לדלג לתוכן

אנדרטת האצ"ל ברמלה

אנדרטת האצ"ל ברמלה
מידע כללי
סוג אנדרטה עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם לוחמי האצ"ל שנפלו בקרב על רמלה במלחמת העצמאות
מיקום רמלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1992
תאריך פתיחה רשמי 1992 עריכת הנתון בוויקינתונים
יוצר אלברטו (אבי) ואוסקר פרישר
קואורדינטות 31°56′26″N 34°51′56″E / 31.940638888889°N 34.865580555556°E / 31.940638888889; 34.865580555556
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמלי אצ"ל וצה"ל באנדרטת האצ"ל ברמלה
שמות 51 הנופלים באנדרטת האצ"ל ברמלה
תבליט מפת התקפות האצ"ל על רמלה באנדרטת האצ"ל ברמלה

אנדרטת האצ"ל ברמלה היא אנדרטה הנמצאת בכניסה הצפונית-מערבית לעיר, ליד צומת רמלה צפון. האנדרטה מנציחה את 51 לוחמי האצ"ל שנפלו בקרב על רמלה במלחמת העצמאות.

רקע היסטורי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחצית מאי 1948 פנה פיקוד ההגנה לאצ"ל בבקשה לתקוף את רמלה כדי למשוך כוחות אויב מחזית לטרון. הבקשה נענתה בחיוב ותשע פלוגות שמנו כ-800 לוחמים רוכזו בבסיס בבאר יעקב בפיקודו של עמיחי פאגלין ומשם החלו בהתקפות על רמלה שנמשכו מ-16 במאי 1948 עד 11 ביוני 1948.

לוחמי האצ"ל היו חמושים בנשק נחות ומאומנים ללוחמת גרילה ולא נגד צבא סדיר. דווקא הצד המערבי של רמלה היה מבוצר ומוגן על ידי מאות לוחמים ערביים מקומיים וחיילי הלגיון הערבי ועל חומה בצורה זו התנפצו כל התקפות לוחמי האצ"ל שהצליחו רק לכבוש את בניין מפקדת חסן סלאמה ולהתבסס בו.

כיבוש מחנה צריפין ב-20 במאי 1948 גרם לקיצור החזית ונסיגת הכוחות הערביים מהמחנה לרמלה והגביר שם את כוחו של חסן סלאמה. הוא הגביר את התקפות הנגד שלו על כוחות האצ"ל וגרם להם אבדות כבדות. כן הגיעו לעיר מאות לוחמים מקומיים ופלוגה של הלגיון הערבי. לנוכח המצב הקשה פנו נציגי אצ"ל עמיחי פאגלין ויעקב מרידור בבקשת עזרה למטה חטיבת גבעתי. גדוד 54 בפיקודו של צבי צור היה בקיבוץ נען, 5 ק"מ דרומית לרמלה. תוך תיאום עם המטכ"ל והפיקוד העליון החל הגדוד לבצע סיורים אלימים ופשיטות על רמלה בתאריכים 22 במאי 1948 - 29 במאי 1948 ולאחר מכן עבר דרומה בעקבות התקדמות הצבא המצרי[1].

ב-11 ביוני 1948, זמן קצר לפני שנכנסה ההפוגה הראשונה לתוקף, פתחו הערבים בהתקפה גדולה והצליחו לכבוש בחזרה את בניין מפקדתו של חסן סלאמה. לוחמי האצ"ל נסוגו באבדות כבדות כשהם משאירים גופות רבות בשטח.

51 לוחמי אצ"ל (ביניהם שתי לוחמות - חובשות) נפלו בקרב על רמלה. מספר חללי האצ"ל היה הגדול ביותר בקרב זה[2]. העיר נכנעה כעבור חודש כמעט ללא קרב במבצע דני כאשר כותרה ממזרח.

22 גופות נשארו בשטח ורק לאחר מבצע איתור הן נקברו ב-1952 בקבר אחים בבית הקברות הצבאי קריית שאול.

האנדרטה הוקמה ביוזמת ברית יוצאי האצ"ל, בתכנון האדריכלים אלברטו (אבי) ואוסקר פרישר. נחנכה ב-21 במאי 1992 ושופצה ב-2002. היא מעוצבת כמגן דוד תלת־ממדי אשר הקירות משני עבריו בנויים בגבהים שונים ויוצרים מכלול הפונה לירושלים.

בחלק החיצוני נמצאים סמלי האצ"ל וצה"ל וכן אמרה של מנחם בגין: "חייהם מלחמה, מותם גבורה, קרבנם קדושה, זכרם נצח"[3].

בחלק הפנימי יש פרטים על הקרב, מפת הקרב ושמות 51 הנופלים.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנדרטת האצ"ל ברמלה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אברהם אילון, חטיבת גבעתי במלחמת הקוממיות, עמ' 584, הוצאת מערכות, 1959
  2. ^ מספר חללי האצ"ל הגדול ביותר היה בקרב על כיבוש רמלה, באתר ליכודניק
  3. ^ אותה אמרה מופיעה גם באנדרטה לזכר 41 חללי התקפת האצ"ל על יפו