבית המלון "גני חמת". בחפירות שנערכו לצורך יציקת היסודות נתגלו עצמות וקברים רבים, עקב העובדה שמיקומו של בית המלון נשק לבית העלמין העתיק של טבריה. עם היוודע המקרה פרצו שוב הפגנות ומחאות רבות, בטבריה ובריכוזים חרדיים בישראל. לבסוף הוצעו להנהלת המלון פתרונות הלכתיים-טכניים לפיהם יישארו הקברים במקומם, ובניית האגף התבצע על הגבהה מיוחדת. עם זאת בעדה החרדית החליטו להטיל חרם על בנק לאומי שהחזיק במניות אפריקה ישראל[39]. בשנת 2009, מכרה אפריקה ישראל את "חברת חמי טבריה בע"מ" שמחזיקה בקרקעות ובמרחצאות בשטח של כ-250 דונם, ובמלון "גני חמת" (שנקרא אז "הולידיי אין טבריה"), לאיש העסקים יחזקאל מורד[40].
בית סוהר אלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית סוהר אלה אמור היה להיות בית הסוהר הפרטי הראשון בישראל. הוא הוקם בין 2005 ל-2009 ומכיל כ-800 מקומות. בית הסוהר הוא הוקם בידי חברת א.ל.א. ניהול והחזקה, בבעלותן של אפריקה ישראל ומנרב, שהייתה גם אמורה להפעיל אותו במשך 25 שנים[41]. בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בבג"ץ הפרטת בתי הסוהר, בה נקבע כי הפרטת בתי סוהר אינה חוקתית, רכש שירות בתי הסוהר את בית הסוהר מידי החברה[42].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אפריקה ישראל להשקעות- אפריקה ישראל להשקעות, אתר רשמי
- אפי פיתוח, אתר רשמי
- אלעזר לוין, לב העניין, באתר גלובס, 23 ביוני 2004
- ההסדר באפריקה ישראל - כל השאלות והתשובות, באתר כלכליסט, 15 באוקטובר 2009
אפריקה ישראל להשקעות, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 אפריקה ישראל להשקעות בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
- ^ חב אפריקה - א"י קיבלה התפטרות יעקב מאיר גרי, הַבֹּקֶר, 22 בדצמבר 1964
- ^ דוד הורוביץ,לשעבר המנהל הכללי של משרד האוצר, הסכים לקבל משרת מנהל חברת אפריקה־ישראל להשקעות בע"מ, מעריב, 22 ביולי 1952
- ^ שער ניירות ערך ארצישראליים, דבר, 19 במרץ 1947
- ^ הפרבר החדש ליד תל אביב, חרות, 5 באוקטובר 1954
- ^ קריית ויצמן למדע, מעריב, 27 באוגוסט 1985
- ^ גם לחזון יש תשואה כלכלית, מעריב, 27 באוגוסט 1985
- ^ ענת ג'ורג'י, המנכ"ל הקודם, שלמה גרופמן: אין לי צביטה בלב, רק תחושת גאווה, באתר הארץ, 24 ביוני 2004
- ^ עמי גינזבורג, זיסר-ורטהיימר - לצחוק כל הדרך אל בנק לאומי, באתר גלובס, 12 בנובמבר 1996
- ^ מאת שי שלו, לאומי לא מתחשב בלבייב; יממש "האופציה הקטנה" באפריקה ישראל, באתר גלובס, 24 בנובמבר 1998
- ^ ידיעות אחרונות, אפריקה-ישראל שוקלת מחדש אם לפתוח את קניון רמת-אביב בשבת, באתר גלובס, 23 בפברואר 1997
- ^ אלעזר לוין, מגדל ושו"פ, המחזיקות ב-' ממניות קניון רמת-אביב, מתנגדות לסגירתו בשבתות, באתר גלובס, 9 במרץ 1997
- ^ שי שלו, הסיוט של לבייב, באתר גלובס, 19 באוקטובר 1998
- ^ אלי ציפורי, "לבלום הסדרי החוב של פישמן ואפריקה - ולמנות חוקרים לקריסתם", באתר גלובס, 4 ביוני 2016
- ^ 1 2 מיכאל רוכוורגר, לבייב כובש את לונדון: הנפיק את נכסיו ברוסיה לפי שווי של 6 מיליארד דולר; גייס 1.4 מיליארד דולר, באתר הארץ, 3 במאי 2007
- ^ שי שלו, ארקדי גאידמק רכש מלבייב כ-%10 ממניות אפריקה-ישראל והגיע ל-%15, באתר גלובס, 12 בינואר 2000
- ^ יוסי מלמן, נכון, אני אדם עשיר, בעצם, אמיד, באתר הארץ, 17 במרץ 2005
- ^ אילן מוסנאים, לב לבייב מבסס את השליטה באפריקה ישראל: רוכש מאלקסאון של ארקדי גאידמק 15.5% ממניות החברה תמורת 75 מ' ד', באתר TheMarker, 29 באוגוסט 2001
- ^ גל ניסים, כצפוי, אפריקה ישראל זכתה במכרז הרכבת הקלה בת"א: הצעתה הכספית - 7.16 מיליארד שקל, באתר גלובס, 31 בדצמבר 2006
- ^ מיכאל רוכוורגר, המשבר הכריע את לבייב: יפתח במו"מ על הסדר פריסת חובות; לבייב: יש אנשים שעשו הרבה כסף באפריקה, באתר TheMarker, 30 באוגוסט 2009
- ^ אורן פרוינד, לראשונה מאז 2010: אפריקה ישראל עם אזהרת "עסק חי"; עלות שכרו של לבייב - 12 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 29 במרץ 2016
- ^
שלי אפלברג, אפריקה ישראל סיימה את 2016 עם גירעון של 390 מיליון שקל, באתר TheMarker, 30 במרץ 2017
- ^ עומרי כהן, איך ייראה הסדר החוב השני של אפריקה ישראל שבשליטת לבייב?, באתר גלובס, 27 באפריל 2016
- ^ שלי אפלברג, בן משה מתקרב לרכישת אפריקה ישראל: הציע 2.4 מיליארד שקל - וזכה בתמיכת בעלי האג"ח, באתר TheMarker, 24 בדצמבר 2017
- ^ עומרי כהן, לאחר ההסדר באפריקה: בן משה יכול סופסוף להתחיל לעבוד, באתר גלובס, 2 בספטמבר 2018
- ^ גולן חזני, הסדר החוב הושלם: אפריקה ישראל נמחקה מהבורסה אחרי 47 שנה, באתר כלכליסט, 22 בינואר 2020
עומרי כהן, לאחר ארבע שנים כמעט של מגעים להסדר חוב: בעל בית חדש לחברת אפריקה ישראל, באתר גלובס, 21 בינואר 2020 - ^ מיכאל רוכוורגר, אפריקה ישראל מכרה את גוטקס מותגים לפי שווי של 100 מיליון ד', באתר TheMarker, 27 בינואר 2009
- ^ מיכאל רוכוורגר, אפריקה ישראל מוותרת על אחזקותיה בתדיראן טלקום, באתר TheMarker, 27 ביוני 2010
- ^ גיא ארז, ערן אזרן, עסקת הענק של משפחת דיין: מלונות אפריקה ישראל נמכרת ב-413 מיליון שקל, באתר TheMarker, 16 ביולי 2017
- ^ אודות חברת אפריקה – ישראל מלונות, באתר Africa Israel Hotels
- ^ רז סמולסקי, אפריקה ישראל מכרה את אנגלו סכסון ב-23 מיליון שקל, באתר TheMarker, 30 בדצמבר 2009
- ^ הודעה של אפריקה ישראל להשקעות על העסקה, באתר "מאיה", 14 בספטמבר 2009
- ^ שלומי שפר, הושלמה עסקת רכישת השליטה בפקר פלדה על ידי אפריקה ישראל, באתר TheMarker, 8 בינואר 2007
- ^ אורי תומר, מיכאל רוכוורגר, אפריקה תעשיות מוכרת את נגב קרמיקה - עם תספורת ענקית לבנקים, באתר TheMarker, 4 באפריל 2017
- ^ אורי תומר, מיכאל רוכוורגר, לבייב נפרד מאפריקה עם תספורת נוספת של מאות מיליוני שקלים, באתר TheMarker, 16 ביולי 2018
- ^ מיכאל רוכוורגר, תרגיל היעלמות, באתר TheMarker, 14 בספטמבר 2017
- ^ Tiberias Hot Springs - Hamei Tveria. Ltd., פלסטיין פוסט, 27 בדצמבר 1945
- ^ ייבוש 150 דונם בחוף כנרת להרחבת "חמי טבריה", הַבֹּקֶר, 3 באוגוסט 1965
- ^ עידן יוסף, אחרי 21 שנה: החרדים מסירים את החרם מבנק לאומי, באתר הארץ, 10 באפריל 2006
- ^ רנית נחום-הלוי, אפריקה ישראל ממשיכה במסע המימושים: מכרה את מתחם הולידיי אין טבריה ב-97 מיליון שקל, באתר TheMarker, 11 בדצמבר 2009
- ^ שרון קדמי, לב לבייב יקים בית סוהר פרטי ראשון בארץ, באתר וואלה, 16 בנובמבר 2005
- ^ תומר אביטל, בית הכלא הפרטי יעבור לידי שב"ס: לבייב גזר קופון של 279 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 28 במרץ 2010
