לדלג לתוכן

אנלפריל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנלפריל
שם IUPAC
(2S)-1-[(2S)-2-{[(2S)-1-ethoxy-1-oxo-4-phenylbutan-2-yl]amino}propanoyl]pyrrolidine-2-carboxylic acid
שמות מסחריים בישראל
אנלדקס, אנלפרי
נתונים כימיים
כתיב כימי C20H28N2O5 
מסה מולרית 376.447 g/mol
נתונים פרמוקוקינטיים
זמינות ביולוגית 60%
מטבוליזם כבדי
זמן מחצית חיים 11 hours
הפרשה כליה
בטיחות
מעמד חוקי תרופת מרשם. בישראל כלולה בסל הבריאות
דרכי מתן אורלי, ורידי
מזהים
קוד ATC C09AA02 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר CAS 75847-73-3
PubChem 5388962
ChemSpider 4534998
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנלפריל (Enalapril) היא תרופה מקבוצת מעכבי ACE, שמשמשת להורדת לחץ דם, לטיפול בנפרופתיה סוכרתית וסוגים מסוימים של אי ספיקת לב. אנפריל הוכחה כמורידה את שיעור המוות מהסובלים מאי ספיקת לב סיסטולית.

מנגנון התרופה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרופה פועלת על ידי עיכוב ACE. אנזים זה הופך את ההורמון אנגיוטנסין 1 לאנגיוטנסין 2 - הורמון שגורם לכיווץ כלי הדם וכן להפרשת אלדוסטרון מהאדרנל. פעולות אלו גורמות להעלאת לחץ הדם. חסימת האנזים מונעת את הפיכת אנגיוטנסין 1 ל-2, מה שגורם להורדת לחץ הדם, הפרשת הפחתת אלדוסטרון, העלאת מתונה של אשלגן בדם וכן איבוד נתרן ונוזלים בשתן (-מוריד את נפח הדם). בנוסף, התרופה מעלה ייצור של פרוסטגלנדינים, דבר שייתכן שעוזר להורדת לחץ הדם. התרופה משפרת אי ספיקת לב על ידי הורדת התנגודת הפריפרית, וכן הי מפחיתה את ה-Afterload וה-Preload.

שימוש רפואי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן דרך הפה לטיפול יחידי ביתר לחץ דם או בשילוב עם תרופות נוספות להורדת לחץ דם, כמו משתנים מסוג תיאזידים. משמש לטיפול באי ספיקת לב אקוטית או כרונית, חוסר תפקוד אסימפטומטי של חדר שמאל (LVD). ניתן בצורה פרה אנטרלית כאשר אין אפשרות לתת דרך הפה. התרופה הוכחה במגנה על תפקוד הכליות במקרים של לחץ דם, אי ספיקת לב וסוכרת.

קונטרה אינדיקציות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרופה אסורה לנשים בהריון. השימוש בתרופה אסור במקרה של אלרגיה לאנלפריל וכן במקרים של היסטוריה של אנגיואדמה תורשתית או אידיופתית. במקרה של תפקודי כליה לא תקינים, ירידה בנפח הדם והנקה, יש להשתמש בזהירות.

תופעות לוואי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעת הלוואי הנפוצה ביותר של התרופה היא העלאת רמת הקריאטינין בסרום (20%). תופעות לוואי נפוצות אחרות הן סחרחורות (2-8%), תת-לחץ דם (1-7%), התעלפות (2%) ושיעול יבש (1-2%). תופעת הלוואי הרצינית ביותר של התרופה היא אנגיואדמה (0.68%) באזור הפנים והשפתיים, שעלולה לסכן את דרכי הנשימה של החולה. למרות שהיא יכולה להופיע בכל שלב, היא נפוצה יותר בתחילת השימוש בתרופה.

אנלפריל פותחה על ידי MSD והוכנסה לשימוש ב-1981.

תוקף הפטנט של MSD פג ב-2000, ומאז נפתח פתח ליצרנים גנריים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנלפריל בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.