אלחנדרו מוררה סוטו
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
14 ביולי 1909 אלחואלה שבקוסטה ריקה | |||
| פטירה |
26 במרץ 1995 (בגיל 85) אלחואלה, קוסטה ריקה  | |||
| שם מלא | אלחנדרו מוררה סוטו | |||
| גובה | 1.65 מטר | |||
| עמדה | חלוץ | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
אלחנדרו מוררה סוטו (בספרדית: Alejandro Morera Soto; 14 ביולי 1909 באלחואלה שבקוסטה ריקה – 26 במרץ 1995 באלחואלה) היה כדורגלן קוסטה ריקני ששיחק כחלוץ. במשך רוב הקריירה שלו שיחק בקבוצה של עיר הולדתו, אלחואלנסה, והוא נחשב לשחקן הכשרוני ביותר בהיסטוריה של קוסטה ריקה. בנוסף לתקופתו בקוסטה ריקה, שיחק מוררה גם באירופה, בקבוצות אספניול, ברצלונה, הרקולס ולה הבר. כינויו היה "קוסם הכדור" (בספרדית: "El Mago del Balón").
קריירת מועדונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוררה החל את קריירת המשחק שלו בעיר הולדתו, אלחואלה, בקבוצה אלחואלנסה. ב-1925, כשהיה בן 16, ערך את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת של המועדון, ששיחקה בליגת העל של קוסטה ריקה, במשחק נגד סוסיאדד חימנסטיקה אספניולה. מוררה התבסס במהרה בקבוצה, הפגין יכולת טובה, הבקיע שערים רבים וכן התמנה לקפטן שלה. ב-1927, כשהיה בן 18, החליט לעזוב את קוסטה ריקה והוא עבר לסנטרו גאייגו שמקובה. כעבור שנה שב לאלחואלנסה, והוא עזר לקבוצתו לזכות באליפות הראשונה בתולדותיה. במשחק האחרון בעונה הבקיע רביעייה לרשתה של ארדיאנו, והוא היה מלך השערים של הליגה עם 26 שערים. הוא המשיך לשחק במדי הקבוצה בשנים הקרובות, והוא בלט במיוחד בזמן מסעותיה של הקבוצה במקסיקו ב-1931 ובפרו ב-1932.
בפברואר 1933 הוזמן על ידי שחקנה לשעבר של אספניול, קבוצה מהעיר ברצלונה שבספרד, למבחנים בקבוצה. הוא שיחק במדי אספניול לתקופה קצרה, אך העדיף לשחק במדי הקבוצה הבכירה בעיר, ברצלונה, ותוך זמן קצר חתם על חוזה ל-3 שנים בברצלונה. ב-18 במאי ערך את הופעת הבכורה במדי הקבוצה, במשחק נגד טנריפה. מוררה הבקיע צמד וברצלונה ניצחה 3:1. את הופעת הבכורה בליגה הספרדית ערך בהפסד 7:3 לריאל אוביידו ב-5 בנובמבר. במחזור שלאחר מכן, בדרבי של ברצלונה נגד קבוצתו הקודמת אספניול, הבקיע צמד ועזר לקבוצתו להביס את יריבתה 5:0. בקלאסיקו נגד ריאל מדריד ב-26 בנובמבר הכניע את השוער ריקרדו זאמורה והבקיע את שערה היחיד של ברצלונה, שהפסידה 2:1 באצטדיונה הביתי. ברצלונה התקשתה בליגה בעונה זו, עונת 1933/1934, וסיימה במקום ה-9 ולפני האחרון, כשמוררה תורם 9 שערים ב-17 משחקי ליגה בהם שותף. למרות זאת, היה חלק בזכייתה באליפות קטלוניה, עם 3 שערים ב-6 הופעות. בגביע הספרדי הבקיע 4 שערים, מתוכם צמד לרשתה של סביליה בשמינית הגמר, והוא סייע לברצלונה להגיע לרבע הגמר.
עונת 1934/1935 גם היא הייתה מוצלחת עבור מוררה, אם כי הוא הבקיע רק שני שערים בליגה, שניהם במשחקים נגד ראסינג סנטנדר, במהלך 7 הופעות אותן ערך. ברצלונה התקדמה והגיעה למקום ה-6 בסיום העונה. הוא עזר לברצלונה לזכות באליפות קטלוניה נוספת בכך שהבקיע 6 שערים ב-10 משחקים בהם לקח חלק. בגביע בעונה זו הצליח להבקיע רק שער אחד, בשמינית הגמר נגד ספורטינג חיחון, אך לא הצליח לעזור לקבוצתו לגבור על לבאנטה ברבע הגמר. בסך הכול, במשך שנתיים בברצלונה, השתתף במדיה ב-76 משחקים, בהם הבקיע 68 פעמים. בזמן תקופתו בברצלונה הזדהה עם קטלוניה ואף ייצג את חבל הארץ במשחקי הנבחרת שלה. מהישגי השיא שלו בקריירה ניתן למנות את שני משחקיו מול ברזיל: בראשון עם נבחרת קטלוניה, בו ניצחה קטלוניה 2:1 ומוררה הבקיע את שער הניצחון, והשני עם ברצלונה, בו הבקיע צמד בניצחון 2:1. למרות התנגדות אוהדי ברצלונה, הועבר מוררה להרקולס, שאך עלתה לליגה הראשונה. הוא שיחק שם במשך שנה אחת, בה עזר לקבוצה להגיע למקום ה-6, בשוויון נקודות עם ברצלונה שבמקום ה-6, תוך שהוא מבקיע 9 שערים ב-18 משחקי ליגה בהם שותף.
בשל פרוץ מלחמת האזרחים הספרדית ב-1936 ניסה לחזור לארץ מולדתו, קוסטה ריקה. אולם, המלחמה שיבשה את פעילות הבנקים והוא לא היה יכול למשוך את כספו, ומעט המזומן שהיה לו היה בכספת שאבדה. בשל מצבו הכספי הרעוע, נסע לצרפת, שם שיחק זמן קצר במדי לה הבר, לפני שהצליח להרוויח מספיק כסף כדי לחזור לאמריקה בנובמבר 1936. הוא הצטרף לקבוצת נעוריו אלחואלנסה ושב להוביל את הקבוצה להצלחות רבות. ב-1939 זכה עם אלחואלנסה באליפות נוספת, כשהוא כובש שלושער במחזור האחרון נגד ארדיאנו ופעם נוספת מסיים כמלך שערי הליגה, עם 23 שערים. ב-1941 זכה באליפות מבלי שהקבוצה תפסיד אף משחק. ב-1945, הפעם כשחקן-מאמן, היה שותף לזכייה רביעית ואחרונה באליפות. את משחקו האחרון כמקצוען ערך ב-6 באפריל 1947 מול מוניסיפל לימה.
קריירת נבחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוררה השתתף עם קוסטה ריקה במשחקים של הקריביים ומרכז באמריקה ב-1938. בטורניר זה הבקיע 4 שערים ב-5 משחקים, כולל צמד בניצחון 7:0 על אל סלבדור ועזר לנבחרתו לסיים במקום השני, אחרי מקסיקו.
לאחר הפרישה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פרישתו מכדורגל נבחר לרשות המחוקקת של קוסטה ריקה כנציג מחוז אלחואלה, תפקיד אותו מילא בין 1958 ל-1962. בהמשך גם נבחר לראש העיר של אחואלה, ובין 1966 ל-1970 היה מושל המחוז. ב-19 במרץ 1970 שונה שם האצטדיון של אלחואלנסה לשם "אצטדיון אלחנדרו מוררה סוטו", כהכרה בתרומתו הרבה למועדון.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]למוררה 4 אחיות ואח. הוא נישא לחוליה פצ'קו פרס ב-1937, ולזוג נולדה בת. ב-26 במרץ 1995, בגיל 85, נפטר כתוצאה מטרשת עורקים וזיהום בכליה.
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלחואלנסה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אליפות קוסטה ריקה (4): 1928, 1939, 1941, 1945
ברצלונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אליפות קטלוניה (2): 1933/1934, 1934/1935
אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מלך השערים של ליגת העל של קוסטה ריקה (2): 1928, 1939
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלחנדרו מוררה סוטו, באתר Transfermarkt
- אלחנדרו מוררה סוטו, באתר BDFutbol
- Morera: el Mago costarricense, David Salinas, ספורט, 13.11.2012
- El “Mago”, Alejandro Morera Soto aún es recordado en España, Crhoy.com, 13.11.2012
- Perfil de Jandro, La Nación
- Buzón de Rodrigo, La Nación